מספר הרב זלמן פרקש משפיע בישיבת חב"ד בבואנס איירס:

ביום חמישי בערב יצאתי מבואנוס איירס לכיון ניו יורק. ידידי חיים מענדל בא להסיע אותי לשם. חיים הוא יהודי מיוחד שזכיתי להיות מעורב באיזה שלב בדרכו חזרה בתשובה.

לפני כמה שנים חיים היה חולה במחלה הנוראה וניצל ממנה בנסים אבל הטיפולים וכו' לקחו ממנו את התקווה להביא ילדים לעולם.

לאחרונה - מספר לי חיים במכונית בדרך לשדה התעופה - התחיל לחשוב יחד עם אשתו על רעיון לאמץ ילד. כשהתחיל לבדוק את נושא והגיע למבוא סתום. התייעץ עם רבנים וידידים ולכל אחד דעה משלו. במבוכה שלו החל לבדוק באגרות הרבי אם יש איזה תשובה לעצה מה לעשות בנידון אימוץ אך לשווא.

לכן הוא מבקש ושואל ממני אם בהיותי באוהל הק' אוכל להתפלל עבורו ונתן לי את שמו ושם אמו שיאיר השם את עיניו וידע מה ואיך עליו לעשות כדי שיוכל להשאיר שם ושארית לחייו.

הגעתי ביום שישי ונשארתי בקרבת האוהל עד יום ראשון בערב אז נסעתי לסיאטל לחתונת בת אחי.

ביום ראשון בבוקר אני יושב בביתן הצמוד לאוהל, מסביב מתאספים מנינים לשחרית ואני לומד לעצמי לקוטי תורה השבועי.

יהודי מבוגר נכנס לתפילה מלווה באיש צעיר, מתיישב על ספסל מולי ומתחיל בתפילה. שמתי לב שהוא אומר כל קדיש יתום כשצריך.

בסיום התפילה מקפל את הטלית ותפילין ומכין עצמו ליציאה.

לפתע מסתובב האיש לכיווני ומחטט בשקית התפילין ומוציא מתוך כיס פנימי איזה פתק ישן ומקופל ומושיט אותו לעברי ואומר לי באנגלית מעורבת באידיש: תסתכל, תקרא מה כתוב כאן, זה בטח יעניין אותך. אף פעם לא ראית כזה דבר.

חשבתי לעצמי, נו, בן אדם מסכן, במה כבר יכול לעניין אותי... אבל לקחתי את הפתק והתחלתי לקרוא בו, אחרי קריאת השורה הראשונה התמלאתי בפליאה ובתדהמה, מכתב מפורט מהרבי בו מייעץ ומדריך לאדם שמבקש לאמץ ילד. מה לא לעשות ומה ואיך כן לעשות. מכתב מקורי שכמוהו לא ראיתי אף פעם.

אני פונה לאיש בתדהמה ושואל אם הוא נותן לי לצלם את המכתב בסלולרי. הוא לא מסכים. אז אני מתחיל להסביר לו את הצירוף מקרים המדהים שבדיוק תשובה זו יש יהודי שמחפש וכו'.

האיש שמלווה אותו התחיל לזרז אותו לכיון היציאה, אבל המבוגר מתיישב מולי ומבקש ממנו שיתן לו עוד זמן, "תראה זה מאוד מעניין" הוא מתחיל להתרכך, ומאשר לצלם את המכתב אבל בלי שם המשפחה של הנמען, כך עשיתי.

לפני שעזב את המקום הוא פונה אלי ואומר: אספר לך משהו, המכתב הזה כתב הרבי לאבי ז"ל. לאחר שנים שלא נולדו לו ילדים החל להתעניין באימוץ ושאל רבנים גדולים באמריקה הרב הגאון משה פיינשטיין ז"ל אמר לו שרק הרבי מליובאויטש יוכל לעזור לו. אז הוא כתב לרבי וזה התשובה המפורטת שקיבל. בו הרבי שולל לאמץ תינוק גוי ולגיירו ומציע לו שיחפש בצפון אפריקה שם חיים משפחות יהודים יראי שמים עניות ומשם ימצא ילד לאימוץ.

כך עשה אבי, נסע למרוקו ומצא משפחה שהסכימו למסור את בנם לאימוץ. הילד הזה הוא אני המדבר אליך... לפני זמן מה נפטר אבי והיום הוא היום האחרון לאמירת קדיש אחריו.

כשסיימתי את הקדיש האחרון הרגשתי פתאום דחף לא מובן לספר לך את הסיפור ולהראות לך את המכתב. לא יודע מדוע ולמה. אף פעם לא סיפרתי ולא הראתי את המכתב הזה לאיש. ואז הוא פונה למלווה המסור "בצלאל האם שמעת פעם ממני את הסיפור?" בצלאל הנדהם מנענע בראשו כבלתי מאמין למה שהוא שומע. זה כבר שנים שמכירים ואף פעם לא שמע זאת.

סיימנו לשוחח והם פנו לכיוון הדלת, האדם שמלווה אותו מרוגש כולו מושיט את ידו לעברי לברכת פרידה.

הם עזבו את המקום והשאירו אותי מרוגש המום ונפעם שקוע מחשבות נוגות... על רבי, רבינו הקדוש, שכל חייו היו קודש להשיב ולהורות דרך לנבוכים בחיים וכאז גם עתה, וכל זמן שעובר הוא יותר חי ויותר פועל בעולם שלנו בכל חלקי בחיים. חשבתי על מאמר הזהר שלמדנו פעם "צדיקא דאיתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי", באגרת הקדש פרק כ"ז.

בחזרה לבואנוס איירס ידידי חיים בא לקחת אותי משדה התעופה. כל הדרך חזרה עימו שוחחנו על התשובה המופלאה ועל דרכי הפעולה להביא את מאוויו לידי ביצוע הנכון והטוב. בעזרת השם עוד נשמע בשורות טובות.

סליחה על האריכות... אבל זה מעודד אותי מאוד ונותן לי הרגשה שהרבי איתנו ומחזק את התקווה והבטחון שנזכה להתראות במהרה עם הרבי יחד בקרוב עם הגאולה השלימה אמן.