הרב מנחם מנדל טננבוים

"התמונה המצורפת (בשער) של המזכיר הרב בנימין קליין ע"ה, היא מהבר מצוה של נכדי התמים אריה שי' ליפסקר בנו של צבי'קה שי' ליפסקר מכפר חב"ד. הבר מצוה התקיימה לפני חמש וחצי שנים בסמיכות לאוהל הקדוש. בתמונה נראה המזכיר הרב בנימין קליין קורא את מכתבו של הרבי לחתן הבר - מצוה."

***
"דומני, שמה שאכתוב עליו זה יהי' בבחינת 'יהודה ועוד לקרוא', היינו שלא אחדש דבר. אבל 'פטור בלא כלום-אי אפשר', ואנסה להעלות אי-אלו מזכרונותי עליו. אין זה מהחידוש שהרב קליין ז"ל הי': א. בעל זכרון מופלא. ב. איש מאיר פנים ולבבי.

הספקתי להכיר אותו מעט בהיותי ב'קבוצה' בשנת תש"ל-ל"א. בהקדים אציין, שזה לא סוד שהוא הי' עסוק 'מעל הראש' גם בשבתות ובימים טובים.

באחת מפגישותי איתו כבחור שהגיע מירושלים ועוד ממקום ילדותו, מבתי הונגרין בירושלים, סיפר לי שהוא הכיר את אבי ז"ל, וכך הוא עבר ל'משפחלוגי'ה של משפחתי - טננבוים.

ספק אם אני ידעתי פרטים על משפחתי כמו שהוא ידע... הכרתי, אגב, את אביו ז"ל שהי' גר בקרבת מקום ילדותי הנ"ל.


הר"ר מנחם הלוי קליין, אביו של המזכיר הרב בנימין קליין ע"ה 

אני זוכר שבאיזה כנס לפני שנים רבות הוא התבטא ברבים, שאחד מהדברים שהוא 'לקח': שחב"ד-ליובאוויטש זה 'המלכות'. הוא אמר אז, שיש כמה וכמה חסידויות , וכל אחד בדרך שלו, אבל המיוחד בחב"ד הוא ה'מלכות'. זה מה ש'לקח' אותו. מי שהכיר אותו יודע שלא הירבה לדבר; הוא הי' מדבר בקיצור ובזה היה - ה כ ל.

***
לפני כ-10 שנים בהיותי ב'קראון הייטס' והייתי באוהל הקדוש, גם הוא הרב בנימין קליין היה שם. הרי ידוע שהיה נוסע כל יום לאוהל הקדוש עם בקשות של יהודים כדי להתפלל שם. הוא הציע לי 'טרעמפ' חזרה ל'קראון הייטס', ותוך כדי הנסיעה הוא אמר לי כמה דברים כלליים, וגם סיפר לי אחד מסיפורי המופת מהרבי.

בין היתר, הוא אמר לי כך: "מענדל שמע, מאז ג' תמוז אין כל כך את ה'ברען' וה'קאך' = הלהיטות וההתעסקות למבצעי הרבי כמו לפני כן".

הוא המשיך ותיאר לי איך בשבתות קודש כשהרבי יצא עם מבצע חדש או דיבר על חיזוק המבצעים, הרי שלאחר שבת כזו, היו פניות וכו' מאנשים מכל העולם, במכתבים, טלפונים ופקסים שפשוט המזכירים לא הדביקו את הקצב.

הוא והמזכירים חבריו ידעו, שלאחר שבת שהרבי יוצא עם מבצע חדש או מחזק את המבצעים הקיימים- הם מלאי עבודה 'מעל הראש'.

הי' קשה לו להרב קליין ז"ל לדבר על החושך וההעלם שלאחר ג' תמוז.

אני נזכר על אחד מהדברים שמאפיינים אותו, וכך אמר: הרי הוא הי' המזכיר של הרבי הרבה שנים והי' נכנס לרבי כמה פעמים ביום. וכל פעם שהרבי ביקש ממנו לעשות משהו הי' אומר להרב קליין ז"ל: אנשולדיק = סליחה; בבקשה וכדומה. ושאפשר ללמוד מהדברים שנראים לנו 'קטנות', הרבה, גם נימוס.

"עינינו ראו ולא זר"

ובחזרה למה ששמעתי ממנו לפני כעשור ב'טרעמפ' האמור: הוא סיפר לי אחד מהסיפורי מופת מתוך הרבה, שפשוט לא הספיק הזמן לספר עוד. לצערי אינני זוכר את כל פרטי הדברים. אבל את 'עיקרי' הדברים של הסיפור- אני זוכר.

וכך סיפר לי: היתה אשה שסבלה מאיזה מחלה הרבה שנים. היא לא היתה קשורה לחב"ד, ייתכן שלא היתה ממשפחת ששמרה אז כל כך תורה ומצוות. נהי' לה קשר עם חב"ד ומישהו מקרוביה צלצל למזכירות בבקשת ברכה לרפו"ש מהרבי.

זה שהרים את השפופרת במזכירות הי' המזכיר הרב קליין ז"ל. הוא מסר את הבקשה לרבי והרבי ענה שתקבל על עצמה בין היתר- הדלקת נרות שבת ושמירת השבת. לאחר זמן, הם ענו שהאשה התחילה להדליק נרות שבת קודש ושמירתה, אבל מצב בריאותה לא השתפר.

הרב קליין ז"ל הכניס את ההודעה הזו לרבי, וזה הי' בערב שבת. הרבי ענה 'רפו"ש בקרוב'. ואמנם במוצאי השבת מתשובת הרבי, דהיינו תוך כדי השבת השתפר מצב בריאותה של האשה כך, שכבר במוצאי השבת הרב קליין ז"ל קיבל טלפון שמצב בריאותה של האשה השתפר.

בהמשך האשה הבריאה לגמרי. אני זוכר שהרב קליין ז"ל אמר כך: "עינינו ראו ולא זר". והמשיך: "יש המון המון סיפורי מופת."

יהי זכרו ברוך.