מערכת COL
|
יום כ"א סיון ה׳תשע״ה
08.06.2015
חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"
החשאיות, הסודיות, היו לשם דבר אצל המזכיר הרב בנימין קליין ע"ה. הוא שמע, ידע, ביצע, ולא אמר מילה ● והנה סיפור מופלא מרגש, הקשור למזכיר זכרונו לברכה, ובגין החשאיות, יש פרטים הלוטים בערפל עד עתה, חרף התחקירים האינטנסיביים ● מדובר בסיפור חוצה ימים ויבשות, והכל באישור הרבי ● יובל שנים חלפו מאז, ורק בשנים האחרונות הפרטים המדהימים מתבררים ● מיוחד ל-COL איחוד משפחות
הרב קליין ע"ה משוחח עם הרבי. למטה: המענה של הרבי שנחשף
שניאור-זלמן ברגר
החשאיות, הסודיות, היו לשם דבר אצל המזכיר הרב בנימין קליין. הוא שמע, ידע, ביצע, ולא אמר מילה. והנה סיפור מופלא מרגש, הקשור למזכיר זכרונו לברכה, ולמשפחת חמי, ר' ליפא קליין, ובגין החשאיות, יש פרטים הלוטים בערפל עד עתה, חרף התחקירים האינטנסיביים. מדובר בסיפור חוצה ימים ויבשות, והכל באישור הרבי. יובל שנים חלפו מאז, ורק בשנים האחרונות הפרטים המדהימים מתבררים, בדקתי עד כמה שידי מגעת, ורוב הפרטים דלהלן הם עובדות ובכל ספק מצויין הדבר בפירוש.
תשכ"ד. לאחר תלאות רבות, הרב שמחה גורודצקי יוצא מברית המועצות, ולא שוכח את ידידיו החסידים מאחורי מסך הברזל. בשנים האחרונות מאחורי המסך, התגורר בטשקנט, ושם היה בידידות מופלאה עם החסיד הנודע הרב שמואל מנחם קליין, אשר ביתו היה בית ועד לחסידים עוד מתקופת פולטבה ולנינגרד. ואילו בטשקנט בית משפחת קליין היה פתוח במשך עשרות שנים, למנייני תפילה חשאיים, התוועדויות וכל דבר מצוה וחסידות והכל במסירות נפש אמיתית, שכן כל הפעילות היתה אסורה בתקופת השלטון הקומוניסטי.
ה'קליינים' מטשקנט. מימין לשמאל: הרב משה קליין, הרב ליפא קליין, הרב זלמן קליין
ר' שמואל מנחם ומשפחתו שאפו לעלות לארץ הקודש, כדי שיוכלו לקיים מצוות וללכת בדרכי החסידות ללא מורא, אך מסך הברזל היה סגור, ולבינתיים בשנת תשכ"ב ר' שמואל מנחם הלך לעולמו.
וכאשר ר' שמחה יצא מרוסיה, הוא ראה למטרה נשגבה להציל את משפחות קליין: האלמנה מרת מרים ובניה: ר' זלמן ור' שאול משה וילדיהם, ועמם אחיהם מורי וחמי ר' ליפא קליין שי', אז בחור שהיה שקוע בלימוד נגלה וחסידות למרות המצב הקשה ברוסיה הסובייטית.
מר חשוון תשכ"ו. באגרת אל ר' שמחה גורודצקי, הרבי מוסיף בכתב יד קודשו, מספר מילים: "ישלח הדרישות בשביל משפחת קליין שי' – אותן שקיבל".
את האגרת קיבלתי אישית מבנו יחידו של ר' שמחה – הרב מרדכי גורודצקי, אף הוא ידיד אישי של משפחות קליין, והוא אמר לי שזה בקשר לפעולותיו של אביו להצלת משפחות קליין מטשקנט, אך אין לו פרטים בנידון.
"ישלח הדרישות בשביל משפחות קליין ש'י - אותן שקיבל"
והנה מתברר כי במספר מילים אלו בכתב יד הרבי, מקופלת פרשיה מרתקת, אשר אותה חשף המזכיר הרב בנימין קליין בפני צאצאי משפחות קליין מטשקנט.
כאשר ר' שמחה גורודצקי הגיע לבית חיינו, הגה רעיון נפלא: אחד השלבים הראשונים כדי לנסות לבקש משלטונות רוסיה, אישור יציאה, יש לדאוג שקרוב משפחה וכדומה ממדינה אחרת, יבקש "איחוד משפחות" עם הקרובים ברוסיה. והמזכיר הרב בנימין קליין נראה לר' שמחה, כאחד שיוכל לסייע, כי שם משפחתו קליין.
הוא ביקש הימנו שימצא קרובי משפחה שלו בארץ הקודש, שיבקשו משלטונות רוסיה "איחוד משפחות" עם קליין בטשקנט, כמובן שלאמיתו של דבר אין קשר משפחתי בין המשפחה הירושלמית והטשקנטית. המזכיר הרב בנימין קליין, שמע את ההצעה, שאל את הרבי על כך וקיבל אישור.
קליין וקליין. חתונת ר' משה קליין. מימין לשמאל: החתן, סב החתן ר' זלמן קליין, המזכיר הרב בנימין קליין
הרב קליין בנימין מקריא הכתובה. לידו, ידידו הנגיד יבדלחט"א ר' מאיר זיילר, אב הכלה
לפי בני המשפחה ששמעו את הסיפור מהמזכיר, מי שחתם על בקשת איחוד המשפחות היה אח של המזכיר, אשר סיפר לשלטונות כי הוא נפרד מבני המשפחה בימי השואה ולאחר המלחמה דאג למסמכים אחרים, ובהם נכתב אמנם שמו האמיתי, אך חלק מהפרטים שונים. ולמה הסיפור המוזר הזה? כי שמות ההורים של קליין הירושלמי והטשקנטי – שונים.
ומי הוא ה"אח" שחתם על ה"דרישה" לאיחוד משפחות? צאצאי משפחת קליין טשקנט, זוכרים שמדובר באח או קרוב משפחה של המזכיר, ויש הזוכרים אף את השם "אברהם".
לאחר פטירת המזכיר, פניתי לקרוב משפחתו וידידו, הסופר הנודע הרב משה קליין, ושאלתי מי הוא "אברהם קליין" שגר בירושלים בשנת תשכ"ו, והוא השיב מיד: אברהם קליין ממשפחה זו בתקופה זו, יש אחד והוא... אבא שלי – ר' אברהם אליעזר קליין, אך אני לא שמעתי על כך מאומה, וכמובן זה לא הוכחה לכלום, כי מה שקשור לרוסיה כמובן נותר בחשאיות מוחלטת.
ה'קליינים' הירושלמים. מימין לשמאל: הסופר הרב משה קליין והמזכיר הרב בנימין קליין
וכעת לחוליה הבאה: פניתי לחמי, ר' ליפא קליין, אך הוא לא יודע מדרישה של משפחת קליין, וכאשר משפחות קליין החלו לצאת בשנת תשל"א, היה זה חסיד אחר שביקש עבורם "איחוד משפחות". את התמיהה האחרונה, ניתן לתרץ בכך שבשנת תשכ"ו, הוגשה בקשה על ידי קליין הירושלמים, והבקשה נדחתה בשלב כלשהוא, וכעבור חמש שנים, כאשר גם היו שינויים משפחתיים מהותיים (חמי ר' ליפא קליין התחתן ונולדו לו שני ילדים) הוגשה בקשה שונה לאיחוד משפחות.
בשנים תשל"א-תשל"ב, משפחות קליין מטשקנט, עלו לארץ הקודש, והתיישבו כולם בנחלת הר חב"ד, וצאצאי משפחת קליין העניפה, התפזרו ברחבי הגלובוס, ומהם שלוחים, מנהלי מוסדות חב"דיים ואנשי חסד.
החשאיות, הסודיות, היו לשם דבר אצל המזכיר הרב בנימין קליין. הוא שמע, ידע, ביצע, ולא אמר מילה. והנה סיפור מופלא מרגש, הקשור למזכיר זכרונו לברכה, ולמשפחת חמי, ר' ליפא קליין, ובגין החשאיות, יש פרטים הלוטים בערפל עד עתה, חרף התחקירים האינטנסיביים. מדובר בסיפור חוצה ימים ויבשות, והכל באישור הרבי. יובל שנים חלפו מאז, ורק בשנים האחרונות הפרטים המדהימים מתבררים, בדקתי עד כמה שידי מגעת, ורוב הפרטים דלהלן הם עובדות ובכל ספק מצויין הדבר בפירוש.
תשכ"ד. לאחר תלאות רבות, הרב שמחה גורודצקי יוצא מברית המועצות, ולא שוכח את ידידיו החסידים מאחורי מסך הברזל. בשנים האחרונות מאחורי המסך, התגורר בטשקנט, ושם היה בידידות מופלאה עם החסיד הנודע הרב שמואל מנחם קליין, אשר ביתו היה בית ועד לחסידים עוד מתקופת פולטבה ולנינגרד. ואילו בטשקנט בית משפחת קליין היה פתוח במשך עשרות שנים, למנייני תפילה חשאיים, התוועדויות וכל דבר מצוה וחסידות והכל במסירות נפש אמיתית, שכן כל הפעילות היתה אסורה בתקופת השלטון הקומוניסטי.
ה'קליינים' מטשקנט. מימין לשמאל: הרב משה קליין, הרב ליפא קליין, הרב זלמן קליין
ר' שמואל מנחם ומשפחתו שאפו לעלות לארץ הקודש, כדי שיוכלו לקיים מצוות וללכת בדרכי החסידות ללא מורא, אך מסך הברזל היה סגור, ולבינתיים בשנת תשכ"ב ר' שמואל מנחם הלך לעולמו.
וכאשר ר' שמחה יצא מרוסיה, הוא ראה למטרה נשגבה להציל את משפחות קליין: האלמנה מרת מרים ובניה: ר' זלמן ור' שאול משה וילדיהם, ועמם אחיהם מורי וחמי ר' ליפא קליין שי', אז בחור שהיה שקוע בלימוד נגלה וחסידות למרות המצב הקשה ברוסיה הסובייטית.
מר חשוון תשכ"ו. באגרת אל ר' שמחה גורודצקי, הרבי מוסיף בכתב יד קודשו, מספר מילים: "ישלח הדרישות בשביל משפחת קליין שי' – אותן שקיבל".
את האגרת קיבלתי אישית מבנו יחידו של ר' שמחה – הרב מרדכי גורודצקי, אף הוא ידיד אישי של משפחות קליין, והוא אמר לי שזה בקשר לפעולותיו של אביו להצלת משפחות קליין מטשקנט, אך אין לו פרטים בנידון.
"ישלח הדרישות בשביל משפחות קליין ש'י - אותן שקיבל"
והנה מתברר כי במספר מילים אלו בכתב יד הרבי, מקופלת פרשיה מרתקת, אשר אותה חשף המזכיר הרב בנימין קליין בפני צאצאי משפחות קליין מטשקנט.
כאשר ר' שמחה גורודצקי הגיע לבית חיינו, הגה רעיון נפלא: אחד השלבים הראשונים כדי לנסות לבקש משלטונות רוסיה, אישור יציאה, יש לדאוג שקרוב משפחה וכדומה ממדינה אחרת, יבקש "איחוד משפחות" עם הקרובים ברוסיה. והמזכיר הרב בנימין קליין נראה לר' שמחה, כאחד שיוכל לסייע, כי שם משפחתו קליין.
הוא ביקש הימנו שימצא קרובי משפחה שלו בארץ הקודש, שיבקשו משלטונות רוסיה "איחוד משפחות" עם קליין בטשקנט, כמובן שלאמיתו של דבר אין קשר משפחתי בין המשפחה הירושלמית והטשקנטית. המזכיר הרב בנימין קליין, שמע את ההצעה, שאל את הרבי על כך וקיבל אישור.
קליין וקליין. חתונת ר' משה קליין. מימין לשמאל: החתן, סב החתן ר' זלמן קליין, המזכיר הרב בנימין קליין
הרב קליין בנימין מקריא הכתובה. לידו, ידידו הנגיד יבדלחט"א ר' מאיר זיילר, אב הכלה
לפי בני המשפחה ששמעו את הסיפור מהמזכיר, מי שחתם על בקשת איחוד המשפחות היה אח של המזכיר, אשר סיפר לשלטונות כי הוא נפרד מבני המשפחה בימי השואה ולאחר המלחמה דאג למסמכים אחרים, ובהם נכתב אמנם שמו האמיתי, אך חלק מהפרטים שונים. ולמה הסיפור המוזר הזה? כי שמות ההורים של קליין הירושלמי והטשקנטי – שונים.
ומי הוא ה"אח" שחתם על ה"דרישה" לאיחוד משפחות? צאצאי משפחת קליין טשקנט, זוכרים שמדובר באח או קרוב משפחה של המזכיר, ויש הזוכרים אף את השם "אברהם".
לאחר פטירת המזכיר, פניתי לקרוב משפחתו וידידו, הסופר הנודע הרב משה קליין, ושאלתי מי הוא "אברהם קליין" שגר בירושלים בשנת תשכ"ו, והוא השיב מיד: אברהם קליין ממשפחה זו בתקופה זו, יש אחד והוא... אבא שלי – ר' אברהם אליעזר קליין, אך אני לא שמעתי על כך מאומה, וכמובן זה לא הוכחה לכלום, כי מה שקשור לרוסיה כמובן נותר בחשאיות מוחלטת.
ה'קליינים' הירושלמים. מימין לשמאל: הסופר הרב משה קליין והמזכיר הרב בנימין קליין
וכעת לחוליה הבאה: פניתי לחמי, ר' ליפא קליין, אך הוא לא יודע מדרישה של משפחת קליין, וכאשר משפחות קליין החלו לצאת בשנת תשל"א, היה זה חסיד אחר שביקש עבורם "איחוד משפחות". את התמיהה האחרונה, ניתן לתרץ בכך שבשנת תשכ"ו, הוגשה בקשה על ידי קליין הירושלמים, והבקשה נדחתה בשלב כלשהוא, וכעבור חמש שנים, כאשר גם היו שינויים משפחתיים מהותיים (חמי ר' ליפא קליין התחתן ונולדו לו שני ילדים) הוגשה בקשה שונה לאיחוד משפחות.
בשנים תשל"א-תשל"ב, משפחות קליין מטשקנט, עלו לארץ הקודש, והתיישבו כולם בנחלת הר חב"ד, וצאצאי משפחת קליין העניפה, התפזרו ברחבי הגלובוס, ומהם שלוחים, מנהלי מוסדות חב"דיים ואנשי חסד.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
