שביבי פורים מנחלת הר חב"ד סיפר ר' ליפא קליין:

ר' זלמן בובער [רב קהילת ליובאוויטש בטשקנט], בתקופת לימודיו בתומכי תמימים ליובאוויטש, הוא ועוד מספר תמימים החלו ללמוד 'סמיכה', ומכיון שרצו להשקיע ולסיים תוך זמן קצר, החליטו לצמצם בכל העניינים האחרים, עד כדי כך שאת תפילת שחרית סיימו באופן קבוע, תוך עשרים וחמש דקות. הפרטים הגיעו אל אדמו"ר מוהרש"ב, אשר ביקש לקרוא אליו את ר' זלמן, ותמה בפניו על ההנהגה המוזרה, אשר תלמיד תומכי תמימים מתפלל את כל שחרית תוך עשרים וחמש דקות, ור' זלמן השיב כי כדי להספיק את לימודי ה'סמיכה' הוא מתפלל אמנם מהר, אך מילה במילה ומספיק תוך עשרים וחמש דקות. אדמו"ר הרש"ב ביקש הימנו בו במקום, לקרוא בפניו את כל שחרית בקול, ואכן סיים תוך עשרים וחמש דקות. ועל כך אמר לו הרבי: אכן אתה אומר מילה במילה אך לא זו הדרך.

בשנת תשמ"ח, נסעתי לרוסיה בשליחות הרבי. היה זה לפני הפרסטרויקה, ואני עם ידידי ר' יונה פרוס, קיבלנו תדרוך מיוחד ובין ההוראות היו לא לצלם את משרדי הק.ג.ב., אך היה זה כשהיינו בלנינגרד, וצילמנו את ה'שפולרקע', ומיד נעצרנו. כאשר הדבר הגיע לאוזני הרבי, הרבי נעמד על רגליו וצעק בקול: "הרי אמרתי להם שלא יצלמו". ברוך השם לאחר יומיים השתחררנו, וכאשר שבנו לניו יורק, ביקשנו סליחה מהרבי וסלח לנו.