מערכת COL | יום ד' אייר ה׳תשע״ה 23.04.2015

"דמות שאין לה תחליף": הרב קמינצקי מספר על ר' שלום

במלאת ה'שבעה' למשפיע הרה"ח ר' שלום פלדמן, מספר ל-COL ההיסטוריון החב"די, יבדלחט"א, הרב יוסף יצחק קמינצקי, על הדמות 'רבת האנפין' ששילבה חסיד היגע בעמל כפיו ל'משפיע', אך בעל כושר 'ציור' נפלא ובעל השפעה עצומה על סביבתו ● מרתק ומיוחד. מגזין שישי  ר' שלום פלדמן ע"ה
למטה, מימין: הרב קמינצקי - יבדלחט"א - מאזין למנוח ע"ה (צילומי ארכיון: י. בלינקו, מני אדרעי)
משה בן-חיים

במשך עשרות שנים, היה ר' שלום פלדמן מנהל את בית הדפוס "יד החמישה" בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד. בימות החול, נראה היה שמעבר לשיעורים הקבועים בבית הכנסת בהם השתתף, ב"עין יעקב" ובגמרא, היה נראה ר' שלום כתושב כפר חב"ד מן המניין, שעובד לפרנסתו ומתפרנס מיגיע כפיו.

גם מבקרים שהגיעו ברבות השנים להתרשם מבית הדפוס המפורסם, התפעלו מהשילוב של יהודי חסיד בכל רמ"ח איבריו המנהל את הדפוס ביד רמה. איש מוכשר היה ר' שלום, וניצל את כשרונותיו לניהול בית הדפוס אותו ניהל במקצועיות במקצועיות רבה, דאג גם ל'קליינטים' חדשים, להצלחת העסק.

כך בימות השבוע.

בשבת, ר' שלום שינה את צורתו. לומד חסידות בעיון, מתפלל ב'עבודה', וב'רעווא דרעווין' מעת לעת היה חוזר ברבים מאמר חסידות עמוק בע"פ. את המאמרים הארוכים והנחשבים לעמוקים במיוחד מתר"ע – ועד תר"ס של האדמור הרש"ב נ"ע. בהתוועדויות, היה 'ראש המדברים' ובעל כשרון ציורי נפלא ביותר, שריתק את השומעים.

"החדיר לרבים את המושג של התקשרות לרבי"

על דמותו המיוחדת של ר' שלום פלדמן ע"ה, מספר יבדלח"ט ההיסטוריון החסידי הרב יוסף יצחק קמינצקי:

"אני מכירו מאז שחזר מהרבי בשנת תשכ"א, לאחר ששהה ב'חצרות קדשינו' שבע שנים", פותח הרב קמינצקי. "הוא הכניס את עניין ההתקשרות לרבי בתושבי הכפר הראשונים – ביתר שאת.

"בשנותיו הראשונות של כפר חב"ד, היו אלה בעיקר יהודי רוסיה שהתקבצו לכפר חב"ד, לא היו רבים שנסעו לרבי, והמושג של התקשרות לרבי היה עדיין קצת מרוחק. ר' שלום הכניס בהתוועדויות את המושג של התקשרות לרבי, הוא היה הראשון. למרות שלא היה משפיע 'רשמי', לו יש חלק עיקרי בכך".



הרב קמינצקי מציין את הוידאו שפורסם לאחרונה כאן ב-COL כדוגמא מוחשית כיצד ריתק ר' שלום את השומעים, ובו נראה ר' שלום פלדמן כשהוא מתוועד בי"ט כסלו תש"ע ב"היכל מנחם" בירושלים.

"זוהי דוגמא של התוועדות, תענוג רצוף", אומר הרב קמינצקי. "סיפוריו קלחו, וכולם היו מרותקים. היה לו חוש ציור מפותח והיה מתאר את הסיפור כאילו הוא חי אותו ממש ברגע זה. חוץ מזה שהיה יודע המון חסידות, היה לו את חוש הדיבור בצורה שאין לזה מתחרים".

"במשך עשרות שנים שהכרתי אותו, תמיד היה מספר על שני חסידים, שהשפיעו עליו במיוחד: הרב מנדל פוטרפס, והרב זלמן משה היצחקי. לא היתה התוועדות שהוא לא דיבר עליהם".

מה היה מיוחד בסיפורים של ר' שלום?

שאלנו את הרב קמינצקי, והוא הסביר: "ר' שלום בעל יכולת ציור יוצאת דופן, והיה מספר אותם סיפורים שוב ושוב, גם כשכולם הכירו. אבל, היה מספר בצורה כזו, כאילו לא סיפרם מעולם". "ממשיך הרב קמינצקי: "אני חושב שבסיפורים אלו יש את יסודות ועיקרי החסידות". כך פשוט, חד וחלק.

הרב קמינצקי מציין מכנה משותף לשני החסידים הגדולים שכה הותירו חותם על ר' שולם: "ר' מנדל פוטרפס לא היה בחייו 'משפיע' רשמי, אלא עסק במסחר. כך גם המשפיע זלמן משה היצחקי, שעסק כשו"ב עוד ברוסיה הסובייטית. המשפיע זלמן משה היה המשפיע בנוועל בשנים הקשות של הדיכוי הקומוניסטי." "כך גם ר' שלום. לא היה משפיע 'רשמי', אבל השפעתו היתה עצומה".

מישהו סיפר עליו שהיה 'שתקן', ופה מתקבל הרושם שהיה 'ראש המדברים'. איך זה עבד?

"מה הפירוש 'השתקן'? הוא לא היה שייך בכלל לשיחות חולין. אבל בהתוועדות עם קצת 'לחיים', הוא היה תענוג רצוף. היו מגיעים בחורי ישיבה מהכפר להאזין לו, במשך שנים. זוהי תופעה שאין לה אח ורע.

"היה עם כשרון נדיר, ופה מפיק מרגליות. היה מהראשונים שנסעו לרבי, כבחור בן 17. היה חוזר שיחות שלמות של הרבי, אותם זכר מהשנים ההן. היה מתאר כל מיני סיטואציות בהתוועדויות של הרבי, בצורה שריתקה ממש את השומעים".

מבצעים של הרבי

הרב קמינצקי מספר, שה'חברותא' של ר' שלום במבצעים היה המשפיע המפורסם ר' מנדל פוטרפס, במשך שנים. "בכל יום שישי, חוק ולא יעבור, היה נוסע למבצע תפילין בראשון לציון. בזמנו, נסע יחד עם המשפיע הרב מנדל פוטרפס".

על השילוב המרתק בדמותו של ר' שלום, בין דמות האיש העמל לפרנסתו כל ימות השבוע, לבין הדמות החסידית שמצטיירת מהסיפורים על דמותו. יש שיאמרו – ניגוד מסויים ומרתק, האופייני כל כך לדור המייסדים של כפר חב"ד:

"חוץ מזה שהיה יהודי חסידי ולמד הרבה חסידות ואת שיעוריו הקבועים בבית הכנסת, באמצע השבוע התנהג כמו תושב כפר חב"ד 'רגיל'. מאוד מוכשר, ופרנס את משפחתו כל השבוע. אך משהגיעה השבת – היה כולו 'קודש לה'.

"השבת אצלו היתה משהו מיוחד. התפלל באריכות, ואחר התפילה היה אצלו מופרך מעיקרו ללכת הביתה! היה עושה קידוש על 'משקה' ומתוועד, כך במשך עשרות שנים כ-55 שנה. בשנותיו האחרונות כשקשה היה עליו הדיבור, ישב ליד שולחן ההתוועדות במשך שעות. זה היה אצלו אחד מעיקרי החסידות."

ומסכם הרב קמינצקי: "הכרתי הרבה מגידי שיעורים ומשפיעים. אבל בעל השפעה ציורית ועשירה כמוהו – לא הכרתי. ר' שלום היה דמות שאין לה תחליף".
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.