מערכת COL
|
יום י"ב טבת ה׳תשס״ה
24.12.2004
על חסידים, ליטאים וליל הניטל
העיסוק הקלאסי של ליל הניטל הוא משחק השחמט. גדולי האדמו"רים נהגו לנצל את הניטל כדי לחתוך נייר טואלט לשבתות של כל השנה, ודובר חב"ד בישראל, הרב מנחם ברוד, עושה סדר בערימת החשבונות. כך מפרסם היום (שישי) העיתונאי שחר אילן, כתב "הארץ" לענייני חרדים, שעשה סדר לקוראיו המשכילים על "הלילה הלא-קדוש" של השנה.
בכתבה, אילן מספר על התמונה של הרבי משחק שחמט עם חותנו, הרבי הריי"צ (ולא כפי שנכתב שזה היה עם אביו, המקובל רבי לוי-יצחק נ"ע). הוא מוסיף כי הרבי הציע לציין את הניטל לפי מנהג רוב הנוצרים באותה מדינה, ואמרה נוספת מאחד אדמו"רי חב"ד: "אין אני אוהב את אותם למדנים הטוענים כי אינם יכולים לבטל תורה אפילו לשעות ספורות ולכן הם חייבים ללמוד דווקא באותו לילה".
תמונת הרבי והרבי הריי"צ משחקים שחמט הופיעה לפני שנה בערוץ 10 בטלוויזיה
בליל חג המולד, המכונה הניטל, שולטות הקליפות. הקליפות הן כוחות רוע טפיליים הנצמדים לכוחות הטוב. על פי הקבלה, בלילה שבו נולד "אותו האיש" אין אפילו קורטוב של קדושה, והקליפות מנצלות כל מעשה של קדושה לטובתן.
זו הסיבה שבשלה הפך ליל הניטל, מצאת הכוכבים ועד חצות הליל, לאחד הזמנים הנדירים שבהם נוהגים החסידים שלא ללמוד תורה. החסידים גם אינם מתחתנים בלילה הנורא הזה ואינם הולכים למקווה. פולקלור שלם של מנהגים התפתח סביב שעות הפנאי הכל כך חריגות האלה. המנהג, חשוב להדגיש, הוא חסידי בלבד. החרדים הליטאים והספרדים לומדים בליל חג המולד כרגיל.
שחמט וקלפים
העיסוק הקלאסי של ליל הניטל הוא משחק השחמט. ידועה במיוחד התמונה של האדמו"ר האחרון מלובביץ' הרב מנחם מנדל שניאורסון המנוח משחק בליל הניטל שח עם אביו. אלא שחישובי תאריכים שערכו החסידים העלו שלא ייתכן שהתמונה הזו צולמה בניטל. יש המעדיפים לשחק בקלפים, למשל ב"אוקה", גרסה גליציאנית של פוקר, או "21". אחרים טוענים שלכל קלף יש קליפה משלו ולכן המשחק בקלפים חמור במיוחד בליל הניטל.
נייר טואלט קבלי
כתב "המודיע" בכנסת, צבי רוזן, מספר שגדולי האדמו"רים נהגו לנצל את הניטל כדי לחתוך נייר טואלט לשבתות של כל השנה. למעשה המזלזל הזה יש משמעויות קבליות עמוקות, שכן בספרות הקבלה יש התייחסות נרחבת לנצרות כאל פסולת שהופרשה מגוף העם היהודי. היום אפשר לרכוש נייר טואלט חתוך לשבתות, ולכן המנהג פחות רלוונטי.
עוד מנהג אדמו"רי הוא לעשות בניטל חשבונות לכל השנה, ובין השאר לחשב כמה כסף הם חייבים להפריש בשל מצוות מעשר. על רבי חנה מקאלשיץ מסופר, שניצל את הניטל ללימודי גיאוגרפיה. רוזן נוהג בלילה הזה לסדר את הארכיון שלו וכן לקלף תפוזים ולהכין מהם ריבה. דובר חב"ד, מנחם ברוד, עושה סדר בערימת החשבונות.
הבטלה מתורה נהפכה למנהג
השנה, כמו בניטל המילניום, חל הניטל בליל שבת. יש לכך כמה השפעות משמעותיות. למשל, אי אפשר לבצע פעולות מחללות שבת, כמו חיתוך נייר טואלט או אפילו סתם פעולות של חול, כמו סידור מסמכים. אי אפשר גם לישון לאורך כל הניטל, כי חייבים לאכול ארוחת שבת. בארוחה עצמה נהוג שלא לומר דברי תורה.
בספר "טעמי המנהגים" מסופר שאחת הסיבות העיקריות להתפתחות מנהג הניטל היתה מעשית, "לפי שהיו צוררי היהודים אורבים עליהם ומכים אותם בלילה ההוא בחוץ או ברחוב מכות אכזריות, ולפעמים עד שמתו תחת ידם, ולכן גזרו גדולי הדור שיתכבדו וישבו בבתיהם בלילה הזה ולא ישוטטו בחוצות".
עם הזמן נהפכה הבטלה מתורה בליל חג המולד למנהג, שנשמר כמובן בסוד, מחשש מזעם הגויים. סיפורי מופתים נפוצים על מקרים שבהם גילו הגויים שהיהודים משחקים במקום ללמוד דווקא בליל חג המולד ופרצו לבתיהם באישון ליל. אלא שבדיוק ברגע הפריצה אירע נס, והתלמידים היו עסוקים בדיון הלכתי כשספרים פתוחים לפניהם.
אחד ממנהגי הניטל בגולה היה לומר את כל תפילת "עלינו לשבח" בקול רם. בתפילה הזאת היה נהוג לומר בכל ימות השנה את המשפט "שהם משתחווים להבל וריק" בלחש, כדי שהגויים לא ישמעו. בליל הניטל היה נהוג לבדוק היטב שאין גוי בסביבה, ואז לומר את המשפט האסור בקול רם.
נישט לערנען
מקור השם "ניטל" לא ידוע. ההסבר המוצלח ביותר, גם אם לא בהכרח המשכנע ביותר, הוא שמדובר בראשי תיבות של הביטוי נישט יידן טארן לערנען - אסור ליהודים ללמוד. הסבר אחר הוא שמדובר בשיבוש המלה הלטינית, "נטליס", שמשמעותה יום הולדת.
כמה ניטל?
עם השנים התפתח ז'אנר של בדיחות ניטל. לדוגמה: רב חרדי התבקש להספיד את הרצל. לאחר הרהור קצר מצא בו שלוש מידות טובות: הרצל מעולם לא דיבר בשעת הנחת תפילין, מעולם לא חשב על דברי תורה במקומות מלוכלכים, ומעולם לא עסק בתורה בניטל. וגם: בחור למד בניטל. כשנשאל מדוע אינו מקיים את מנהג ביטול התורה, ענה שהוא מציין את הניטל בחג המולד הארמני.
אלא שהבדיחה האחרונה מעידה על בעייה אמיתית. הכנסייה הקתולית והכנסייה הפרוטסטנטית חוגגות את חג המולד בלילה שבין 24 ל-25 בדצמבר. הכנסייה היוונית-האורתודוקסית והכנסייה הרוסית מציינות את החג ב-6 בינואר. באיזה יום איפה יש להקפיד לא ללמוד?
האדמו"ר האחרון מלובביץ' הציע לציין את הניטל לפי מנהג רוב הנוצרים באותה מדינה, וקבע שבארצות הברית יש להימנע מלימוד תורה על פי החג של הכנסיות המערביות (24 בדצמבר). היו גם אדמו"רים וצדיקים שנמנעו מללמוד בשני חגי המולד והמהדרין שבתו מתורה גם בסילווסטר.
שנת ישרים
אחד מאדמו"רי חב"ד הקודמים התבטא באוזני חסידיו, כי "אין אני אוהב את אותם למדנים הטוענים כי אינם יכולים לבטל תורה אפילו לשעות ספורות ולכן הם חייבים ללמוד דווקא באותו לילה". מסופר על הגאון הקדוש מליסקא שרצה ללמוד באחד מלילות הניטל אבל נפלה עליו תרדמה והנר כבה. משהתעורר הבין כי משמים עיכבו אותו.
במאמר "בעניין ליל חגם הנקרא ניטל" שפורסם בירחון התורני "מוריה" הציג הרב יוסף ליברמן פתרון עוקף ביטול תורה: ללכת לישון עם רדת החשכה ולקום לעבודת התורה בחצות, כאשר כבר מותר ללמוד. הרב בן-ציון גרוסמן, מומחה לחסידות, מספר שבישיבות של חסידי ויז'ניץ נהוג שתלמידי הישיבות הולכים לישון אחר הצהריים וקמים בלילה להשלים את הלימודים שהפסידו. אבל הגאון הקדוש רבי שלום מקמינקא נמנע מלישון בניטל בטענה שאינו יכול שלא לחלום על דברי תורה.
קדושת הארץ
יש הסבורים שבישראל אין כל סיבה לציין את הניטל, בשל קדושת הארץ. הרב מרדכי מסלונים כבר קבע בעבר, שאין כאן שליטה לקליפות, אפילו לא בירושלים שבה מצויות כל כך הרבה כנסיות. אבל גדולי האדמו"רים שבאו לארץ המשיכו לקיים את מנהג הניטל, וחסידיהם חיקו אותם. הליטאים והספרדים, לעומת זאת, אינם מתייחסים כלל לניטל. "אצל החסידים כל סיבה טובה לא ללמוד מתקבלת ברצון", אומר מקור ליטאי ציני במיוחד.
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
ליטאים וניטל
י"ג טבת ה׳תשס״ה
כנראה שאין ידוע לליטאים מנהג גדולי ישראל הרב יונתן אייבשיץ וכן החתם סופר שלא למדו באותוה לילה.
2.
תמונה
י"ג טבת ה׳תשס״ה
התמונה היא לא מניטל. זה הי' כשהרופאים ציוו שהרבי הקודם לא ייגע את ראשו, ולשם מנוחה הוא שיחק שח עם הרבי.
3.
להעמיד דברים על דיוקנם
י"ג טבת ה׳תשס״ה
התמונה לא מליל ניטל
כידוע
כידוע
4.
למספר 1..
י"ד טבת ה׳תשס״ה
מאיפה המקור שלך שגדולי ישראל שציינת , לא למדו בליל ניטל??