משה בן-חיים

אשרי עין ראתה אלה: הרב משה הבלין רבה של קריית גת והרב דוד מאיר דרוקמן רבה של קריית מוצקין זכו להיות אצל הרבי ב'סדר' פסח, והם מספרים על רגעים מיוחדים ובלתי נשכחים.

הרב משה הבלין, זכה להיות אצל הרבי בסדר פסח בשנת תשכ"ט. וכך הוא מספר:

"באותה שנה הגיעו קבוצת בחורים שליחים מאוסטרליה. אחרי ה'אפיקומן' הרבי שאל אותם אם הם ברכו ברכת המזון. הם ענו שכן וציינו שהגיעו לסדר עם הרבי לאחר שכבר סיימו את הסדר. זה היה דבר חריג", מסביר הרב הבלין, "שהרבי ידבר עם הבחורים במהלך הסדר, ולא היה זכור שהרבי שאל בחורים מה הם עושים.

"כידוע הסדר התקיים בביתו של הרבי הריי"צ בקומה למעלה ב-770, והשמחה הייתה גדולה. הבחורים החלו לרקוד והמזנון של הרבי הקודם נשבר (הרבנית נחמה דינה ע"ה השתתפה גם היא ב'סדר').

"הרבי הקפיד על זה, ומאז הבחורים הפסיקו להשתתף ב'סדרים' עם הרבי", מספר הרב הבלין.

"הרבי היה אוכל מרור כמעט בגודל שיעור של 'כביצה'. המרור היה חתוך לחתיכות, וכשהרבי אכל, ממש ירדו לו דמעות מהעיניים מרוב החריפות".

"בכלל", מסכם הרב הבלין, "כל מהלך הסדר היה משהו שלא ישכח".

דבקות גלויה

הרב דוד מאיר דרוקמן מספר על השנים בהם זכה להיות בסדר עם הרבי:

זכיתי להשתתף בסדר פסח עם הרבי בשנים תשכ"ז ו-תשכ"ח. אציין כמה נקודות:

"הרבי היה מאוד 'עצור' בכל הקשור לחיצוניות בתפילה", פותח הרב דרוקמן. "פעמיים בשנה היה ניתן לראות אצל הרבי דבקות גלויה. בפסוקים שלפני תקיעת שופר, וב'נשמת' בהגדה של פסח. הרבי היה קורא בעצימת עיניים ובהתעוררות גדולה. יש לציין כי כשהרבי הגיע לסוף עמוד – העביר את הדף כשעיניו עדיין עצומות... היה זה מחזה מאוד מרגש – לראות את הרבי בדביקות גדולה.

"כשהרבי היה אוכל את המרור, וכן ב'כורך', היה משתעל הרבה", ממשיך לספר הרב דרוקמן, "זה היה מסירות נפש".

נקודה מיוחדת

"בלילה הראשון של פסח (בחו"ל עורכים 'סדר' גם ביו"ט השני של גלויות) הרבי הקפיד שלא לאכול האפיקומן אחר חצות, ולצורך כך היה החסיד השליח הרב ישראל שמוטקין שהיה מראה לרבי את השעה בשעונו. היתה לו חזקה על כך, וזכה להיות 11 סדרים אצל הרבי.

"הבחנתי במשהו יוצא דופן", מתאר הרב דרוקמן, "שהרבי הסתכל על השעון כלא מאמין. הרבי הסתכל עם עיניו ימינה ושמאלה, היתה לי הרגשה שהרבי 'מצמצם' עצמו בזמן ומקום, לאחר ששוטט בעולמות עליונים בהם לזמן לא היה מקום כלל. זאת היתה תחושתי באותו מעמד נשגב".

"עוד דבר, שהוא פלא-פלאים: כל אחד, שעורך את ה'סדר', קורה שנשפך מעט יין, נופל משהו קצת הצידה. כשהרבי סידר את הקערה, זה היה כמו אצל רוקח. לא ראית שום פירור שנפל לצד, הכל מסודר בלי שום סטיה וחריגה כלל, מעשה ידי אומן!".

מוסיף הרב דרוקמן: "כמו אצל משה רבינו, הרבי הוא שלימות, מלך. לכן גם התנועות שלו היו מלכותיות ומדוייקות עד לפרט אחרון. גם במשך כל השנה לא נמצא רבב על בגדו".

"כשנכנסת ל'סדר' עם הרבי, יכולת 'לחתוך את האוויר'. היתה הרגשה של מלכות".

"אשרי עין ראתה אלה, וה' יזכנו לראות מלך ביופיו בביאת משיח צדקינו בקרוב ממש", מסכם הרב דרוקמן.