הרה"ח הר"ר מענדל טננבוים שיחי', הכיר מקרוב את המשפיע החסידי הרה"ח ר' שלום ז"ל פלדמן, והוא מעלה מפרי עטו קטעי זכרונות בהם הוא מספר על שיעוריו העמוקים, השכלתו בחסידות, וגם כמה "פנינים" מסיפוריו החסידיים.

משכיל נפלא בחסידות

ובהקדים, רקע: ר' שלום הי' משכיל נפלא בחסידות, פיקח ובעל פה מפיק מרגליות. כשהסביר דבר, בעיקר באחד מהמושגים בחסידות - הי' מאוד מעניין לשמוע אותו. כמובן, לא כאן המקום להיכנס לפרטי הדברים, ואיך הוא הקיף ענין בחסידות. אבל מי ששמע ממנו הסברים בחסידות הרגיש שזה 'מקורי' ועמוק.

ואעבור לזכרונותי עליו:

כשהייתי חתנו של הרה"ח ר' ישעי' גופין ז"ל. מדובר היה לפני כ-40 שנה וגרתי 17 שנה בכפר חב"ד. הספקתי להכיר מקרוב את ר' שלום מיודענו. גם בגלל שהתפללתי בשבתות ובחגים בבית הכנסת ה'מרכזי' וגם בגלל ההתוועדויות המיוחדות שר' שלום הי' מתוועד בביתו של ר' ישעי'. בגלל שר' ישעי' הי' מנהל של בית הספר למלאכה בכפר וגם קשור ל'יד החמשה' - הדפוס שר' שלום ניהל אותו, זה הי' קשור למשרד הביטחון ואנשי' (הזמנות של דברי דפוס וכדו').

"שכל טוב בעיני אלוקים ואדם"

בזמנו, חלק מצוות אנשי הסגל הבטחוני בארץ היו ממשפחתו של בן גוריון, שהי' גם ראש הממשלה וגם שר הביטחון. אני זוכר שהיו באים מאנשי סגל הבטחוני לביתו של ר' ישעי' להתוועדויות. לשתות לחיים על יין שרף ולשמוע דברי חסידות וכו'. ור' ישעי' הביא להתוועדויות האלו בביתו את ר' שלום. והוא הי' מדבר לפניהם דברי חסידות ובכלל דברי חכמה והשכל, ואנשי הסגל מאוד נהנו. יש כמה סיפורים מההתוועדויות האלו, ואעלה אותם בלי נדר בהזדמנות אחרת. בקיצור: ר' שלום חונן ב'שכל טוב בעיני אלוקים ואדם'.

ר' שלום הי' תקופה ארוכה ב'בית חיינו'. הוא סיפר הרבה על ר' שמואל לויטין ז"ל. הוא הי' קשור אל ר' שמואל. הוא- ר' שמואל - הי' מוסר שיעורים בחסידות לתמימים היותר מבוגרים, וביניהם ר' שלום. כמה 'פנינים' שר' שלום אמר בשמו של ר' שמואל ז"ל":

א. בין המשתתפים בשיעורי החסידות היו לאו דווקא משכילים גדולים בחסידות. קרה שבאחד השיעורים אמר אחד מהבחורים 'דוגמא' ו'משל' על מה שדובר בשיעור. ואמר ר' שמואל-שהי' ידוע בפיקחותו-: יע יע סאיז א משל און א נמשל, אבער-אין המשל דומה לנמשל=אמנם יש כאן משל ויש כאן נמשל אבל... אין המשל דומה לנמשל...

ב. ר' שלום הי' חוזר בשמו של ר' שמואל כך: אפשר לבחון את האדם אם הוא מתנהג כאדם שכלי ונורמלי או הפוך, לא רק בדיבוריו או בהתנהגותו המופרזת, אלא גם למשל בסגירת דלת. בן אדם נורמלי ואינטלגנטי יסגור את הדלת ובעדינות. ואילו 'פרא אדם' והדומה, הרי אפילו אם כבר כן יסגור דלת, זה יהי' לא סגירת דלת אלא-טריקת דלת...

הי' עוד 'דמות' שהי' חי בקראון הייטס בנוסף לר' שמואל מיודעינו שר' שלום העריך והעריץ אותו מאוד, הוא הרה"ח ר' שלום מרוזוב ז"ל. הוא אמר על הרב מרוזוב שכל מחשבותיו זה תורה וחסידות ובכלל לא מעלמא הדין. וזה ידוע. הבקיאות של הרב מרוזוב בכל מכמני התורה זה תופעה לא כל כך מצוי'.

- הי' תקופה שר' שלום הי' מוסר שיעורים בחסידות. זה הי' בתקופה שהרבי התיר להדפיס את המשך תרע"ב לכ"ק אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע. זה התקיים בבית הכנסת 'בית נחום יצחק' בכפר בשיכונים החדשים. הסדר הי' שהי' קורא קטע בפנים ה'המשך' ולפעמים הי' מסביר יותר ולפעמים פחות. הי' מתבל את השיעורים בסיפורים ובאמרות חסידיים להמחיש את הדברים. ה'טקסט' של המשך תרע"ב מספיק עמוק רק להסביר אותם כפשוטם ואין צורך להוסיף עליהם הרבה. כמובן לא כאן המקום להביא דוגמאות של סיפורים ואמרות חסידיות שהביא בשיעוריו. אציין אחד מהסיפורים ה'פיקנטיים' שסיפר:

וכך סיפר- איך שנחרט בזכרוני: אחד החסידים שהגיעו לפריז מרוסיא הי' בתקופה הראשונה להגיעו לפריז - שומר על מתי ישראל בלילות. כנראה שלא היתה לו אז פרנסה אחרת. וזה מסתבר, מה שהזדמן לחלק מאנ"ש, והיו יחידים שיכלו לעמוד בזה - לשמור לילות שלמים על מתים. ואותו חסיד הי' אחד מהם. לאחר הלילה הראשון ששמר על מתי ישראל, שאלו אותו, איך היה? וענה: "לא פחדתי על אף שזה הי' פעם הראשונה שלי בזה. אבל מה שכן הרגיז אותי זה כך: התבוננתי במתים היהודים ואמרתי לעצמי, איזה אי אהבת ישראל יש בין המתים היהודים. שוכב יהודי ליד יהודי אחד מת וכלום לא זז ליהודי האחר. רבונו של עולם: חברך היהודי ששוכב לידך מת פגר וליהודי השני - לא איכפת כלל. לא נע ולא זע..."

ולבסוף-אפיזודה וסיפור אמיתי שאני עצמי הייתי עד לכך:

"לפני כ-37 שנה, בתוך השנה של פטירת חמי לשעבר הרה"ח ר' ישעי' גופין ז"ל שכאמור ר' שלום הי' קשור אליו מאוד, באחד הבקרים בשעה 7.30 בבוקר דופק לי בדלת ביתי - הייתי גר אז בשיכונים החדשים בכפר - לא אחר מר' שלום. אני שפשפתי את עיני כאומר, האם אני רואה נכון. ומה שהיה בפיו, מדהים לא פחות: הוא אמר לי כך: "מענדל! הלילה חלמתי שר' ישעי' חמיך אומר, תעשה לי טובה ותדאג שלבתי בתי' (אשתי המנוחה ע"ה) תהי' פרנסה. תיגש לחתני מענדל ותציע לו עבודה..." ואמנם, אומר ועושה. הוא סידר לי בדפוס עבודה להקליד ספרים במחשב, שזה הי' אז די נדיר. אני גם זוכר אלו ספרים וחומר הדפסתי במחשב, וחלקם היו נושאים מרתקים ופרטיים ולא הודפסו.

יהי זכרו של הרה"ח ר' שלום ע"ה-ברוך.
(כותב השורות הוא חוקר וסופר חב"די וממהדירי תורתו של הרגוצ'ובר)