מערכת COL
|
יום כ"ו אייר ה׳תשע״ה
15.05.2015
לשמור על הבריאות: הקדימו רפואה למכה ● בנימין ליפקין
לא קורה גם שום אסון אם אנשים, בגילאים מתקדמים יותר, ניגשים לבדיקות דם כלליות אחת לחצי שנה. טרם נמצא אדם אחד על פני הגלובוס שאמר: עשיתי שטות. הלכתי לבדיקת דם סתם ולא מצאו מאומה. לעומת זאת, רבו כמו רבים אנשים ונשים שהם ומכריהם ידעו לספר כי "גילו את זה מאוחר מדי" ● רגע לפני הפרידה מחודש אייר, שראשי התיבות הנודעים שלו הם 'אני ה' רופאך', בנימין ליפקין קורא לגמול חסד עם העלובה לשמור על הבריאות
בנימין ליפקין
זה קורה מעת לעת וככל שנוקפים הימים והגלות מתארכת, עוד בשורות כאלו מופיעות ומזעזעות את כל שומעיהן. צידוק הדין היהודי בנוסח "ברוך דיין האמת" מתחלף בזעקת "ה' ישמור" הספונטנית. אלו כאלו מנידים ראשיהם בעצב. קביעת חז"ל (במס' שבת יג.) "אחד מבני חבורה שמת, תדאג כל החבורה", מקבלת באחת מוחשיות כנה ומעל לכול מרחף הצו של קהלת (ז,ב), אותו העלה הרבי לגבהי שיא לאחר הסתלקות הרבנית: "והחי יתן אל לבו".
מטבע הדברים, כשדברים מדאיגים מתרחשים בקרב עדת החסידים, ההתעוררות מתועלת למילי דשמיא. קריאות מפי משפיעים ורבנים היושבים על מדין להגביר אהבת ישראל להוסיף באחדות הלבבות. יוזמות ברוכות של שיעורים והוספה בתורה, בנגלה ובחסידות, והכל כאשר לכל מטפס ועולה לחיזוק ההתקשרות לאבינו רוענו, כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והליכה באורחותיו.
בשורות הבאות ביקשתי לשוחח על מישור ארצי, גשמי וחשוב לאנשים כערכנו, לא פחות מכל אותן קבלות רוחניות גדולות וקטנות שיבורכו כל העוסקים והמדרבנים בהם, ואין מזרזין אלא למזורזין.
● ● ●
אם איננו עוצמים עיניים ואם יש בנו מוּדעוּת הולמת ומתבקשת למתרחש בינותינו ובסביבתנו הקרובה והרחוקה, מותר ונדרש שההתעוררות תתעל עצמה גם אל המישור הגשמי, הפיזי, הבריאותי. במילים פשוטות: לשמור על הבריאות.
אני יודע. המילים הללו נשמעות כמו הטפה רחימאית של אם פולנייה אבל את "היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם", לא כתב מטיף בריאותי משוגע לדבר אלא הרמב"ם בספרו היד החזקה (בהלכות דעות ד,א) שאותו אנו לומדים, מדי יום ביומו, במצוות הרבי.
מוּדעוּת בריאותית כוללת שורה של כללים שנחלקים, כמו כל דבר, לסור מרע ועשה טוב. דומה שהכלל הפשוט ביותר הוא שלא לעצום עיניים. יש משום מה הנחה רווחת אצל נערים גם זקנים שלא להתייחס למיחוש כזה או אחר. יש שלל ביטויים סלנגיים שעוזרים לדחות טיפול או ביקור אצל רופא גם כשהמיחוש הופך לתופעה. התוצאה עלולה להיות הרסנית, מזיקה ולמרבה הצער ומגינת הלב בלתי הפיכה. אי דאגה לבעיה בריאותית, גם אם אינה נראית כבעיה דרמטית וכבדת משקל, אינה נובעת לא מעודף יראת שמים ולא מחסידישקייט יתרה. אם נקרא לתופעה הילדותית הזו בשמה זו הפקרות רשלנית.
באותה מידה, ההימנעות מהמלצה רפואית כללית לנקוט בדברים מקדמי רפואה למכה אף היא לא באחריות גדולה מקורה אלא בהפך הגמור ממנה. דוגמה לדבר מהחורף שעבר עלינו: עולם הרפואה ממליץ בשנים האחרונות ביתר שאת על חיסון נגד שפעת מדי שנה וחיסון נגד דלקת ריאות אחת לחמש שנים. אם אתם נמנים עם המתנגדים האקטיביים לחיסונים באשר הם, לא אתווכח עמכם ויהי לכם אשר לכם. אבל הרוב המכריע של האוכלוסייה שאינה מקפידה על נטילת חיסונים אלו, אינו עושה זאת לאחר חשיבה ומסקנה אלא מתוך אי מחשבה והעדר כל שימת לב לכך.
דוגמה נוספת במישור הפוזיטיבי של עשה טוב נוגעת לצורך החיוני, הברור, שאין איש שחולק על כך, לא בכל מקורותינו ולא בעולם הרפואה לכל סוגיו ותתי סוגיו: חובתה של פת שחרית. חז"ל מדברים על כך, בהלכה הדברים מופיעים, הרופאים תמימי דעים בכך. ומכל מקום, לא מעטים אלא רבים מאוד מעמנו, מוצאים עצמם מכניסים את דבר האוכל הראשון לפיהם אי שם בשעות לפני הצהרים המאוחרות אם לא מעבר לכך ומקיימים בעצמם את דברי חז"ל (במס' שבת י.) על העדר העיכול: "מכאן ואילך, כזורק אבן לחמת". זוהי אם כל מחלה והיא השורש לבעיות שחורגות הרבה מעבר לגסטרונומיה.
לא קורה גם שום אסון אם אנשים, בגילאים מתקדמים יותר, ניגשים לבדיקות דם כלליות אחת לחצי שנה. טרם נמצא אדם אחד על פני הגלובוס שאמר: עשיתי שטות. הלכתי לבדיקת דם סתם ולא מצאו מאומה. לעומת זאת, רבו כמו רבים אנשים ונשים שהם ומכריהם ידעו לספר כי "גילו את זה מאוחר מדי".
● ● ●
ושיטתו העקבית, הברורה והבוהקת של הרבי – תוכיח. על כל דיווח על מחלה ל"ע או וכל בקשת רפואה – לצד ברכת הקודש שהעניק הרבי, הורה לפעול "כעצת רופא ידיד", "כעצת שני רופאים מומחים" וכיוצא בזה. מעולם לא נשמעה מהרבי הוראה לזלזל חלילה בדברי הרופאים, שלא לשמוע בקולם וכיו"ב. דברי חז"ל על הפסוק (שמות, כה, יט) "ורפא ירפא", "מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות" (במס' בבא קמא פה.) שגורים היו תדיר בפי הרבי, בכל עת מצוא, בין ברבים ובין ביחידות, בין בכתב ובין בעל פה.
כמובן רבו כמו רבו סיפורי המופתים שהרבי בפיו הקדוש ובידיו הקדושות סילק כל מחלה וכל חולי מרבבות אלפי בני ישראל שנושעו בעצתו אבל הדרך אשר יעשו, היתה ברורה ונהירה, והיא אשר מופיעה בשיחת הקודש, שיחת "חשבונו של עולם" הנוראה (במוצאי שבת פרשת תרומה, אור לב' באדר תשמ"ח), בה מורה הרבי לכל אחד ממקושריו כדת מה לעשות לעת כזאת: "ובענייני רפואה, לשאול את הרופאים, כמאמר חז"ל על הפסוק 'ורפא ירפא".
● ● ●
רגע לפני הפרידה מחודש אייר, שראשי התיבות הנודעים שלו הם 'אני ה' רופאך', מותר לנו לגמול חסד עם העלובה, כדבריו של הלל הזקן (המובאים בתניא פכ"ט), ולנקוט בהשתדלות הראויה והמתבקשת כדי לעבוד את ה' ולהיות חסידים, נשמות בגופים, נפש בריאה בגוף בריא.
זה קורה מעת לעת וככל שנוקפים הימים והגלות מתארכת, עוד בשורות כאלו מופיעות ומזעזעות את כל שומעיהן. צידוק הדין היהודי בנוסח "ברוך דיין האמת" מתחלף בזעקת "ה' ישמור" הספונטנית. אלו כאלו מנידים ראשיהם בעצב. קביעת חז"ל (במס' שבת יג.) "אחד מבני חבורה שמת, תדאג כל החבורה", מקבלת באחת מוחשיות כנה ומעל לכול מרחף הצו של קהלת (ז,ב), אותו העלה הרבי לגבהי שיא לאחר הסתלקות הרבנית: "והחי יתן אל לבו".
מטבע הדברים, כשדברים מדאיגים מתרחשים בקרב עדת החסידים, ההתעוררות מתועלת למילי דשמיא. קריאות מפי משפיעים ורבנים היושבים על מדין להגביר אהבת ישראל להוסיף באחדות הלבבות. יוזמות ברוכות של שיעורים והוספה בתורה, בנגלה ובחסידות, והכל כאשר לכל מטפס ועולה לחיזוק ההתקשרות לאבינו רוענו, כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והליכה באורחותיו.
בשורות הבאות ביקשתי לשוחח על מישור ארצי, גשמי וחשוב לאנשים כערכנו, לא פחות מכל אותן קבלות רוחניות גדולות וקטנות שיבורכו כל העוסקים והמדרבנים בהם, ואין מזרזין אלא למזורזין.
● ● ●
אם איננו עוצמים עיניים ואם יש בנו מוּדעוּת הולמת ומתבקשת למתרחש בינותינו ובסביבתנו הקרובה והרחוקה, מותר ונדרש שההתעוררות תתעל עצמה גם אל המישור הגשמי, הפיזי, הבריאותי. במילים פשוטות: לשמור על הבריאות.
אני יודע. המילים הללו נשמעות כמו הטפה רחימאית של אם פולנייה אבל את "היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם", לא כתב מטיף בריאותי משוגע לדבר אלא הרמב"ם בספרו היד החזקה (בהלכות דעות ד,א) שאותו אנו לומדים, מדי יום ביומו, במצוות הרבי.
מוּדעוּת בריאותית כוללת שורה של כללים שנחלקים, כמו כל דבר, לסור מרע ועשה טוב. דומה שהכלל הפשוט ביותר הוא שלא לעצום עיניים. יש משום מה הנחה רווחת אצל נערים גם זקנים שלא להתייחס למיחוש כזה או אחר. יש שלל ביטויים סלנגיים שעוזרים לדחות טיפול או ביקור אצל רופא גם כשהמיחוש הופך לתופעה. התוצאה עלולה להיות הרסנית, מזיקה ולמרבה הצער ומגינת הלב בלתי הפיכה. אי דאגה לבעיה בריאותית, גם אם אינה נראית כבעיה דרמטית וכבדת משקל, אינה נובעת לא מעודף יראת שמים ולא מחסידישקייט יתרה. אם נקרא לתופעה הילדותית הזו בשמה זו הפקרות רשלנית.
באותה מידה, ההימנעות מהמלצה רפואית כללית לנקוט בדברים מקדמי רפואה למכה אף היא לא באחריות גדולה מקורה אלא בהפך הגמור ממנה. דוגמה לדבר מהחורף שעבר עלינו: עולם הרפואה ממליץ בשנים האחרונות ביתר שאת על חיסון נגד שפעת מדי שנה וחיסון נגד דלקת ריאות אחת לחמש שנים. אם אתם נמנים עם המתנגדים האקטיביים לחיסונים באשר הם, לא אתווכח עמכם ויהי לכם אשר לכם. אבל הרוב המכריע של האוכלוסייה שאינה מקפידה על נטילת חיסונים אלו, אינו עושה זאת לאחר חשיבה ומסקנה אלא מתוך אי מחשבה והעדר כל שימת לב לכך.
דוגמה נוספת במישור הפוזיטיבי של עשה טוב נוגעת לצורך החיוני, הברור, שאין איש שחולק על כך, לא בכל מקורותינו ולא בעולם הרפואה לכל סוגיו ותתי סוגיו: חובתה של פת שחרית. חז"ל מדברים על כך, בהלכה הדברים מופיעים, הרופאים תמימי דעים בכך. ומכל מקום, לא מעטים אלא רבים מאוד מעמנו, מוצאים עצמם מכניסים את דבר האוכל הראשון לפיהם אי שם בשעות לפני הצהרים המאוחרות אם לא מעבר לכך ומקיימים בעצמם את דברי חז"ל (במס' שבת י.) על העדר העיכול: "מכאן ואילך, כזורק אבן לחמת". זוהי אם כל מחלה והיא השורש לבעיות שחורגות הרבה מעבר לגסטרונומיה.
לא קורה גם שום אסון אם אנשים, בגילאים מתקדמים יותר, ניגשים לבדיקות דם כלליות אחת לחצי שנה. טרם נמצא אדם אחד על פני הגלובוס שאמר: עשיתי שטות. הלכתי לבדיקת דם סתם ולא מצאו מאומה. לעומת זאת, רבו כמו רבים אנשים ונשים שהם ומכריהם ידעו לספר כי "גילו את זה מאוחר מדי".
● ● ●
ושיטתו העקבית, הברורה והבוהקת של הרבי – תוכיח. על כל דיווח על מחלה ל"ע או וכל בקשת רפואה – לצד ברכת הקודש שהעניק הרבי, הורה לפעול "כעצת רופא ידיד", "כעצת שני רופאים מומחים" וכיוצא בזה. מעולם לא נשמעה מהרבי הוראה לזלזל חלילה בדברי הרופאים, שלא לשמוע בקולם וכיו"ב. דברי חז"ל על הפסוק (שמות, כה, יט) "ורפא ירפא", "מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות" (במס' בבא קמא פה.) שגורים היו תדיר בפי הרבי, בכל עת מצוא, בין ברבים ובין ביחידות, בין בכתב ובין בעל פה.
כמובן רבו כמו רבו סיפורי המופתים שהרבי בפיו הקדוש ובידיו הקדושות סילק כל מחלה וכל חולי מרבבות אלפי בני ישראל שנושעו בעצתו אבל הדרך אשר יעשו, היתה ברורה ונהירה, והיא אשר מופיעה בשיחת הקודש, שיחת "חשבונו של עולם" הנוראה (במוצאי שבת פרשת תרומה, אור לב' באדר תשמ"ח), בה מורה הרבי לכל אחד ממקושריו כדת מה לעשות לעת כזאת: "ובענייני רפואה, לשאול את הרופאים, כמאמר חז"ל על הפסוק 'ורפא ירפא".
● ● ●
רגע לפני הפרידה מחודש אייר, שראשי התיבות הנודעים שלו הם 'אני ה' רופאך', מותר לנו לגמול חסד עם העלובה, כדבריו של הלל הזקן (המובאים בתניא פכ"ט), ולנקוט בהשתדלות הראויה והמתבקשת כדי לעבוד את ה' ולהיות חסידים, נשמות בגופים, נפש בריאה בגוף בריא.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
