מערכת COL
|
יום י"ג סיון ה׳תשע״ה
31.05.2015
כינוס תורה בישיבת "תפארת מנחם" ירושלים
לאור הוראת הרבי לערוך כינוסי תורה בימי התשלומין לחג השבועות, נערך ביום חמישי האחרון כינוס תורה רב משתתפים בישיבת "תפארת מנחם" בירושלים ● בכינוס השתתפו רבני ותלמידי הישיבה, בוגרי הישיבה וכן תושבי שכונת נחלאות כינוס תורה
לאור הוראת הרבי לערוך כינוסי תורה בימי התשלומין לחג השבועות, נערך ביום חמישי האחרון כינוס תורה רב משתתפים בישיבת "תפארת מנחם" בירושלים.
בכינוס השתתפו רבני ותלמידי הישיבה, בוגרי הישיבה וכן תושבי שכונת נחלאות.
ראשון הדוברים היה הרב טוביה זילברשטרום, ר"מ בישיבה, שדיבר על המושגים הרבים הקיימים בשנת שמיטה וההשלכות ההלכתיות בקניית ואכילת פירות וירקות בשנה זו. הרב זילברשטרום דן בין היתר בזהירות הנדרשת מיין שנעשה מיבול נוכרי.
הדובר הבא היה הרב ישראל גולדברג, שליח הרבי לרחביה, שדן במהותה של נבואה ע"פ מאמרי דא"ח שונים, והעלה על נס את ההבדל שבנבואתו של משה רבינו לשאר הנביאים.
אחריו דיבר ראש הישיבה הרב שלום דובער מרזל, שהעמיק בנושא "תורה לא בשמים היא", והציג את גדר לימוד התורה ככזה המתבצע דווקא באמצעות הבנת הנלמד בשכל האדם. כמו כן, ליבן את מאמר המדרש שלעת"ל "תורה חדשה מאיתי תצא", הכולל גם חידושי תורה וחידושי הלכות.
הכינוס המשיך בפלפול מפי הרב יוסף יצחק גלוכובסקי, ר"מ בישיבה, שדן במרחב הסמכויות הקיימות בדין שליחות לקידושין, מתוך הסוגיה הנלמדת כעת בישיבה במסכת קידושין.
הדובר הבא היה הרב שמואל ביטון, מנהלה הרוחני של הישיבה, שליבן לעומק את השיטות הרבות באופן זימון הכהנים לברכה ע"י הש"ץ, והעולה על כולנה – שיטת רבינו הזקן נ"ע. וזאת, מתוך דיוק בשו"ע הרב ובפסקי הסידור, אשר ממבט ראשון אינו נראה לעין.
אחרון הדוברים היה נציג תלמידי הישיבה הת' שמעון מרטון, שדן בגדרי עניית "אמן" בברכות וקדישים, ועל ההשלכות ההלכתיות לש"ץ המברך ולציבור העונה.
הקהל הרב והמגוון שתה בצמא את החידושים והחידודים בתורתנו הק' שנידונו בהרחבה, ובכך, הייתה זו אכן קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
עם סיום הכינוס, תלמידי ובוגרי הישיבה, נטלו חלק בהתוועדות חסידית אל תוך הלילה בהשתתפות רבני הישיבה. חוט השדרה של ההתוועדות כולה היה ללא ספק הצורך לעמול בלימוד התורה, נגלה וחסידות, בעיון ובשופי.
בכינוס השתתפו רבני ותלמידי הישיבה, בוגרי הישיבה וכן תושבי שכונת נחלאות.
ראשון הדוברים היה הרב טוביה זילברשטרום, ר"מ בישיבה, שדיבר על המושגים הרבים הקיימים בשנת שמיטה וההשלכות ההלכתיות בקניית ואכילת פירות וירקות בשנה זו. הרב זילברשטרום דן בין היתר בזהירות הנדרשת מיין שנעשה מיבול נוכרי.
הדובר הבא היה הרב ישראל גולדברג, שליח הרבי לרחביה, שדן במהותה של נבואה ע"פ מאמרי דא"ח שונים, והעלה על נס את ההבדל שבנבואתו של משה רבינו לשאר הנביאים.
אחריו דיבר ראש הישיבה הרב שלום דובער מרזל, שהעמיק בנושא "תורה לא בשמים היא", והציג את גדר לימוד התורה ככזה המתבצע דווקא באמצעות הבנת הנלמד בשכל האדם. כמו כן, ליבן את מאמר המדרש שלעת"ל "תורה חדשה מאיתי תצא", הכולל גם חידושי תורה וחידושי הלכות.
הכינוס המשיך בפלפול מפי הרב יוסף יצחק גלוכובסקי, ר"מ בישיבה, שדן במרחב הסמכויות הקיימות בדין שליחות לקידושין, מתוך הסוגיה הנלמדת כעת בישיבה במסכת קידושין.
הדובר הבא היה הרב שמואל ביטון, מנהלה הרוחני של הישיבה, שליבן לעומק את השיטות הרבות באופן זימון הכהנים לברכה ע"י הש"ץ, והעולה על כולנה – שיטת רבינו הזקן נ"ע. וזאת, מתוך דיוק בשו"ע הרב ובפסקי הסידור, אשר ממבט ראשון אינו נראה לעין.
אחרון הדוברים היה נציג תלמידי הישיבה הת' שמעון מרטון, שדן בגדרי עניית "אמן" בברכות וקדישים, ועל ההשלכות ההלכתיות לש"ץ המברך ולציבור העונה.
הקהל הרב והמגוון שתה בצמא את החידושים והחידודים בתורתנו הק' שנידונו בהרחבה, ובכך, הייתה זו אכן קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
עם סיום הכינוס, תלמידי ובוגרי הישיבה, נטלו חלק בהתוועדות חסידית אל תוך הלילה בהשתתפות רבני הישיבה. חוט השדרה של ההתוועדות כולה היה ללא ספק הצורך לעמול בלימוד התורה, נגלה וחסידות, בעיון ובשופי.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
