שאלה: האם יהודי שטרם נימול, חייב בכל המצוות?

תשובה: מצוות עשה על כל אב למול את בנו, וגדולה מצווה זו משאר מצוות עשה (גם מפני היותה אות יהדות החתום בבשרנו). אם האב לא מל את בנו, מוטלת חובה על בית דין למול, ואם אין שם בית דין, מוטלת המצווה על כל ישראל. ואם לא נימול בילדותו – חייב הבן למול את עצמו כשיגדל, ואם לא מל במזיד, חייב כרת.

רבים מן היהודים בחבר העמים לשעבר, ומן העולים משם לארץ, עדיין לא נימולו, ומצווה גדולה לשכנעם, לזרזם ולסייע למול אותם כדת וכדין בהקדם האפשרי.

במרוצת הדורות היו רבנים ששללו הנחת תפילין או צירוף למניין מ'אנוסים' שחזרו לדת ישראל ודחו את המילה בתואנות שונות. הדבר נעשה כאמצעי ענישה והרתעה על דחיית המילה. ברור שהעולים הנ"ל בימינו הם בגדר 'תינוקות שנשבו', וגם אם טרם נימולו מסיבה כלשהי, אי-אפשר להגדירם מזידים, ובוודאי לא להענישם.

לכן גם כשעדיין לא נימולו יש לנהוג עמם כפי ההלכה, היינו: לצרפם למניין, להעלותם לתורה ולהניח להם תפילין וכדומה, שהרי הם חייבים במצוות הללו ככל אדם מישראל. על-פי פוסקים רבים, ובכלל זה אדמו"ר הזקן, אם הם כוהנים כשרים – עליהם לברך ברכת כוהנים (ויש מחמירים במצווה זו, שלא יעלו מי שלא נימולו. אבל אם החליטו למול ורק שהדבר נדחה מסיבה כלשהי, יעלו לכל הדעות).

מקורות: טושו"ע יו"ד סי' רס-רסא ונו"כ. פרמ"ג במשבצות זהב סי' כט ס"ק ב. שו"ת: הרדב"ז ח"ו סי' ב אלפים שלד. מנחת יצחק ח"ד, קונטרס דברי חפץ ד"ה ואחרי דאתאן. שו"ע אדה"ז סי' קכח סנ"א ופסקי תשובות ס"ק עט. וראה תחומין יג עמ' 267, וש"נ.