הרב מנדי וחיה זינגר (לבית מוצקין) מונו כשלוחים לבריסטול, בריטניה על ידי 'הוועד של חב"ד בקמפוס של בריטניה". הם עושים דרכם לבריסטול אי"ה בשבוע זה. שבוע לפני שהיא עוברת למיקום החדש שלה בשליחות, יחד עם בעלה ובתם התינוקת, השליחה חיה זינגר כותבת על בננות, סרדינים וחלומות.

מאת: חיה זינגר

"הפורים הראשון שלנו כזוג צעיר היה ממש חוויה! בעלי, מנדי ואני היינו בצ'נגדו, סין, מחליפים את השלוחים שנאלצו לעזוב לכמה חודשים.

כאחת שגדלה בבית הוריה בשליחות ברוצ'סטר ניו יורק, פורים בשבילי הוא בדרך כלל פירושו להיות מוקף במשפחה שלי במצב רוח 'פורימי' עם כל האוירה החגיגית של הקהילה מסביב.

להיות בסין בפורים, זה משהו שונה. פורים שאינו כולל דפיקות על הדלת עם משלוח מנות וברכות משמחות, אלא להכין 'סושי' ולאפות עבור מסיבת הפורים המרכזית, הכוללת כמובן קריאת המגילה.

עם זאת, אני רוצה לספר לכם על פורים מיוחד. השנה, אני והבת שלי התינוקת היינו בבית הוריי - ללא בעלי. לאחר שמונינו כשלוחים בקמפוס בבריסטול, אנגליה, ולפני ביצוע המהלך, מנדי נסע לאנגליה לפני הפורים לביקור מהיר, לארגן דברים. במקום ללכת הביתה למשפחתו במנצ'סטר הוא החליט להביא את רוח חג הפורים לבריסטול, קהילה עם למעלה מ -1,000 יהודים וכ -700 סטודנטים יהודים באוניברסיטה. מנדי ערך שם קריאת מגילה בליל פורים וגם ביום, וגם מסיבת פורים חגיגית לכולם.

בנוסף ללוח זמנים צפוף, מפגש חברי קהילה וסטודנטים, מנדי ערך שני 'טיולים' מיוחדים. אחד מהם היה לניצול שואה שברח מגרמניה במשלוח הילדים המפורסם, ואחד לבקר את 'יונתן', צעיר יהודי מאחורי סורג ובריח. ביקור שני זה שהפך לגולת הכותרת של הטיול כולו.

בבוקר מוקדם, (בגלל הפעילות הקדחתנית של יום הפורים) מנדי נסע לכלא ליד בריסטול. הוא הביא איתו את המגילה שלו, ושתי חבילות מזון אטומות (תקנות הכלא) להביאם כמשלוח מנות. התכנית הייתה שמנדי יתן לג'ונתן משלוח מנות, כך שהוא יוכל להחזיר אותה למנדי, ובכך למלא את המצווה של מתן שני מיני מאכל ליהודי ביום הפורים.

לאחר שמנדי פגש את ג'ונתן וקרא עבורו את המגילה, הוציא מנדי את משלוח המנות ואמר, "יש לי משהו בשבילך." יונתן הגיב, "חכה, יש לי משהו בשבילך!" מנדי הופתע מאוד. הוא לא חשב שהיהודי הזה יכול לתת לו משהו בכלא. לתדהמתו של מנדי, יונתן הלך לארונית שלו, הוציא חבילה שארז מראש, ואמר: "אני מקווה שזה כשר. זה שני פריטי מזון, כך שהחבילה צריכה להיות טובה למשלוח מנות." עם חיוך גדול הוא הושיט למנדי בננה וקופסת סרדינים!...

יונתן ספר למנדי איך בכל שבוע הוא מרוויח מעט כסף מעבודתו בבית הסוהר, כשאת רובו הוא מנצל על שיחת טלפון שבועית ל'חברותא' - שותף ללימוד תורה. "למרות שהשיחות יקרות," הוא הסביר, "השעה שלי בטלפון בלימוד התורה שווה כל אגורה, וזה גורם לי להמשיך ו'לחיות' כל השבוע."

כאשר ג'ונתן שמע שרב יגיע לבקרו בפורים, הוא חסך כמה מפרוטותיו האחרונות לקנות בננה וקופסא סרדינים, כדי שיוכל לקיים את מצוות משלוח המנות. "אנשים רבים באים לבקר, ביניהם רבנים," הוא אמר "אבל זה גולת הכותרת של שלוש השנים האחרונות בשבילי, כמו שאף אחד לא יבוא אי פעם לבקר בפורים עצמו. סוף סוף יש לי ההזדמנות לערוך פורים כהלכתו ואת המצוות האלה! "

לפני שתמה הפגישה, יהונתן שאל את מנדי: "כשתשוב לניו יורק, הינך מתכנן ביקור באוהל? האם אני יכול לתת לך פתק לרבי?" רק שהגיע הסוהר ללוות חזרה את מנדי, סיים יונתן לכתוב את הפ"נ לרבי. "רבי יקר, אני מבקש ברכה ... אני צריך לעזוב את הכלא כיהודי טוב יותר... "

שני גברים נפרדו עם דמעות בעיניהם, ומנדים נשאר עם הבננה וקופסת הסרדינים - משלוח המנות היקרות ביותר שקיבל אי פעם. שעה אחת בבוקר פורים, עשתה את כל המסע לאנגליה למשמעותי כל כך!

כששמעתי את הסיפור הזה ידעתי שלמרות שאנחנו לא יכולים לקיים את הפורים השני שלנו יחד כמשפחה, למישהו אחר - פורים היה המיוחד ביותר בחייו.

ניסיון זה היה הראשון שלו, ובעזרת השם, חוויות שליחות רבות עוד יצפו לנו בבית חב"ד בריסטול, אנגליה. כפי שאנו כעת יוצאים לשליחות החדשה שלנו אנחנו מצפים לגעת בלבות וחיי יהודים, ולהביא אווירה יהודית וחמה, לקמפוס אוניברסיטת בריסטול והקהילה."