אליעזר שולמן, משפחה

ביום שלישי הבעל"ט, ערב ראש חודש תמוז, תתמודד לראשונה רשימה חרדית, 'אמונה במקצוע' בבחירות ללשכת עורכי הדין. על פי ההערכות הרווחות חברי 'אמונה במקצוע' צפויים להכניס את נציגיה לוועד הארצי ולמחוז תל אביב והמרכז. חברי הסיעה, "אמונה במקצוע", לא מסתפקים בכך ומכוונים גבוה, עד למקום בוועדה לבחירת שופטים. במקביל הודיעו כי יתמכו ביו"ר ועד מחוז תל אביב, עו"ד אפי נווה, לראשות הלשכה.

בראש הרשימה עומד עו"ד יוסי וייצמן יו"ר וועדת הוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין ויו"ר לשכת הקשר ב"ב, איתו עוה"ד שלמה לינצר חבר המועצה הארצית בלשכת עו"ד בישראל, מנחם מושקוביץ עוה"ד של סיעת דגל התורה בירושלים, אברהם יוסטמן סמנכ"ל קרן קמ"ח, רפי אסרף מבכירי עורכי הדין כיום ולשעבר דיקאן אונו, עו"ד שרון גושן, ועוד מספר עו"ד פעילים ומוכרים. ברשימת "אמונה במקצוע" במחוז ת"א והמרכז מתמודדים עוה"ד משה מורגנשטרן המייצג את דגל התורה בבני ברק, את ארגון 'יד לאחים' ועוד שורה של גופים תורניים ועסקים.

זו הפעם הראשונה בה רשימה חרדית לחלוטין מתמודדת בבחירות ללשכת עורכי הדין. עו"ד יוסי ויצמן ועו"ד מנחם מושקוביץ, מודעים היטב להדים שמעוררת הרשימה. "זאת לא הכרה בערכאות", הם מסבירים, "צריך להישיר מבט אל המציאות. אנשים מהציבור החרדי נתבעים או תובעים בבתי משפט, אחרי היתר מרב, כיוון שיש תחומים שזו האפשרות היחידה. כאשר אין ייצוג לציבור החרדי בלשכה ובוועדה למינוי שופטים, אדם חרדי מקבל יחס לא הוגן כיוון שהשופט לא מבין את דקויות הנושא או לא עומד על משמעות הדברים. במקרים רבים הוא לא מבין את השפה או את הטרימנולוגיה. לא פעם מדובר בדיני נפשות ממש".

לעו"ד יוסי ויצמן, שהוא גם מרכז אקדמאי של המדרשה למשפט בלשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, יש מתוקף התפקיד קשר עם השופטים השונים שמרצים או לומדים במדרשה. "אני מקבל כל הזמן טלפונים משופטים שמבקשים להבין מושגים שונים מהעולם החרדי. פנה אלי באחת הפעמים שופט שסיפר שנדון בפניו תיק הקשור לשתי ישיבות. השופט אמר שכל הזמן חזרו הצדדים על המונחים 'ישיבה קטנה' ו'ישיבה גדולה'. השופט ניסה להבין מהדיון את פשר המושגים ואת הקשר שלהם לתיק ולא הצליח. הוא התקשר אלי מתוסכל. כשהסברתי לו הדיון שהתנהל בפניו קיבל משמעות וזו דוגמא אחת מני רבות. אם יהיו במערכת המשפט שופטים מהציבור החרדי שמבינים את השפה שלנו, זה גם יתבטא בפסקי הדין".

וזה מה שדחף להקמת הרשימה?

עו"ד מושקוביץ: "גם זה אבל לא רק. לשכת עורכי הדין, בה חברים כל עורכי הדין, עושה השתלמויות מקצועיות שונות אליהם מגיעים שופטים יחד עם עורכי דין. יש שם הרבה מה לשמוע וגם מה להשמיע. לפני שבוע היה כינוס כזה באילת. עורך דין חרדי, שמשלם את מס הלשכה, לא יכול היה להשתתף בכינוס הזה. ירקות שמיטה לחומרא – לא היו. עופות / בשר כשר למהדרין – לא היה כמו שצריך. לא עולים לדיון גם נושאים שמעניינים רק את עורכי הדין החרדיים – ויש הרבה עורכי דין חרדיים - וזה חלק זעיר מאוד מהבעיות הרבות שעומדות בפני עורכי הדין.

"פרט חשוב לא פחות הוא ההשפעה על החקיקה בישראל. כל חוק שמבקשים להעביר בוועדת חוק ומשפט בכנסת נציג של לשכת עורכי הדין מחווה עליו את דעתו. בלשון המקצועית זה מכונה 'זכות עמידה'. לעובדה שיגיע כנציג הלשכה עורך דין חרדי – יש הרבה משמעות. תהיה לנו גם אפשרות להסביר מדוע חוק מסויים מהווה פגיעה בציבור החרדי".

עו"ד גושן: "אנו רוצים לראות בכס השיפוט ובתפקידים רשמיים יותר חובשי כיפות. כיום המצב הוא שכמעט ואין ייצוג לחובשי כיפות. יש למגזר אנשים טובים ואיכותיים שאינם נופלים מאף שופט מכהן כיום, וגם אלה צריכים להיות ממובילי מערכת המשפט". 

תן לי דוגמא?

עו"ד מושקוביץ: "כאשר ח"כ שי פירון היה שר החינוך הוא העביר חוק שפגע בכל הקיטנות החרדיות. הנושא תוקן השבוע בפעילות הח"כים החרדיים על ידי שר האוצר משה כחלון. אם היה לנו נציגות חזקה בלשכת עורכי הדין – היינו יכולים לעצור את החקיקה הזו מהזווית המקצועית כנציגי לשכת עורכי הדין.

"הלשכה חולשת על כמעט כל תחום בעולם המשפט. כל חוק, כל ועדה, בחירת שופטים, בחירה של היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו רוצים להשפיע שם. ההשפעה שלנו מותנית שיהיה לנו מספיק כוח ואז יהיו לנו נציגים בוועדות למינוי דיינים ושופטים כמו גם בוועדות האיתור השונות. זה בעל השפעה על הציבור החרדי, נוכל למנוע מינוי שופטים שעויינים את הציבור החרדי, יהיו מתמחים חרדיים אצל שופטים והם יוכלו לתווך ולהסביר את מה שהשופט לא מבין או לא מודע. והרשימה של מה שניתן לעשות – ארוכה.

"בוועד הארצי של לשכת עורכי הדין יש 48 חברים. 10 מהם ערבים. זה כמובן לא היחס האמיתי של מספר עורכי הדין הערביים החברים בלשכה. הם מצליחים לקבל את הייצוג הזה כי הם כולם מתייצבים להצביע. הכח שלהם מתורגם בכך שבכל ווועדה שדנה במינוי שופטים הם דואגים שיהיה גם שופט ערבי. הם מממשים את הכוח שהם מקבלים. ראוי שגם אנחנו נממש את הכוח שלנו ולא נסתפק רק בקיטורים.

כל זה מעבר למציאות שעורכי הדין החרדיים משלמים תמורת חברותם בלשכת עורכי הדין אך לא נהנים ממה שהיא מציעה. בעיני זה עוול שחייבים לתקן".

עו"ד גושן: "ככל שהכח החרדי-דתי יהיה גדול יותר, קולה של היהדות יבוא לביטוי רחב יותר. אין בכך כל ספק. אנו מייצגים את כלל עורכי הדין. זהות הרשימה כדתית אין בה כדי להעיד על כוונת הרשימה להתמקד רק בציבור הדתי. יום אחרי הבחירות, לא ניכנס לשיקולים צרים וקטנוניים כי אנו מבינים שלכל עו"ד חשוב שתהיה דלת פתוחה בלשכת עוה"ד שתסייע לו בכל צרכיו המקצועיים גם אם הוא לא מקורב של אחד מחברי מוסדות הלשכה. חברי הרשימה, הינם אנשים העוסקים תדיר בצורכי ציבור ובעלי רקורד מרשים של טיפול בצורכי הציבור הכללים".

"אנו מאמינים שחברות בין עורכי הדין נמדדת בכך, שכאשר אחד מאתנו חש שלא בנוח כולנו מושפעים מכך, ועל כן, המחויבות ההדדית שלנו היא העוצמה שלנו. חברי "אמונה במקצוע" לא מדקלמים סיסמאות. חברי הסיעה חיים ומחוברים לשטח, חווים את הקשיים, קשובים לבעיות, וביחד מאמינים כי הצלחת רשימת "אמונה במקצוע" היא בעצם הצלחת כולנו. מטרתנו היא לטפל להמשיך לטפל בנושאים חשובים, כדוגמת הכשרה מקצועית לעורכי הדין, מצבו של תחום ההוצאה לפועל, חסמים חשובים באתיקה מקצועית, והנגשת הלשכה לציבור הדתי חרדי".

והיכן הייתם עד עתה?

עו"ד ויצמן: "נתחיל בזה שבחירות ללשכה מתקיימות כל 4 שנים. נמשיך בזה שעיקר המאסה החרדית בלשכת עורכי הדין הגיעה ב-10 השנים האחרונות. הפעם יש לנו הזדמנות להשפיע מבפנים. אם כל אחד מעורכי הדין החרדיים יקדיש מעט מזמנו וביום הבחירות יטריח את עצמו להצביע, הוא עצמו יהנה מזה וכולנו, הן עורכי הדין והן הציבור החרדי, נקבל יחס ראוי ושוויוני".

הוא עוצר בדיבורו לרגע. ואז ממשיך: "זה לא בדיוק שלא פעלנו עד עכשיו. לפני שלוש שנים התאספנו יחד כמה חברים עורכי דין ומצאנו שלעורך הדין החרדי אין 'בית' מקצועי. הקמנו את לשכת הקשר של עורכי הדין בבני ברק, קיימנו אחת לחודשיים השתלמויות מקצועיות שכללו גם הרצאות משופטים. השתתפו בכל השתלמות 100-150 עורכי דין. קיבלנו תגובות נלהבות".

גם התגובות שהתקבלו עוד בטרם פורסמה באופן רשמי ריצתה של רשימת "אמונה במקצוע" לבחירות, היו אוהדות ומלאות עידוד ותמיכה. תקוותם של העומדים בראש הרשימה היא שציבור עורכי הדין הדתיים והחרדים יתגייסו הפעם לתמיכה ברשימה במטרה להטביע את חותמם על פעילות הלשכה בקדנציה הקרובה.