"המלאך המליץ" - סיפור מנוקד לילדים ● מיוחד לי"ב-י"ג תמוז

ב"ה.
הַמַּלְאָךְ הַמֵּלִיץ
סִפּוּר עַל כְּבוֹד קְדֻשַּׁת אַדְמוֹ"ר הַרַיַי"צ, מֻגָּשׁ לְרֶגֶל י"ב תַּמּוּז. הַסִּפּוּר מוֹפִיעַ בִּקְצָרָה בְּאִגְּרוֹת קֹדֶשׁ חֵלֶק כג אִגֶּרֶת ח'תרפט. כָּתַב וְאִיֵּר: מֵ"ם הֶרְשְׁקוֹבִיץ.
"יַעֲמֹד, ר' חַיִּים... שִׁשִּׁי!" הִכְרִיז הַגַּבַּאי. מַר חַיִּים סִילְבֶר, מֵחַשׁוּבֵי הַמִּתְפַּלְּלִים, קָם מִמְּקוֹמוֹ לָגֶשֶׁת לַבָּמָה, וּפִתְאוֹם עָצַר בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא הָיָה יָכֹל לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת. כֻּלָּם נִבְהֲלוּ מְאֹד כְּשֶׁרָאוּ אֶת חַיִּים קוֹרֵס עַל הָרִצְפָּה בָּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.
הַמִּתְפַּלְּלִים הָאֲחֵרִים מִהֲרוּ לְהַזְמִין לַמָּקוֹם אֶת כֹּחוֹת הַהַצָּלָה וְעַד מְהֵרָה הִגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַמְבּוּלַנְס שֶׁפִּנָּה אֶת חַיִּים לְבֵית הָרְפוּאָה.
הָיָה זֶה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הָרַב לַנְגֶר בְּטוֹרוֹנטוֹ שֶׁבְּקָנָדָה, בּוֹ הִתְפַּלְּלוּ יְהוּדִים רַבִּים המִּתְגּוֹרְרִים בָּעִיר. לְאַחַר סִיּוּם הַתְּפִלָּה, עוֹד לִפְנֵי סְעוּדַת שַׁבָּת – מִהֵר גַּם הָרַב לַנְגֶר לָלֶכֶת לְבֵית הָרְפוּאָה בָּרֶגֶל, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מַה קָּרָה לְחַיִּים שֶׁהָיָה עַד אָז בָּרִיא וְחָזָק וְאַף פַּעַם לֹא הִתְלוֹנֵן עַל מַחֲלָה כָּלְשֶׁהִי.
כַּמָּה שָׁעוֹת עָבְרוּ עַד שֶׁהָרוֹפְאִים הִצְלִיחוּ לִבְדֹּק אֶת חַיִּים בְּדִיקָה מַקִּיפָה. הֵם בִּשְּׂרוּ לָרַב וְלִבְנֵי מִשְׁפַּחַת הַחוֹלֶה:
"אֲנַחְנוּ מִצְטַעֲרִים מְאוֹד, אַךְ חַיִּים קִבֵּל שִׁתּוּק בָּרַגְלַיִם. כָּעֵת הוּא בְּמַצָּב קָשֶׁה וַאֲנַחְנוּ מְקַוִּים שֶׁנַּצְלִיחַ לַעְזֹר לוֹ".
אַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים הִגִּיעַ הָרַב שׁוּב לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּבֵית הָרְפוּאָה. הוּא קִוָּה שֶׁמַּצָּבוֹ שֶׁל מַר חַיִּים מִשְׁתַּפֵּר, אַךְ הָרוֹפְאִים סִפְּרוּ לָרַב שֶׁאֵין שׁוּם הִתְקַדְּמוּת בַּמַּצָּב הַבְּרִיאוּתִי.
"הַאִם אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס אֵלָיו עַכְשָׁיו?" שָׁאַל הָרַב.
"לֹא!" אָמַר לוֹ הָרוֹפֵא. "הוּא חַלָּשׁ מְאוֹד וְאָנוּ לֹא מַכְנִיסִים אֵלָיו מְבַקְּרִים".
אַךְ חַיִּים הַחוֹלֶה שָׁמַע מִתּוֹךְ הַחֶדֶר אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הָרַב מְדַבֵּר עִם הָרוֹפְאִים וְהוּא בִּקֵּשׁ מֵהָאָחוֹת שֶׁיַּכְנִיסוּ אֵלָיו אֶת הָרַב כִּי הוּא רוֹצֶה מְאוֹד לְדַבֵּר אִתּוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְדַבֵּר.
הָרַב נִכְנַס לְחֶדֶר וְחַיִּים הַחוֹלֶה אָמַר מִיָּד: "כְּבוֹד הָרַב, שָׁמַעְתִּי שֶׁהָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ הִגִּיעַ כָּעֵת לְאַרְצוֹת הַבְּרִית. אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּכְתֹּב לוֹ וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בְּרָכָה וְעֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁאֶהֱיֶה בָּרִיא כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי מִקֹּדֶם".
***
הָרַב חָזַר לְבֵיתוֹ וְהֵכִין בִּמְהִירוּת מִכְתָּב עֲבוּר הָרַבִּי הָרַיַּי"צ. הוּא פֵּרַט שָׁם אֶת שֵׁם הַחוֹלֶה וְאֶת שֵׁם אִמּוֹ, וְשָׁלַח אוֹתוֹ בְּדֹאַר מָהִיר לִנְיוּ יוֹרְק, אֶל 770 בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָרַיַּי"צ.
כְּבָר לְמָחֳרָת קִבֵּל הָרַב מִכְתַּב תְּשׁוּבָה מָהִיר מֵהָרַבִּי הָרַיַּי"צ. בַּמִּכְתָּב כָּתַב הָרַבִּי כָּךְ:
"אֱמוֹר לַחוֹלֶה שֶׁעַכְשָׁו בּוֹנִים בְּמוֹנְטְרִיאוֹל (עִיר נוֹסֶפֶת בְּקַנָּדָה) יְשִׁיבַת תּוֹמְכֵי תְּמִימִים. יִתֵּן הַחוֹלֶה עֲבוּרָהּ תְּרוּמָה שֶׁל אֶלֶף דּוֹלָר – כִּי לֹא דּוֹמֶה מַלְאָךְ שֶׁנּוֹצַר מִתְּרוּמַת מֵאָה לְמַלְאָךְ שֶׁנּוֹצַר מִתְּרוּמָה שֶׁל אֶלֶף - כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף" – וְאָז יַחְלִים הַיְּהוּדִי וְיֵלֵךְ עַל רַגְלָיו!"
מִיָּד כְּשֶׁקִּבֵּל הָרַב אֶת הַמִּכְתָּב לֹא הִתְמַהְמַהּ וְלָקַח אוֹתוֹ אִתּוֹ לְבֵית הָרְפוּאָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הָרְפוּאָה פָּגַשׁ עַל סַפְסַל הַהַמְתָּנָה שֶׁמִּחוּץ לַחֶדֶר שֶׁל הַחוֹלֶה אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, בֵּינֵיהֶם אִשְׁתּוֹ שֶׁל חַיִּים וְאָחִיהָ – גִּיסוֹ שֶׁל חַיִּים.
כְּשֶׁרָאֲתָה הָאִשָּׁה אֶת הָרַב שָׁאֲלָה: "הַאִם כְּבָר יֵשׁ תְּשׁוּבָה מֵהָרַבִּי?"
הֵשִׁיב לָהּ הָרַב: "כֵּן! זְכִיתֶם לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מְהִירָה מֵהָרַבִּי, וּבָהּ הוּא כּוֹתֵב שֶׁאִם יִתְרֹם הַחוֹלֶה אֶלֶף דּוֹלָר לִישִׁיבַת תּוֹמְכֵי תְּמִימִים יַבְרִיא וְיֵלֵךְ עַל רַגְלָיו".
הַגִּיס שֶׁיָּשַׁב שָׁם הִתְחִיל לִצְחֹק: "אֵיךְ הַתְּרוּמָה שֶׁל הַכֶּסֶף לַיְּשִׁיבָה תַּעֲזֹר לָרַגְלַיִם שֶׁל הַחוֹלֶה?"... אַךְ הָרַב לֹא עָנָה לוֹ, וְנִכְנַס פְּנִימָה לְתוֹךְ הַחֶדֶר.
לְיַד הַמִּטָּה שֶׁל הַחוֹלֶה יָשַׁב בְּנוֹ הַיָּחִיד, וְהָרַב הִקְרִיא לִפְנֵיהֶם אֶת מִכְתָּבוֹ שֶׁל הָרַבִּי.
כְּשֶׁשָּׁמַע חַיִּים אֶת הַדְּבָרִים אָמַר מִיָּד לִבְנוֹ: "בְּנִי הַיָּקָר! אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת! אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, קַח מִיָּד אֶלֶף דּוֹלָר וְהָבֵא אוֹתָם לְמוֹנְטְרִיאוֹל עֲבוּר בִּנְיַן הַיְּשִׁיבָה".
הַבֵּן לֹא הִתְעַכֵּב וְהָלַךְ לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי אָבִיו. הוּא נָסַע לְמוֹנְטְרִיאוֹל וְהֶעֱבִיר יְשִׁירוֹת אֶת הַסְּכוּם הַגָּדוֹל עֲבוּר יְשִׁיבַת תּוֹמְכֵי תְּמִימִים הַהוֹלֶכֶת וְנִבְנֵית בָּעִיר.
***
כַּעֲבוֹר מִסְפַּר יָמִים נִכְנַס הַפְּרוֹפֶסוֹר הַגָּדוֹל לְחַדְרוֹ שֶׁל חַיִּים בִּכְדֵי לְבַצֵּעַ אֶת הַבְּדִיקָה הַשְּׁבוּעִית. לֹא חָלְפוּ כַּמָּה דַּקּוֹת וְהַפְּרוֹפֶסוֹר יָצָא הַחוּצָה כֻּלּוֹ רוֹגֵז.
הוּא נִגַּשׁ לִבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל חַיִּים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּחוּץ וְאָמַר לָהֶם בְּכַעַס: "מִי הִרְשָׁה לָכֶם לְהָבִיא לְפֹה רוֹפְאִים אֲחֵרִים וּלְהָבִיא לַחוֹלֶה תְּרוּפוֹת אֲחֵרוֹת מֵאֵלּוּ שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי?!"
בְּנֵי הַבַּיִת נִבְהֲלוּ מְאוֹד וְאָמְרוּ לוֹ מִיָּד: "לֹא הִזְמַנּוּ לְכָאן שׁוּם רוֹפֵא, וְלֹא נָתַנּוּ לוֹ שׁוּם תְּרוּפוֹת!"
"אִם כָּךְ", נִרְגַּע הַפְּרוֹפֶסוֹר, "קָרָה כָּאן נֵס מֵהַשָּׁמַיִם שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לְהָבִין אוֹתוֹ. הַחוֹלֶה הִשְׁתַּנָּה לְגַמְרֵי, הַמַּחֲלָה וְהַשִּׁתּוּק עוֹזְבִים אוֹתוֹ – וּבְקָרוֹב נוּכַל לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ הַבַּיְתָה"...
וְאָכֵן, כַּעֲבוֹר כַּמָּה יָמִים שֻׁחְרַר חַיִּים לְבֵיתוֹ.
בִּתְחִלָּה עוֹד הָיָה צָרִיךְ חַיִּים לְהֵעָזֵר בְּקַבַּיִם כְּדֵי לָלֶכֶת עַל הָרַגְלַיִם שֶׁהָיוּ מְשֻׁתָּקוֹת לִפְנֵי כֵן, אַךְ עִם הַזְּמַן הֶחְלִים לְגַמְרֵי.
כַּמָּה שָׁבוּעוֹת אַחַר כָּךְ, חָגְגוּ חַיִּים וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ אֶת שִׂמְחַת הַחֲתֻנָּה שֶׁל הַבֵּן שֶׁהָיָה הַשָּׁלִיחַ הַנֶּאֱמָן לְהַעֲבִיר אֶת הַתְּרוּמָה לַיְּשִׁיבָה. כָּל קְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִגִּיעוּ מֵרָחוֹק לִשְׂמֹחַ בַּשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה, וְשִׂמְחַת הַחֲתֻנָּה הִתְעָרְבָה בַּשִּׂמְחָה עַל הַחְלָמָתוֹ שֶׁל הָאָב, שֶׁרָקַד עִם כֻּלָּם בְּשִׂמְחָה רַבָּה עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם בְּרִיאוֹת וּשְׁלֵמוֹת.
***
בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט התש"י, חֹדֶשׁ הִסְתַּלְּקוּת הָרַבִּי הַרַיַי"צ, הָלַך לְעוֹלָמוֹ גַּם מַר חַיִּים סִילְבֶר, וַיְהִי לְפֶלֶא.
