משה בן-חיים

הרב ברוך בליז'ינסקי, רב בית הכנסת "מנדל'ס שול" בשכונת לוי"צ בכפר חב"ד, ר"מ בישיבה המרכזית תות"ל בכפר חב"ד, ומשמש גם כ"משיב" לשאלות באתר של צעירי אגודת חב"ד.

בשיחת חג מיוחדת ל-COL מספר הרב בליז'ינסקי מהו ה"זהיר טפי" של חסידי חב"ד, מיהם כיום ארבעת הבנים של ההגדה, על שאלות מפתיעות באתר של צא"ח, על התפתחות בית הכנסת מנדל'ס שול והמהפכה שבאה עם הקמתו.


הרב ברוך בליז'ינסקי (צילום: שניאור שיף)

כרב ביהכנ"ס מענדל'ס שול, יש שאלות הלכתיות ייחודיות לפסח שהתחדשו לאחרונה ולא היו פעם?

"בשנים האחרונות נכנסו הרבה מוצרים תעשייתיים עם הכשרים מהודרים. בעניין הזה אני נשאל רבות האם להשתמש בזה בפסח או לא? מצד אחד, קשה לומר שלא לאכול כשיש הכשר מהודר. מצד שני ועיקרי, מה ה"זהיר טפי" שיש לנו בחב"ד? הרי ידוע שבחב"ד נהגו לאכול רק בבית, ולא מוצרים תעשייתיים. זה לא 'חומרות' כמושג, אלא משום שדורות נהגו כך. אדמוה"ז כותב על כך בשו"ת.

"אתמול נסעתי יחד עם יהודי חרדי שלא משתייך לעדת חסידי חב"ד, להתוועדות של י"א ניסן. בדרך הוא אומר לי: 'מפליא אותי איך אצל חסידי חב"ד אין שום פשרות בפסח'. זה מאפיין אותנו היום, ואנחנו צריכים להתחזק בזה מאוד", מדגיש הרב בליז'ינסקי.

"עוד נושא שמסתעף מכך", הוא מוסיף, "שנוסעים לבית מלון מהודר לחג הפסח – ועם ההכשרים הכי מהודרים. כמה שזה היה מופרך אצל חסידים, לאכול מחוץ לבית בפסח!.
"הרבי הכניס ב'היום יום' עניינים השייכים להנהגת חסידי חב"ד. וכך מופיע שם ביום כ' ניסן: "פעם נכנס כ"ק הר' חיים אברהם (בן רבינו הזקן) אל אדמו"ר האמצעי בחג הפסח לאמר גוט יום טוב ["חג שמח"]. וסיפר אז - הרח"א - שרבינו הזקן אמר: בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית - מותר.

"לצערינו זה מתמוסס, זה הפך לתופעה נפוצה. מילא, אנשים זקנים או חולים שאינם יכולים להסתדר, אך מי שבאפשרותו לשהות בביתו בחג הפסח והולך לבית מלון – זה היפך המסורת", ומסכם הרב בליז'ינסקי באימרה חסידית: 'הפסח – אינו נאכל', כלומר תמיד היה ידוע שבפסח אין מה לאכול..."

מה לגבי שילוב כלים מכניים בהכנת מצות?

"יש לעורר על חשיבות מצות עבודת יד, כמקדמת דנא, בדיוק כמו החסידים מהדורות הקודמים, וללא שינוי".

החמץ הפנימי

כולם עסוקים לפני פסח בעבודות נקיון ובביעור החמץ. כיצד מתכוננים לפסח בפנימיות ומבערים את החמץ הפנימי?

חסידים יודעים שפסח מסמל את עבודת הביטול, ביטול ה"יש". חמץ זה יישות. לא אומרים "הפקר חמץ", למרות שאנו מפקירים אותו, אלא אומרים "ביטול חמץ". העניין הוא, שנדרשת עבודת הביטול, ולכן לומדים חסידות בבחינת מצה שאינה מחמיצה."



"העבודה בהכנה לפסח היא לחזק את ה"ביטול" והאמונה הפשוטה שכל מציאותינו היא מה' יתברך. בתניא אדמוה"ז מאריך שצריך האדם להתבונן כמו אדם שהיה מונח באשפתות והמלך בעצמו יצא מחדרו ולקחו והוציאו מאשפתות והביאו לחדר בפנים מחדר, למקום שגם השרים הגדולים לא יכולים לבוא. כשאדם רואה את האהבה שהקב"ה השפיע עליו, גם הוא מתעורר. אדם צריך לשים ליבו שה' הוציאנו ממצרים בכבודו ובעצמו ולא ע"י שליח, וקרב אותנו לעבודתו בקבלת התורה ובקיום המצוות. לכן בחג צריך להתבונן כמה חביבים אנחנו לפני הקב"ה, להתעורר ולהתחבר אליו."

"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה". מה ההגדרה החסידית לכל אחד מהבנים?

בפנימיות העניינים, כנגד כל אחד בעומק יש את כל סוגי הבנים. מדוע כתוב אחד חכם אחד רשע וכו'? אלא ההסבר הוא: באותו אדם יכול להיות את ארבעת המצבים. יש אדם שבמידות הוא בבחינת "חכם" אבל בדעות הוא בבחינת "רשע". כשלומדים חסידות יודעים כמה האדם מורכב, ןהעניין הזה מלמד את האדם להכניס את הקשר עם הקב"ה בכל הרבדים."

"מוסבר בחסידות שבעולם יש 4 בחינות: דומם, צומח, חי מדבר, והם כנגד 4 אותיות של שם הוי"ה. האדם בבחינת "אדמה לעליון", גם בו יש את ארבעת בחינות אלו, וכל אחד צריך לדעת שיש לו כמה רבדים בנפש, ובכל אחד  צריך להכניס את האחד – הקב"ה. זה ליל הסדר, שיהודי מרגיש ש"נגלה עליהם מלך מלכי המלכים" זוהי כל המציאות של היהודי".

מיהו ה'בן החמישי' של דורנו?

"כמו שהרבי עורר, יש בדורנו את ה"בן החמישי", שהוא בכלל לא יודע שיש ליל הסדר בבחינת תינוק שנשבה, ותפקידנו למשוך אותו אל תוך הסדר ולהביאו פנימה. ההגדה מדברת אפילו על הבן ה"רשע" אבל הוא נמצא ב'סדר', ואילו בדורנו יש שלא התחנכו ולא יודעים כלום מענייני יהדות. לכן מה שהרבי דורש מאיתנו זה ללכת ל"מבצעים", לתת מצה שמורה, לתת כתובת איפה מתקיים סדר קרוב בו היהודי יוכל להשתתף. יש התעוררות גדולה ברחוב, אנשים מצפים לרוחניות".


(ארכיון)

שאלות מפתיעות

הרב בליז'ינסקי עונה על שאלות באתר של צא"ח, גם על שאלות מקוריות במיוחד, ובהיקף גדול מאוד. שאלנו על כמה שאלות "מפתיעות" וכמובן גם על התשובות. הנה כמה שאלות שנשאל הרב בליז'ינסקי לאחרונה:

"האם אפשר לקרוא את ההגדה בשפה הספרדית?" שאל אותי מישהו. "אני לא מבין עברית, והאם אני יצא ידי חובת קריאת ההגדה גם בספרדית?" "עניתי לו שכן", מספר הרב, "כי המצווה היא לספר ביציאת מצרים – שיבינו מה שאומרים".

"אחד כתב לי שאלה", מספר הרב בליז'ינסקי: "יש לי כלב בבית, ואני רוצה להאכיל אותו בקטניות במהלך החג. האם זה מותר?. עניתי לו שכן", מספר הרב, "משום שקטניות אסורות באכילה, אבל מותרות בהנאה" (לאשכנזים).

ואם בבעלי חיים עסקינן, הרב בליזינסקי מספר על שאלה עוד יותר מפתיעה: "כותב לי מישהו: יש לי בעיה גדולה. מצאתי חתול רחוב, והבאתי אותו הביתה. טיפלתי בו, וכשלא יכלתי להחזיקו יותר, העברתי אותו למגדל חתולים תמורת תשלום קבוע, כדי שיטפלו בחתול. הבעיה, שהחתול היה חולה ולא ידעתי ע"כ, והוא הדביק אצלו את החתולים האחרים. שאלתי היא, האם אני חייב בתשלום על הנזק שהחתול שלי עשה?"

לא שאלנו את הרב מה ענה על שאלת החתול, אבל מה שברור, שהרב בליז'ינסקי התפעל מאוד מהרגישות של היהודי הנ"ל לנושא הנזק, ולאכפתיות שלו מההלכה...

התפתחות רוחנית

הרב ברוך בליז'ינסקי משמש כרב בית הכנסת "מנדל'ס שול" בשכונת לוי יצחק בכפר חב"ד, מזה שש שנים. מאז היווסדות בית הכנסת, המקום הפך לאבן שואבת ומשמש בית תורה ותפילה לתושבי השכונה, ובעקבותיו קמו גם בתי כנסת נוספים בכפר חב"ד. הרב בליז'ינסקי מספר על התפתחות ביהכנ"ס:

"בהתחלה היינו במקלט של השכונה. אח"כ הקימו את בית הכנסת, וביקשו ממני לשמש כרב המקום. כיום ב"ה בית הכנסת צר מהכיל את המתפללים הרבים. יש שיעורים וכולל ערב שמשתתפים בו עשרות לומדים.


אירוע הפתיחה של ה"כולל ערב" בביהכנ"ס מענדל'ס שול לפני כשנתיים (צילום: שניאור שיף)

יש שיעורי חסידות בשבת, התוועדויות וקהילה חמה ומגובשת. הפכנו לקהילה מגובשת, משתתפים יחד אחד בשמחות של השני, באחדות ואהבת אחים."

"נבנה כאן מקווה מפואר "יענקל'ס מקווה" ע"ש ר' יעקב סטמבלר ע"ה, ובזכות המקווה הנקי והמפואר באים הרבה לטבול יום יום, גם כאלה שלא הקפידו כ"כ קודם."


הרב ברוך בליז'ינסקי שיחי' נואם בהנחת אבן הפינה למקווה החדש "יענקל'ס מקווה' בר"ח אלול תש"ע. בתמונה נראה (באמצע) הגרמ"ש אשכנזי ע"ה (צילום: מנדי הכטמן)

"הקמת והצלחת ביהכנ"ס הביאה למהפך בכל הכפר", אומר הרב בליז'ינסקי. "בזכות בית הכנסת, קמו בתי כנסת נוספים. כיום אנחנו ב"ה במצב שצריך כבר להגדיל את בית הכנסת – הוא הפך להיות צר מהכיל את המתפללים הרבים".

איחלנו לרב "יאריך ימים על ממלכתו", ופסח כשר ושמח.