מערכת COL
|
יום כ' אדר ה׳תשע״ה
11.03.2015
"ההוראה שקיבלנו מהרבי במהלך המסע במצרים"
מאז שנת תשמ"ה, נהגו קבוצה של חסידי חב"ד, לערוך סיום הרמב"ם בעיר אלכסנדריה שבמצריים, בבית-הכנסת בו למד והתפלל הרמב"ם, זאת, בהוראה ישירה מהרבי. בשנת תש"נ, התרחש אירוע מעניין במהלך המסע. לפני מספר שנים, בראיון ל-COL, סיפר הרב חנוך גליצנשטיין ע"ה על הרגעים הללו המסע למצרים
שירי חנוכה בלב מצרים. קבוצת החסידים עם החנוכיה על הפרמידות (שני מימין: הרב גליצנשטיין ע"ה)
מאז שנת תשמ"ה, נהגו קבוצה של חסידי חב"ד, לערוך סיום הרמב"ם בעיר אלכסנדריה שבמצריים, בבית-הכנסת בו למד והתפלל הרמב"ם, זאת, בהוראה ישירה מהרבי. בשנת תש"נ, סיום הרמב"ם היה קרוב לחג-החנוכה והרבי הורה לדחות את הסיום במספר שבועות ולקיימה במהלך אחד מימי חג-החנוכה.
קבוצת החסידים הכינה את כל הניירות הדרושים ואף ביקשו מהשלטונות המצריים לתת להם אישור להדליק את נר-החנוכה בפרמידות. כידוע, שלטונות מצריים לא הכי ידידותיים עם ישראל, אבל פתאום, ללא כל סיבה מובנת הם נענו לבקשה. וכך, בתוך הלילה, עמדו להם קבוצת חסידים, שרים להם את ניגוני חנוכה, בלב מצריים, מגדלי הפרמידות...
לפני מספר שנים, בראיון ל-COL, סיפר הרב חנוך גליצנשטיין ע"ה על המעמד: "לאורך כל המסע הזה, התנהגו אלינו אנשי המשטרה המצרית בצורה מאוד מכובדת, כאילו היינו נציגי ממשלה וכדומה. כשהגענו לפרמידות, עלינו מספר מדרגות והדלקנו את הנר, לאחר ברכה ושרנו במשך כעשרים דקות שירי חנוכה. זה היה מעמד מיוחד".
הנוהג היה שלאחר המעמד, היו לוקחים את החנוכיה איתם. ממשיך לספר הרב גליצנשטיין: "לקחנו איתנו את החנוכיה והצבנו אותה על חלון האוטובוס שנסע בלב מצרים וכך, כל אדם שעבר ברחוב, ראה את החנוכיה"...
כאמור, תחילת המסע היה בסיום הרמב"ם במצרים ולאחר-מכן קיימו את טקס ההדלקה. הרב גליצנשטיין: "קיימנו את סיום הרמב"ם בבית-הכנסת המרכזי. בכלל, במצריים יש מספר בתי-כנסיות שרובם לא פעילים. מספר יהודים, אספו את כל הספרים מבתי-הכנסיות הלא פעילים וקיבצו אותם בבית-הכנסת המרכזי, שם הקימו ספריה גדולה.
"נקודה מעניינת: במהלך המסע, קבלנו הוראה מהרבי להישאר עוד יום במצריים ולא הבנו את פשר הסיבה. רק כשסיפרו לנו שעומד להתקיים חנוכת הספרייה המרכזית - ביום בו היינו אמורים לעזוב, הבנו את העניין. למותר לציין שרובם של הנואמים באותו מעמד היו קבוצה מחסידי חב"ד...
"עוד עובדה חשובה: כל הנסיעה הזאת הייתה על חשבונו של הרבי שביקש מאיתנו לא לקחת שום כסף מהיהודים במקום".
קבוצת החסידים הכינה את כל הניירות הדרושים ואף ביקשו מהשלטונות המצריים לתת להם אישור להדליק את נר-החנוכה בפרמידות. כידוע, שלטונות מצריים לא הכי ידידותיים עם ישראל, אבל פתאום, ללא כל סיבה מובנת הם נענו לבקשה. וכך, בתוך הלילה, עמדו להם קבוצת חסידים, שרים להם את ניגוני חנוכה, בלב מצריים, מגדלי הפרמידות...
לפני מספר שנים, בראיון ל-COL, סיפר הרב חנוך גליצנשטיין ע"ה על המעמד: "לאורך כל המסע הזה, התנהגו אלינו אנשי המשטרה המצרית בצורה מאוד מכובדת, כאילו היינו נציגי ממשלה וכדומה. כשהגענו לפרמידות, עלינו מספר מדרגות והדלקנו את הנר, לאחר ברכה ושרנו במשך כעשרים דקות שירי חנוכה. זה היה מעמד מיוחד".
הנוהג היה שלאחר המעמד, היו לוקחים את החנוכיה איתם. ממשיך לספר הרב גליצנשטיין: "לקחנו איתנו את החנוכיה והצבנו אותה על חלון האוטובוס שנסע בלב מצרים וכך, כל אדם שעבר ברחוב, ראה את החנוכיה"...
כאמור, תחילת המסע היה בסיום הרמב"ם במצרים ולאחר-מכן קיימו את טקס ההדלקה. הרב גליצנשטיין: "קיימנו את סיום הרמב"ם בבית-הכנסת המרכזי. בכלל, במצריים יש מספר בתי-כנסיות שרובם לא פעילים. מספר יהודים, אספו את כל הספרים מבתי-הכנסיות הלא פעילים וקיבצו אותם בבית-הכנסת המרכזי, שם הקימו ספריה גדולה.
"נקודה מעניינת: במהלך המסע, קבלנו הוראה מהרבי להישאר עוד יום במצריים ולא הבנו את פשר הסיבה. רק כשסיפרו לנו שעומד להתקיים חנוכת הספרייה המרכזית - ביום בו היינו אמורים לעזוב, הבנו את העניין. למותר לציין שרובם של הנואמים באותו מעמד היו קבוצה מחסידי חב"ד...
"עוד עובדה חשובה: כל הנסיעה הזאת הייתה על חשבונו של הרבי שביקש מאיתנו לא לקחת שום כסף מהיהודים במקום".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
