מערכת COL
|
יום י"ט אדר ה׳תשע״ה
10.03.2015
אין חוזרים על טעות בשלישית ● הרב מנחם ברוד
עם כל הביקורת על מהלכי הממשלה, ובכלל זה על אי-הכרעת החמאס במבצע 'צוק איתן', אסור לשכוח כי החלופה עלולה להיות גרועה עשרת מונים ● בסופו של דבר האבק ישקע ותוצאות הבחירות יקבעו מציאות. שאלות כבדות עומדות על סדר היום. לכן חובה להצביע ולהשפיע ● מאמרו של הרב מנחם ברוד ב'שיחת השבוע' אין חוזרים על טעות בשלישית
(צילום ארכיון: מאיר דהן, COL)
הרב מנחם ברוד
עברנו הרבה מערכות בחירות, אבל זו הנוכחית הידרדרה לשפל של רדידות וציניות. עוצמות השנאה והרוח הרעה שבאות לידי ביטוי במערכה הזאת מעוררות דאגה אמיתית. התקשורת ברובה ירדה לגמרי מהפסים, ואין שום הבדל בינה ובין דפי תעמולה מפלגתיים. קרן האור היחידה היא שבשבוע הבא כבר נהיה בע"ה אחרי כל זה.
אבל אסור להניח לתחושות האלה להוביל למסקנה שמוטב שלא להצביע ולא להשתתף במערכה המכוערת הזאת. בסופו של דבר האבק ישקע ותוצאות הבחירות יקבעו מציאות. שאלות כבדות עומדות על סדר היום, ויחסי הכוחות בכנסת הבאה יהיו רבי-השפעה. לכן חובה להצביע ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר בתנאים הקיימים.
ניסינו ונכווינו
יש מי שאינם מרוצים כל-כך מהמפלגות שאמורות לייצג אותם, עד שקשה להם להצביע בעבורן. אלה יכולים לשנות כיוון חשיבה ולראות בהצבעה הצבעת-נגד במקום הצבעה בעד. למשל, אם אתם נגד חברי כנסת ערבים תומכי טרור, הדרך היחידה לדחוק מי מהם החוצה היא על-ידי הצבעה למפלגות יהודיות. אם אתם נגד מפלגות הנלחמות בדת ישראל, הדרך היחידה להקטין את כוחן היא על-ידי הצבעה למפלגות הנאמנות לתורת ישראל.
רבים אינם מרוצים מהממשלה היוצאת, אבל הצבעה שגויה עלולה לגרום להקמתה של ממשלה גרועה פי כמה וכמה. בתשנ"ב (1992) הפיל הימין את ממשלת שמיר, בטענה שאין היא תקיפה דייה מול הטרור. התוצאה הייתה הקמת ממשלת שמאל, שהמיטה עלינו את הסכם אוסלו, גל טרור נורא ופיצוצי אוטובוסים בלב ערינו.
כעבור שבע שנים שוב חזר הציבור על אותה שגיאה. בשנת תשנ"ט (1999) הופלה ממשלת נתניהו הראשונה. היה עליו כעס רב על שחתם על הסכם חברון ועל הסכם וואי, שמימש למעשה את הסכם אוסלו. הביקורת הייתה מוצדקת, אבל המסקנה שגויה. כי אמנם נתניהו חתם על הסכם להעברת שלושה-עשר אחוזים משטחי יהודה ושומרון לרשות הפלסטינית, אך בפועל מסר שני אחוזים בלבד, והקפיא את ההמשך בהצהרה "ייתנו – יקבלו; לא ייתנו – לא יקבלו".
לעומת זה, כאשר ממשלתו נפלה וקמה ממשלת ברק, היא מיהרה למסור לרשות הפלסטינית את אחד-עשר האחוזים הנותרים, ולאחר מכן הלכה לוועידת קמפ-דייוויד 2, שבה הסכימה לוותר על הכול, ובכלל זה ירושלים. בעקבות זאת פרצה האינתיפאדה השנייה, שגבתה מאיתנו יותר מאלף הרוגים ושטפה את הארץ בגלי טרור מחרידים, שנבלמו רק אחרי מבצע 'חומת מגן'.
חלופה גרועה
שני הניסויים האלה מוכיחים עד כמה ההצבעה בבחירות יכולה להיות גורלית לכל אחד מאיתנו. עם כל הביקורת על מהלכי הממשלה, ובכלל זה על אי-הכרעת החמאס במבצע 'צוק איתן', אסור לשכוח כי החלופה עלולה להיות גרועה עשרת מונים.
חייבים לעשות הכול כדי שתקום ממשלה שתעמוד בלחצים הבין-לאומיים, שלא תמשיך את הוויתורים והנסיגות, שתהיה קשובה יותר לעולם הערכים היהודי, לתורת ישראל. את הכוחות האלה צריך לחזק, ולכן חשוב להצביע בעד הרשימות שמייצגות את העמדות האלה. השאלות המרכזיות הללו הן בנפשנו, לא מחיר המילקי.
עברנו הרבה מערכות בחירות, אבל זו הנוכחית הידרדרה לשפל של רדידות וציניות. עוצמות השנאה והרוח הרעה שבאות לידי ביטוי במערכה הזאת מעוררות דאגה אמיתית. התקשורת ברובה ירדה לגמרי מהפסים, ואין שום הבדל בינה ובין דפי תעמולה מפלגתיים. קרן האור היחידה היא שבשבוע הבא כבר נהיה בע"ה אחרי כל זה.
אבל אסור להניח לתחושות האלה להוביל למסקנה שמוטב שלא להצביע ולא להשתתף במערכה המכוערת הזאת. בסופו של דבר האבק ישקע ותוצאות הבחירות יקבעו מציאות. שאלות כבדות עומדות על סדר היום, ויחסי הכוחות בכנסת הבאה יהיו רבי-השפעה. לכן חובה להצביע ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר בתנאים הקיימים.
ניסינו ונכווינו
יש מי שאינם מרוצים כל-כך מהמפלגות שאמורות לייצג אותם, עד שקשה להם להצביע בעבורן. אלה יכולים לשנות כיוון חשיבה ולראות בהצבעה הצבעת-נגד במקום הצבעה בעד. למשל, אם אתם נגד חברי כנסת ערבים תומכי טרור, הדרך היחידה לדחוק מי מהם החוצה היא על-ידי הצבעה למפלגות יהודיות. אם אתם נגד מפלגות הנלחמות בדת ישראל, הדרך היחידה להקטין את כוחן היא על-ידי הצבעה למפלגות הנאמנות לתורת ישראל.
רבים אינם מרוצים מהממשלה היוצאת, אבל הצבעה שגויה עלולה לגרום להקמתה של ממשלה גרועה פי כמה וכמה. בתשנ"ב (1992) הפיל הימין את ממשלת שמיר, בטענה שאין היא תקיפה דייה מול הטרור. התוצאה הייתה הקמת ממשלת שמאל, שהמיטה עלינו את הסכם אוסלו, גל טרור נורא ופיצוצי אוטובוסים בלב ערינו.
כעבור שבע שנים שוב חזר הציבור על אותה שגיאה. בשנת תשנ"ט (1999) הופלה ממשלת נתניהו הראשונה. היה עליו כעס רב על שחתם על הסכם חברון ועל הסכם וואי, שמימש למעשה את הסכם אוסלו. הביקורת הייתה מוצדקת, אבל המסקנה שגויה. כי אמנם נתניהו חתם על הסכם להעברת שלושה-עשר אחוזים משטחי יהודה ושומרון לרשות הפלסטינית, אך בפועל מסר שני אחוזים בלבד, והקפיא את ההמשך בהצהרה "ייתנו – יקבלו; לא ייתנו – לא יקבלו".
לעומת זה, כאשר ממשלתו נפלה וקמה ממשלת ברק, היא מיהרה למסור לרשות הפלסטינית את אחד-עשר האחוזים הנותרים, ולאחר מכן הלכה לוועידת קמפ-דייוויד 2, שבה הסכימה לוותר על הכול, ובכלל זה ירושלים. בעקבות זאת פרצה האינתיפאדה השנייה, שגבתה מאיתנו יותר מאלף הרוגים ושטפה את הארץ בגלי טרור מחרידים, שנבלמו רק אחרי מבצע 'חומת מגן'.
חלופה גרועה
שני הניסויים האלה מוכיחים עד כמה ההצבעה בבחירות יכולה להיות גורלית לכל אחד מאיתנו. עם כל הביקורת על מהלכי הממשלה, ובכלל זה על אי-הכרעת החמאס במבצע 'צוק איתן', אסור לשכוח כי החלופה עלולה להיות גרועה עשרת מונים.
חייבים לעשות הכול כדי שתקום ממשלה שתעמוד בלחצים הבין-לאומיים, שלא תמשיך את הוויתורים והנסיגות, שתהיה קשובה יותר לעולם הערכים היהודי, לתורת ישראל. את הכוחות האלה צריך לחזק, ולכן חשוב להצביע בעד הרשימות שמייצגות את העמדות האלה. השאלות המרכזיות הללו הן בנפשנו, לא מחיר המילקי.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
