הרב דוד מאיר דרוקמן

המזוודה נראית כמו תיק ג'יימס בונד רגיל הצבוע בשחור. ספק אם הייתה מושכת תשומת לב מיוחדת לולא העובדה, שהאוחז בה הוא איש צבא חמור-סבר. אבל, אין זו מזוודה רגילה. למעשה, היום שבו היא תיפתח יסמל, במידה רבה, את סופה של האנושות, כפי שהיא מוכרת לנו .

המזוודה הגרעינית, המכונה בארה"ב בשם "פוטבול", היא האמצעי המאפשר למקבל ההחלטות הבכיר במדינה את השליטה ביכולת הגרעינית. בין אם מדובר בטילים בין-יבשתיים, במטוסי תקיפה נושאי פצצות גרעיניות או בטילים המשוגרים מצוללות או ממפציצים, התהליך שיביא להפעלת הארסנל הגרעיני צפוי להתחיל באותה מזוודה תמימה למראה.

המזוודה הגרעינית היא למעשה מעין טלפון סלולארי. בשעת הצורך, עם קבלת ההחלטה, שאף מנהיג לא ישוש לקבלה, תיפתח המזוודה ולאחר שורה ארוכה של פעולות שמטרתן לאמת שאכן שולח הפקודות הוא הנשיא או אדם אחר המוסמך לכך, היא תשדר את האות שיתחיל את התהליך שיסתיים בפטריית עשן ענקית מעל שטח האויב.

כך כותבים יודעי דבר מהמתרחש בחיל האוויר האמריקאי; לחיצה קלה על כפתור שבמזוודה קטנה תמימה למראה, ו..פצצה אטומית תשוגר למרחב, ישמור ה'. היא תשנה את כל העולם ואת כל האנושות.

* * * *

בעצם לכל יהודי יש כעין מזוודונת כזו; המגיד ממעזריטש מפרש את מאמר התנא: "דע מה למעלה ממך" – כי כל מה שמתרחש בעולמות עליונים ובסופו של דבר משפיע עלינו זה "ממך" – מאותו יהודי כאן למטה בעולם הזה שמקיים מצווה, עושה מעשה טוב, ובכך הוא 'מושך בחוטים' ומשפיע על כל העולמות.

זה כוחו וזו עוצמתו של כל יהודי פשוט, על אחת כמה וכמה כשמדובר בצדיקים, קל וחומר בן בנו של קל וחומר – כשמדובר בצדיקי הדורות.

כמובן שלא אנשים כערכנו יש להם מושג מה בהליכותיהם של צדיקים, ברם רבנו הגדול בעל התניא שידע (לפי אחת הגירסאות) שיחת חיות ועופות, שיחת דשאים, וכל זה כבר היה אך כשבא לרבו הגדול המגיד ממעזריטש כדי ללמוד אצלו ענייני יחודא עילאה ויחודא תתאה, ולו – לבעל התניא, היה מסתמא "קצת" מושג והשגה בהליכותיהם של צדיקים, וידע פשרם אף של עניינים חיצוניים של קדושי עליון שעל פניהם נראים פשוטים למדי, ולכאורה אך מקריים.

* * * *

מן המפורסמות שתלמידו וממלא מקומו של מורנו הבעש"ט, הרב המגיד ממעזריטש היה ידוע חולי ברגליו הק', ונזקק משום כך לעזרת קביים. על חולשתו וחוליו של המגיד התנהל שיח בין תלמידיו הקדושים, ותלמידו הצעיר רבנו בעל התניא העניק לחבריו הק' הסבר לתופעה:
"...הלא ייפלא הדבר על רבנו איש קדוש כמוהו יהיה בעל נכה רגליים, והלא ידוע שפגם בגוף מורה על פגש בנפש? אתמהה. אבל האמת היא, שהוא המגיד ז"ל היה האדם השלם, וכל העולמות היו מתנהגים על ידו, וכשהיה מנענע באיזה אבר – התנענעו כל העולמות, וכשהיה מנענע ברגל ימינו היה מעורר בזה חסדים לעולם, כמו שכתוב בזוהר 'חסד דרועא ימינא, גבורה דרועא שמאלא . על כן נחלה ברגל השמאלי ביותר – כי הסגיר את רגל שמאל ב'קיל' (קב שמחשק את הרגל) שלא יוכל לנענע עמו בנקל כל כך, כדי שלא יתעורר גבורות בעולם" (מתוך קונטרס קרית מלך – מילין קדישין מאת 'נסיכי' רוז'ין-סדיגורה לדורותיהם - זכר צדיקים לברכה).

ומעתה ניתי ונחזי, פלאי פלאות, מה שעינינו ראו ולא זר אצל רבנו קדוש ישראל, אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע.

ובהקדמה, כי מדובר ברסיסי הרגש הסובייקטיבי שלי, הצעיר באלפי ישראל. אינני מייצג אפוא אלא את עצמי ואפשר את כמה מחבריי - והבוחר יבחר.

* * * *

זכיתי בעוניי, כמו רבים מאנ"ש בתוככי רבבות אלפי ישראל להסתופף בצילו הקדוש של רבנו, הן בבחרותי והן לאחר נישואיי.

0תדיר נפלאנו, בהבחיננו כי עקב רגלו השמאלית של הרבי, הייתה דחופה בנעל, אבל אך בחלקה. לאמור, העקב השמאלית של הרגל הייתה תדיר כמעט מחוץ לנעל, מה גם שהנעלים היו קרועות, ובמיוחד בלט הדבר בנעל השמאלית שמקום העקב היה קרוע ואף מקופל לגמרי, ואם לא די בכך עוד נקב גדול היה בולט באמצע הנעל. כבר אז היו דיבורים כי הרבי זי"ע סובל ייסורים ברגליו ובייחוד ברגלו השמאלית.

לא פעם ראינו, חזינו, שהרבי ממש 'סוחב' את הרגל, ועושה מאמצים עילאיים להסתיר את מכאוביו. "את חוליינו הוא נשא".

התמונה המדהימה הלזו צפה שוב בזכרוני, לאחר, שבהתכתבות פנימית, פורסמה תמונת הנעלים של הרבי, כאשר בעליל נראה שהנעליים קרועות, ובמיוחד זו השמאלית, ועוד חור גדול המנוקב בה נראה בבירור.

איך הגיעה התמונה לידינו?

כידוע שהרבי בעת שהיה נוסע להשתטח על ציון חותנו אדמו"ר הריי"צ נ"ע הוא היה חולץ את מנעלי העור שלו משאירן בחדרו, ונועל במקומן נעלי בד. המשמשים בקודש, ניצלו את 'ההזדמנות' והיו מצחצחים את הנעליים שנשארו בחדר, וכנראה נטל מישהו יוזמה וצילם את הנעליים, ורק עתה, איכשהו, נחשף התצלום.

כאשר איקלע לידי הסיפור הנ"ל (מבית רוז'ין סדיגורה) - ביאורו של רבנו הזקן אודות המגבלות שהיו על רגלו השמאלית של רבו המגיד ממעזריטש – בהכרח התקשרו אצלי הדברים עם נעלו הקרועה והמנוקבת של הרבי צדיק דורנו, והייסורים שהיו לאותו צדיק ברגל זו.

לכאורה, מדובר בסה"כ בעניין חיצוני בלבד שאין מן הראוי כלל לעסוק ולנבור בו – אלא, לא יימלט כי הסברו של בעל התניא אודות רבו המגיד, חלים גם על רבנו בעל ההילולא, שהרי מן המפורסמות שכל עבודתו בקודש במשך כל ימי חלדו הייתה לדחות 'גבורות' ולהחלישן, ומאידך, לעורר אך חסדים מסטרא דימינא על ישראל.

וכך מדווח על כך אחד מיודעי דבר שבקרב החסידים:
הרבי היה נוהג לנעול נעליים שחורות פשוטות, ומקום העקב של הנעל השמאלית היה מקופל פנימה, כשהוא דורך עליו בעקב רגלו [יש אומרים שהדבר נבע מייסורים, ר"ל, ברגליו]. במשך כעשרים שנה לא נעל הרבי נעליים חדשות, אלא השתמש באותו זוג נעליים.

ולפתע, ביום ששי ערב-שבת-קודש כ"ו במרחשון תש"נ נכנס הרבי לתפילת מנחה בביתו ולרגליו נעליים חדשות (שבהן כבר לא היה קיפול כלפי פנימה כנ"ל בנעליים הישנות).
המשמש בקודש הרה"ח ר' שלום בער גאנזבורג מסר את הידוע לו בנושא (קונטרס 'בקודש פנימה' עמ' 75):

"כידוע, הרבי נעל אותן נעליים במשך עשרות שנים, אף שהן כבר היו קרועות. פעם אחת, בעת ששהיתי עם הרבי בביתו, הרגשתי שזה זמן מתאים לדבר עם הרבי בעניין זה, ואמרתי שיש בבית נעליים חדשות ואולי יחליף הרבי את נעליו.

"להפתעתי, השיב הרבי: 'לייג דאָס אַוועק באַ מיר, און ביי אַ געלעגענהייט וועל איך זיי אָנטאָן" [=הנח אותם אצלי, ובהזדמנות אנעלם]. הנחתי אותן, ובאחד הימים שלאחר מכן ירד הרבי לתפילה כשהוא נועל את הנעליים החדשות – כפי שהבחין הקהל".

ברם, בכך לא די, ומסתבר שיש כאן עניינים טמירים עוד יותר, ואפס קצהו, שמא נחשף גם לאנשים כערכנו, וכך כותב אחד מהחסידים:

בקשר לנעליים הקרועות של הרבי, ידוע שהרבי הרש"ב נ"ע (הנשיא החמישי לבית חב"ד) התבטא עם עליית הקומוניסטים לשלטון; "שהם קליפה קשה שיפריעו ליהדות במשך 70 שנה - עד שיגיע אברך (יונגערמאן) עם נעליים קרועות והוא יכריע אותם".

ואכן הרבי הלך עם אותם נעליים קרועות במשך עשרות שנים, ורק בשנת תש"נ עם נפילת הקומוניזם (!) הרבי החליף לנעליים חדשות!

ולמביני דבר התמהים על עסקנו בערב שבת קודש ג' תמוז לא בענייני 'ראש' אלא ב'נעליים' - נעיר ממאמרם ז"ל: "חנוך תופר מנעלים היה, ועל כל תפירה היה אומר לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה", וכבר האריכו הספרים הק' בביאור מאמר זה, וקצרה היריעה מלהשתרע. ודי לחכימא.
הוא שאמרנו בראש הטור: לא רק בכירי הביטחון בארה"ב – אלא, צדיק הדור אוחז ב'מזוודה' אשר בה הקלידים המתאימים, עליהם הוא 'לוחץ' לפי הצורך, כדי להשפיע על העולם ועל כל העולמות לטוב ולמוטב. וזה פלא.
.
מי מאיתנו יעמוד בסוד קדושים, ברם, מאמינים אנו באמונת תום, ובזאת אנו בטוחים, כי גם האידנא, 21 שנה מאז בא השמש בצהרים, וביום המר והנמהר ג' תמוז תשנ"ד חשכו המאורות - שאין זו אלא בחיצוניות. כי בפנימיות העניינים, כבר פסק רבי שמעון בר יוחאי, כי צדיקים לאחר הסתלקותם עומדים ומשמשים במרום ומשפיעים על העולם עוד יותר מאשר בחייהם ("יתיר מבחייהון"), ופשיטא שאף השתא מעורר רבנו הקדוש בעל ההילולא את ה"חסד דרועא ימינא" בכל העולמות, "מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש", וימינו תחבקנו בימין ישע להיוושע – אותנו, המתהלכים לאורך ימים ושנים טובות בארצות החיים, תיכף ומיד בדבר ישועה ורחמים.