ידידיה מאיר

אם נתניהו לא היה משקיע כל כך הרבה זמן בחיבוק הציונות הדתית ובלקיחת עוד חצי מנדט מבנט, הוא היה אולי שם לב שמה שהוא באמת צריך לעשות – זה לתת מנדט מהליכוד ל'יחד' של אלי ישי ויוני שטבון. בעולם ריאלי ומפוכח ולא פוליטי וציני, זה בדיוק מה שגם הבית היהודי הייתה עושה.

בלי להיכנס כעת לפינות קטנוניות: ארבעה-חמישה מנדטים ימניים, דתיים ויקרים מסתובבים כבר חודש שלם קצת מעל או קצת מתחת לאחוז החסימה, והם יכולים להתאדות מגוש הימין בגלל ירי חסר אחריות בתוך הנגמ"ש.

השבוע כתב לי אחד מקוראי הטור הזה, שאם היה לו הרבה כסף (ואין לו) הוא היה מפרסם מודעה שבה הוא קורא לתרום למפלגה הזו מעשר, כלומר – שלפחות אחד מכל עשרה מצביעי ימין יחשוב על התמונה הגדולה יותר ויצביע באופן מושכל, מהראש ולא מהלב, למען האינטרס הרחב.

יש כבר משפחות, לדבריו, שהחליטו לחלק את ההצבעה ביניהן וגם בני זוג שמתכוונים להצביע חצי-חצי. אם הסקרים היו מנבאים ל'יחד' מנדט או שניים, כלומר בעצם אפס מנדטים, היה צריך לעשות הכול כדי לשכנע אותם לפרוש מהמרוץ. אבל אין אף סקר כזה. והרי אין ימני אחד שחושש שהמפלגה לא תהיה נאמנה לענייני ארץ ישראל, ואין מסורתי, דתי או חרדי אחד שחושש שהמפלגה לא תהיה נאמנה לדעת ההלכה בנושאי דת ומדינה.

שנייה אחרי שקראתי את המייל שלו, ראיתי דיווח על עוד פאנל סוער שבו התקוטטו השבוע נציגי הליכוד, הבית היהודי ויחד. כמה חבל יהיה לקום ביום רביעי בבוקר, ולגלות שרק בגלל כמה מאות קולות שהלכו לבית היהודי או לליכוד, נתניהו ייאלץ להשאיר את בנט באופוזיציה לטובת ממשלת אחדות עם לפיד, ציפי והמפלגה של דודה יהודית מבאר שבע.

• הטור מתפרסם בעיתון 'בשבע'