מערכת COL
|
יום כ"ד סיון ה׳תשע״ה
11.06.2015
האיש ששילב את ההפכים ● בנימין ליפקין בטור מיוחד
באישיותו שילב ר' בנימין ניגודיות בלתי מצויה בקרב בעלי מעמד זהה לו. מצד אחד, היה הוא שומר החותם, איש סוד, מזכיר – על כל המשמעות המרטיטה הגלומה בעצם המילה הזו על חמש אותיותיה. מצד שני, באופן טבעי ביותר היה הוא מאיר פניו לכל אדם, סימפטי לכל פונה ובעל אווירה זורמת וחמימה שנעים להיות במחיצתה ● בנימין ליפקין בטור מיוחד, שבוע לאחר פטירת המזכיר המסור הרב בנימין קליין לטור המלא
בנימין ליפקין
פטירתו הפתאומית של מזכיר הרבי, הרה"ח ר' ירחמיאל בנימין הלוי קליין, ובקיצור, כפי שכולם כינוהו בחיבה, בִּנְיָמִין, עוררה גל של זכרונות וגעגועים לימי האורה והטובה, שבכל עת ובייחוד בימים אלו, בהתקרב יום ההילולא הכ"א, ג' תמוז, אין מי שאינו מתרפק ונכסף להם.
בראיון מיוחד במינו שהעניק לי (ואשר ככל הנראה היה הראיון הראשון שהעניק אי פעם, ופורסם ב'כפר חב"ד' במלאות שנה לג' תמוז), סיפר לי ר' בנימין על תכונת הסוד האולטימטיבית שאליה התוודע עם תחילת עבודתו בקודש פנימה: יש איש סוד שנושא בתודעתו סוד והוא לא יכול להתאפק ומגלה אותו לזולת. יש איש סוד שנוצר את הסוד ואינו מגלה אותו לאיש אך כל מי שבא במחיצתו ורואה אותו, מבחין כי הוא מסתיר סוד כמוס. איש הסוד האמיתי הוא זה שאיש אינו יכול לראות על פניו כי יש לו סוד.
כזה היה ר' בנימין. יכולת לראותו יוצא מהרכב בו הוא שהה במחיצת הרבי. אין מי שלא הבחין כי דבר מה אירע בדקות האחרונות. עובדה היא שהרכב כבר הגיע ליעדו והרבי נשאר ברכב והמשיך לשוחח עם בנימין, תוך כדי תנועות בידו הקדושה. אבל בנימין עצמו נכנס ל-770, בואכה חדר המזכירות, ולקהל הבחורים האופף אותו כמנסה לנחש מה בדיוק קרה שם הוא זורק בחיוך: "מה אתם עושים פה, אתם לא צריכים לשבת וללמוד עכשיו?".
● ● ●
ההתייצבות הספונטנית של ההמונים שצעדו אחר מיטתו בערב שבת קודש אחר חצות ביטאה יותר מכול את ההערכה הרבה שהם חשו לאיש שהיו לו את כל הסיבות הטובות ביותר להיות מורם ומתנשא מכל מי שביקש להתחכך בו וללחך את פנכתו אבל הוא המשיך להיות עממי, משל היה הוא ונותר בחור ממאה שערים שהגיע ל-770.
באישיותו שילב ר' בנימין ניגודיות בלתי מצויה בקרב בעלי מעמד זהה לו. מצד אחד, היה הוא שומר החותם, איש סוד, מזכיר – על כל המשמעות המרטיטה הגלומה בעצם המילה הזו על חמש אותיותיה. מצד שני, באופן טבעי ביותר היה הוא מאיר פניו לכל אדם, סימפטי לכל פונה ובעל אווירה זורמת וחמימה שנעים להיות במחיצתה.
ר' בנימין גילם את ההוכחה האנושית והמהלכת לכך שאתה יכול להיות הקרוב ביותר לסולם אשר מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומכל מקום לא להתנכר, לא להתעטף במעטה של נרגנות וקשיחות ולהמשיך 'לספור' את כולם, כולל צעירי הצאן, פרחי התמימים, אנשים נשים וטף שהתדפקו לאלפיהם ולרבבותיהם על דלת המזכירות ותמיד נענו בחיוניות נמרצת ובלי שמץ של דחייה או התנשאות.
יש המתהלכים בינותינו שסיגלו לעצמם אורח חיים שהולך ומשתדרג ככל שהזדמנויות החיים מקדמות אותם לתפקידים רמים יותר. הללו משוכנעים בינם לבין עצמם כי ככל שיהיו מתנשאים ומתנכרים יותר לזולתם באשר הוא, כן תגבר היוקרה שלהם בעיני המון העם ואולי גם בעיני עצמם. אין בנמצא מי שהם עונים לשיחת הטלפון שלו, לו הצליח להגיע למספרם. הם גם לא מרבים להופיע בציבור כדי שחלילה לא ייחשדו כפחותי ערך. את שיגם ושיחם הם משמרים רק לקומץ שאופף אותם ונמנה עם הקהל שהם חפצים ביקרו ובקרבתו.
ר' בנימין קליין הוכיח בחייו את ההפך הגמור. איש לא חלק על בכירותו מצד עצם היותו חבר המזכירות על כל המשתמע מכך. איש לא ערער על עובדת היותו איש הסוד והקשר בין הרבי לבין שורת בעלי תפקידים בכירים. ומכל מקום הוא היה ונותר, לכל אורך השנים, בגובה העיניים עם כל אדם. הוא לא ראה בכך נחיתות דרגה. הוא גם לא החזיק טיבותא לנפשיה. את שלו עשה כמו שאיש לא ידע ולא היה מסוגל לעשות ועם זאת קיים בעצמו ובכל הליכותיו: בתוך עמי הנני יושבת.
● ● ●
הייתה לי הזכות לשמוע מפי המשמשים בקודש אודות החיבה הבלתי מסויגת של הרבנית ע"ה כלפי ר' בנימין. הדוגמאות ששמעתי על כך מרתקות והן מעידות על מידת הקרבה העצומה שהייתה לו בבית רבי ואשר היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה.
כשלעצמי, אנצור בלבי את הזכות שהייתה לי להיות מי שיזם וליווה את תחילת הופעתו של מדור התשובות "מבית המלכות" בשבועון 'כפר חב"ד' ואשר במסגרתו במשך שנים, מדי שבוע בשבוע, זיכה ר' בנימין את הקוראים בתצלום פתק בכתב יד קודשו של הרבי, כמענה קודש, ופענוחו המלא.
כשהתבוננתי בימים האחרונים בדמותו, חלפו לנגד עיניי רגעים רבים במחיצתו בהזדמנויות כאלו ואחרות. משום מה, יותר מכול הזדקרה לנגד עיניי תמונה מצמררת שביטאה בעיניי את קרבתו אל הרבי כבן לאביו. כל מי שהיה עד לדברים, ייזכר בה מיידית.
בכ"ז אד"ר תשנ"ב, כשבאוהל הקדוש אירע האירוע המוחי, הובהל הרבי לחדרו הקדוש אשר ב-770. ר' בנימין שהה במקום ולא מש מן הקודש, יחד עם חברי המזכירות, במשך לילות וימים. כעבור כעשרה ימים, ואולי יותר, הוא יצא לראשונה מפתח 770 לשהות קצרה בביתו. כל מי שראה אותו אז לא יכול היה שלא להבחין כי לפתע פתאום זקנו הפך לבן כשלג.
זה היה מחזה שאי אפשר היה להישאר אדיש מולו. עד אז היה זקנו שחור-אפור עם פה ושם שערות שיבה שנזרקו בו. בפעם הראשונה בה יצא אל מתחת כיפת השמים מאז אותו אירוע, היה זקנו לבן, צחור לחלוטין. במידה מסוימת המראה הזה חידד את החרדה שהיא מנת חלקם של אלו שהתוודעו למצב החדש שנוצר באותם ימים קשים.
במידה רבה אף יותר הסממן החיצוני והבולט מאוד הזה ביטא את אשר התחולל בנפשו של המזכיר שהיה דבק ברבי במשך עשרות בשנים.
● ● ●
תהיינה התקשרותו הטהורה ויראתו הקודמת לחכמתו נר לרגלינו ואור לנתיבותינו עד שנזכה, עוד לפני יום ההילולא הקרוב, לבוא הגאולה האמיתית והשלמה, והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם והרבי, אבינו רוענו, בראשם.
פטירתו הפתאומית של מזכיר הרבי, הרה"ח ר' ירחמיאל בנימין הלוי קליין, ובקיצור, כפי שכולם כינוהו בחיבה, בִּנְיָמִין, עוררה גל של זכרונות וגעגועים לימי האורה והטובה, שבכל עת ובייחוד בימים אלו, בהתקרב יום ההילולא הכ"א, ג' תמוז, אין מי שאינו מתרפק ונכסף להם.
בראיון מיוחד במינו שהעניק לי (ואשר ככל הנראה היה הראיון הראשון שהעניק אי פעם, ופורסם ב'כפר חב"ד' במלאות שנה לג' תמוז), סיפר לי ר' בנימין על תכונת הסוד האולטימטיבית שאליה התוודע עם תחילת עבודתו בקודש פנימה: יש איש סוד שנושא בתודעתו סוד והוא לא יכול להתאפק ומגלה אותו לזולת. יש איש סוד שנוצר את הסוד ואינו מגלה אותו לאיש אך כל מי שבא במחיצתו ורואה אותו, מבחין כי הוא מסתיר סוד כמוס. איש הסוד האמיתי הוא זה שאיש אינו יכול לראות על פניו כי יש לו סוד.
כזה היה ר' בנימין. יכולת לראותו יוצא מהרכב בו הוא שהה במחיצת הרבי. אין מי שלא הבחין כי דבר מה אירע בדקות האחרונות. עובדה היא שהרכב כבר הגיע ליעדו והרבי נשאר ברכב והמשיך לשוחח עם בנימין, תוך כדי תנועות בידו הקדושה. אבל בנימין עצמו נכנס ל-770, בואכה חדר המזכירות, ולקהל הבחורים האופף אותו כמנסה לנחש מה בדיוק קרה שם הוא זורק בחיוך: "מה אתם עושים פה, אתם לא צריכים לשבת וללמוד עכשיו?".
● ● ●
ההתייצבות הספונטנית של ההמונים שצעדו אחר מיטתו בערב שבת קודש אחר חצות ביטאה יותר מכול את ההערכה הרבה שהם חשו לאיש שהיו לו את כל הסיבות הטובות ביותר להיות מורם ומתנשא מכל מי שביקש להתחכך בו וללחך את פנכתו אבל הוא המשיך להיות עממי, משל היה הוא ונותר בחור ממאה שערים שהגיע ל-770.
באישיותו שילב ר' בנימין ניגודיות בלתי מצויה בקרב בעלי מעמד זהה לו. מצד אחד, היה הוא שומר החותם, איש סוד, מזכיר – על כל המשמעות המרטיטה הגלומה בעצם המילה הזו על חמש אותיותיה. מצד שני, באופן טבעי ביותר היה הוא מאיר פניו לכל אדם, סימפטי לכל פונה ובעל אווירה זורמת וחמימה שנעים להיות במחיצתה.
ר' בנימין גילם את ההוכחה האנושית והמהלכת לכך שאתה יכול להיות הקרוב ביותר לסולם אשר מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומכל מקום לא להתנכר, לא להתעטף במעטה של נרגנות וקשיחות ולהמשיך 'לספור' את כולם, כולל צעירי הצאן, פרחי התמימים, אנשים נשים וטף שהתדפקו לאלפיהם ולרבבותיהם על דלת המזכירות ותמיד נענו בחיוניות נמרצת ובלי שמץ של דחייה או התנשאות.
יש המתהלכים בינותינו שסיגלו לעצמם אורח חיים שהולך ומשתדרג ככל שהזדמנויות החיים מקדמות אותם לתפקידים רמים יותר. הללו משוכנעים בינם לבין עצמם כי ככל שיהיו מתנשאים ומתנכרים יותר לזולתם באשר הוא, כן תגבר היוקרה שלהם בעיני המון העם ואולי גם בעיני עצמם. אין בנמצא מי שהם עונים לשיחת הטלפון שלו, לו הצליח להגיע למספרם. הם גם לא מרבים להופיע בציבור כדי שחלילה לא ייחשדו כפחותי ערך. את שיגם ושיחם הם משמרים רק לקומץ שאופף אותם ונמנה עם הקהל שהם חפצים ביקרו ובקרבתו.
ר' בנימין קליין הוכיח בחייו את ההפך הגמור. איש לא חלק על בכירותו מצד עצם היותו חבר המזכירות על כל המשתמע מכך. איש לא ערער על עובדת היותו איש הסוד והקשר בין הרבי לבין שורת בעלי תפקידים בכירים. ומכל מקום הוא היה ונותר, לכל אורך השנים, בגובה העיניים עם כל אדם. הוא לא ראה בכך נחיתות דרגה. הוא גם לא החזיק טיבותא לנפשיה. את שלו עשה כמו שאיש לא ידע ולא היה מסוגל לעשות ועם זאת קיים בעצמו ובכל הליכותיו: בתוך עמי הנני יושבת.
● ● ●
הייתה לי הזכות לשמוע מפי המשמשים בקודש אודות החיבה הבלתי מסויגת של הרבנית ע"ה כלפי ר' בנימין. הדוגמאות ששמעתי על כך מרתקות והן מעידות על מידת הקרבה העצומה שהייתה לו בבית רבי ואשר היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה.
כשלעצמי, אנצור בלבי את הזכות שהייתה לי להיות מי שיזם וליווה את תחילת הופעתו של מדור התשובות "מבית המלכות" בשבועון 'כפר חב"ד' ואשר במסגרתו במשך שנים, מדי שבוע בשבוע, זיכה ר' בנימין את הקוראים בתצלום פתק בכתב יד קודשו של הרבי, כמענה קודש, ופענוחו המלא.
כשהתבוננתי בימים האחרונים בדמותו, חלפו לנגד עיניי רגעים רבים במחיצתו בהזדמנויות כאלו ואחרות. משום מה, יותר מכול הזדקרה לנגד עיניי תמונה מצמררת שביטאה בעיניי את קרבתו אל הרבי כבן לאביו. כל מי שהיה עד לדברים, ייזכר בה מיידית.
בכ"ז אד"ר תשנ"ב, כשבאוהל הקדוש אירע האירוע המוחי, הובהל הרבי לחדרו הקדוש אשר ב-770. ר' בנימין שהה במקום ולא מש מן הקודש, יחד עם חברי המזכירות, במשך לילות וימים. כעבור כעשרה ימים, ואולי יותר, הוא יצא לראשונה מפתח 770 לשהות קצרה בביתו. כל מי שראה אותו אז לא יכול היה שלא להבחין כי לפתע פתאום זקנו הפך לבן כשלג.
זה היה מחזה שאי אפשר היה להישאר אדיש מולו. עד אז היה זקנו שחור-אפור עם פה ושם שערות שיבה שנזרקו בו. בפעם הראשונה בה יצא אל מתחת כיפת השמים מאז אותו אירוע, היה זקנו לבן, צחור לחלוטין. במידה מסוימת המראה הזה חידד את החרדה שהיא מנת חלקם של אלו שהתוודעו למצב החדש שנוצר באותם ימים קשים.
במידה רבה אף יותר הסממן החיצוני והבולט מאוד הזה ביטא את אשר התחולל בנפשו של המזכיר שהיה דבק ברבי במשך עשרות בשנים.
● ● ●
תהיינה התקשרותו הטהורה ויראתו הקודמת לחכמתו נר לרגלינו ואור לנתיבותינו עד שנזכה, עוד לפני יום ההילולא הקרוב, לבוא הגאולה האמיתית והשלמה, והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם והרבי, אבינו רוענו, בראשם.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
