מערכת COL
|
יום ז' אדר ה׳תשע״ה
26.02.2015
אחת ולתמיד: בהצבעה בקלפי לא בוחרים חתן!
ביום הבחירות, אנו לא בוחרים חתן כליל המעלות עבור בתנו הצוה"ח, וגם לא בוחרים אתרוג נקי בעל 'גידול' ו'גארטל' לחג הסוכות. אנו גם לא ממנים 'משפיע' רוחני לישיבה, לא ראש ישיבה, ולא מרא דאתרא. הדילמה שלנו איננה בחירה בין החפץ חיים לגרי"ז מבריסק ● כמידי שבוע, אנו מגישים את טורו של הרב דוד-מאיר דרוקמן לטור המלא
(צילום: לוי ישראלי)
הרב דוד מאיר דרוקמן
ראובן ושמעון באו לרב לדין תורה. לאחר שמיעת טענות הצדדים, פסק הרב את פסקו, פנה לראובן ואמר לו – "אתה צודק", "הייתכן?" הזדעק שמעון, "גם אתה צודק" הפיס הרב את דעתו של שמעון. שמעה הרבנית את הצעקות ופנתה לבעלה הרב; "אבל מי משני בעלי הדין בכל זאת צודק? "גם את צודקת" הרגיע הרב את אשתו.
נו, קוראיי החביבים, את המילתא דבדיחותא בעלת הזקן הלבן והארוך, אתם מכירים מסתמא לא מהיום, ולא באתי לחדש דבר.
אלא, שהפעם לא מדובר בבדיחה של ערב פורים אלא בעסק רציני למדיי.
זה נשמע כקלישאה, אבל, מה לעשות, זו המציאות הנוקבת; הבחירות הקרובות היא מלחמה על נפשנו ועל נפש עוללינו בארץ הזו, הן בגשמיות והן ברוחניות.
אנו עומדים בפתחה של פרשת זכור. השי"ת מצווה את משה רבנו "צא והילחם בעמלק". נשאלת השאלה מדוע בערב קריעת ים סוף מצטווה משה רבנו מפי הגבורה "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". מדוע אז היה על משה רבנו להיות פאסיבי, ואילו כאן הוא מצווה לצאת למלחמה?
אלא שההבדל בין קריעת ים סוף למלחמת עמלק, שזו האחרונה איננה רק מלחמה בגשמיות, אלא גם ברוחניות. 'עמלק' היא 'קליפה' - כוח הסטרא אחרא הגרוע מכל, עליו נאמר "אשר קרך", דהיינו, הטומאה הזו של קליפת עמלק, עניינה לקרר את ה"אמבטי הרותחת" של עבודת ה' ודביקות בבורא ית', וכאן, אין לסמוך על ניסים, אלא יש לשנס מותניים ולהילחם בעמלק.
קרב הבחירות שלפנינו היא מלחמה ב'עמלק' הרוחני; הסיטרא דשמאלא אצלנו חשודה, ולא רק חשודה אלא יש לה קבלות על כך, וזאת, בכל הקשור הן לתורת ישראל, הן לעם ישראל, והן לארץ ישראל. והדברים ארוכים וידועים, והמפורסמות אין צריכין ראיה.
אלא שדא עקא, אין מצב שאדם יכול לבחור 'שלא לבחור'. אם לא בחרת – בכל זאת בחרת. כי הקול שלך יתחלק באופן יחסי בהתאם לתוצאות הבחירות - בין כל המפלגות, ובכך יוצא שאתה בעצם הצבעת גם למר"ץ וגם לזועבי, גם לחוטובלי, וגם, להבדיל, לאחמד טיבי. ראה הוזהרת.
קיצורו של דבר: אותם 'קנאים' שלא בוחרים – הינם שותפים עקיפים לכל גזירות השמד המתחוללות לעינינו, ואוי להם מיום דין ואוי להם מיום תוכחה. אלף הפגנות על חילול קברי קדמונים לא יכפרו ולא יחפו על כך.
אלא שכאן מתחילה הבעיה:
אומר זלמן; "מה, אני אצביע עבור זה שהרב שלו ככה דיבר על הרב'ה שלי?". אומר אברום שעי'; "הייתכן לתת יד למי שבהשקפתו המדינה שלדידי ניתן להגדירה כצניחת גאולתנו, ואילו לדידו היא צמיחת גאולתנו"? וכן על דרך זה, יכול כל חוג לגלות בקלי קלות מומים במי מרבני המועמדים, במועמדים עצמם, בהשקפות של בית המדרש ממנו הם צמחו.
אלא, אחיי, ורעיי, יש לי חדשות בשבילכם:
ביום הבחירות, אנו לא בוחרים חתן כליל המעלות עבור בתנו הצוה"ח, וגם לא בוחרים אתרוג נקי בעל 'גידול' ו'גארטל' לחג הסוכות. אנו גם לא ממנים 'משפיע' רוחני לישיבה, לא ראש ישיבה, ולא מרא דאתרא. הדילמה שלנו איננה בחירה בין החפץ חיים לגרי"ז מבריסק.
וכשאין איש – איז א מענטש אויך א פיש (איך מתרגמים את זה?).
במילים אחרות, רשימת המועמדים שלנו, לא שייך שתספק את כל הניואנסים, את מכלול ההשקפות והדעות המקובלות בחוג זה או אחר. בקלפי אנו שמים את הפתק למי שבשקלול ואחרי לקיחה בחשבון של כל המרכיבים, הגוונים והדקויות, מן הראוי שנצביע עבורו.
הפסימיסט יגיד שאני אצביע עבור "הרע במיעוטו", והאופטימיסט יאמר – עבור "הטוב ביותר". בכל מקרה, הכל יחסי.
אני מקווה שאינני מעורר דובים מרבצם; בכל חוג דתי א/ו חרדי ישנו איזה 'צדיק' מופשט מהוויות העולם הזה, מין 'בטלן' שכזה – במובן החיובי של המושג, ויבוא מישהו שיגלה את אוזנו של ה'בטלן' התמים הזה, שבמפלגה זו או אחרת, היה מישהו שאמר על הרב'ה שלנו כך וכך – מיד יקפוץ ה'בטלן' הזה ויפסוק בסכינתא חריפתא; "געוואלד, איסור חמור להצביע עבור מפלגה זו".
אלא, איך אומר העוילם? "חצי אמת זה גרוע משקר"; לא מספרים ל'בטלן' ההוא, שגם במפלגה האחרת יש בעיות דומות, כך שבמפורש אין מצב של "שחור=לבן". היום כדי לחשוף מי אמר ומה אמר, ומתי אמר בעידנא דריתחא או בעידנא דחולשתא - בשביל להגיע לזה, לא צריך כיום לטפס עד הבוידעם של הגניזה הקהירית או החרסונית, לא צריך לנבור בארכיבי בית הספרים הלאומי, כהיום הזה הכל גלוי וידוע.
עבור יהודי חרדי מחוג 'איקס' או 'וויי' - כל חשיפה צורמת שיגלה על אחת מהמפלגות הפוטנציאליות עבורו, תהיה זו מבוכה עבורו. אבל, חיש מהר יתברר לו ש"אין בית אשר אין בו מת". מסקנה: גם 'ראובן' צודק, גם 'שמעון' צודק, וגם 'הרבנית', ואין זו בדיחה.
אלא מאי? כמסקנה, האם בשל כך נעמוד בצד? לא נבחר באף מפלגה? כאמור, אין מצב כזה של אי בחירה, כי בהימנעותך - הקול שלך בהכרח יתפצל ויגיע גם לכל שונאי היהודים והיהדות.
אי לכך, בין שנגדיר את הבחירות כבחירה בין רע לגרוע, בין שנגדיר כבחירה בין טוב למוטב, תלוי בהלכי הנפש האינדיבידואלים, גם כך וגם כך, במלחמת 'עמלק' הלזו - חמור מאד ואסור בתכלית לעמוד מן הצד.
אין לי כל ספק שיהודי ירא ה', גם אם הוא לא נמנה על חסידי ליובאוויטש יסכים כי הגדרת כ"ק אדמו"ר שיש "להצביע עבור המפלגה החרדית ביותר" היא ההגדרה הקולעת והמדויקת ביותר.
אין יהודי חרדי בעולם, שלא מסכים שההגדרה 'חרדי' כשמה כן היא; חרדה, פחד. כן ובמפורש פחד, מנדנוד עבירה על רצון ה' כפי שבא לידי ביטוי בסעיף בשולחן ערוך על פיו אנו חיים. לאמור, לא צבע הכיפה הופך אותך לחרדי – אלא החרדה שלך מ"דבר ה' זו הלכה". כל יהודי חרדי מסכים כי סלקציה בין סעיפי השולחן ערוך, לאמור, סעיף זה אני מקיים, וסעיף אחר איננו בשבילי – זוהי ההגדרה הקלאסית של רפורמה במיטבה.
אשר על כן, יבדוק כל אחד בעצמו איזו מפלגה, לפחות באופן יחסי, עונה על קריטריונים פשוטים אלה, ואחרי ההשתדלות - ה' הטוב בוודאי יהיה בעזרו שתהיה לו הבחירה הנכונה. ושוב, לא מדובר בבחירת חתן לבת שלי, שאז, לכתחילה, אני מחפש לא טוב יחסי, אלא חתן כליל המעלות, כאן מדובר בבחירה מתוך ההיצע הקיים.
אולי זה לא יהיה לפי טעמו של פלוני או אלמוני, אולי זה לא באופן אבסולוטי הרצוי – נכון, זה לא בהכרח הרצוי אבל זהו המצוי. וכפי שמגדירים את זה האידנא בשפה המדוברת - "זה מה יש", ומתוך זה צריך לבחור.
כשתהיה ובקרוב ממש הגאולה השלימה, אז גם נזכה לשלמות. בינתיים, בזמן הגלות, כך נגזר, אין שלמות - אין טוב בלא רע, ואין רע בלא טוב. ואז לא נותר אלא לבחור; ברע במיעוטו / בטוב היחסי, מחק את המיותר.
ותן לחכם ויחכם עוד.
(באדיבות 'שעה טובה')
ראובן ושמעון באו לרב לדין תורה. לאחר שמיעת טענות הצדדים, פסק הרב את פסקו, פנה לראובן ואמר לו – "אתה צודק", "הייתכן?" הזדעק שמעון, "גם אתה צודק" הפיס הרב את דעתו של שמעון. שמעה הרבנית את הצעקות ופנתה לבעלה הרב; "אבל מי משני בעלי הדין בכל זאת צודק? "גם את צודקת" הרגיע הרב את אשתו.
נו, קוראיי החביבים, את המילתא דבדיחותא בעלת הזקן הלבן והארוך, אתם מכירים מסתמא לא מהיום, ולא באתי לחדש דבר.
אלא, שהפעם לא מדובר בבדיחה של ערב פורים אלא בעסק רציני למדיי.
זה נשמע כקלישאה, אבל, מה לעשות, זו המציאות הנוקבת; הבחירות הקרובות היא מלחמה על נפשנו ועל נפש עוללינו בארץ הזו, הן בגשמיות והן ברוחניות.
אנו עומדים בפתחה של פרשת זכור. השי"ת מצווה את משה רבנו "צא והילחם בעמלק". נשאלת השאלה מדוע בערב קריעת ים סוף מצטווה משה רבנו מפי הגבורה "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". מדוע אז היה על משה רבנו להיות פאסיבי, ואילו כאן הוא מצווה לצאת למלחמה?
אלא שההבדל בין קריעת ים סוף למלחמת עמלק, שזו האחרונה איננה רק מלחמה בגשמיות, אלא גם ברוחניות. 'עמלק' היא 'קליפה' - כוח הסטרא אחרא הגרוע מכל, עליו נאמר "אשר קרך", דהיינו, הטומאה הזו של קליפת עמלק, עניינה לקרר את ה"אמבטי הרותחת" של עבודת ה' ודביקות בבורא ית', וכאן, אין לסמוך על ניסים, אלא יש לשנס מותניים ולהילחם בעמלק.
קרב הבחירות שלפנינו היא מלחמה ב'עמלק' הרוחני; הסיטרא דשמאלא אצלנו חשודה, ולא רק חשודה אלא יש לה קבלות על כך, וזאת, בכל הקשור הן לתורת ישראל, הן לעם ישראל, והן לארץ ישראל. והדברים ארוכים וידועים, והמפורסמות אין צריכין ראיה.
אלא שדא עקא, אין מצב שאדם יכול לבחור 'שלא לבחור'. אם לא בחרת – בכל זאת בחרת. כי הקול שלך יתחלק באופן יחסי בהתאם לתוצאות הבחירות - בין כל המפלגות, ובכך יוצא שאתה בעצם הצבעת גם למר"ץ וגם לזועבי, גם לחוטובלי, וגם, להבדיל, לאחמד טיבי. ראה הוזהרת.
קיצורו של דבר: אותם 'קנאים' שלא בוחרים – הינם שותפים עקיפים לכל גזירות השמד המתחוללות לעינינו, ואוי להם מיום דין ואוי להם מיום תוכחה. אלף הפגנות על חילול קברי קדמונים לא יכפרו ולא יחפו על כך.
אלא שכאן מתחילה הבעיה:
אומר זלמן; "מה, אני אצביע עבור זה שהרב שלו ככה דיבר על הרב'ה שלי?". אומר אברום שעי'; "הייתכן לתת יד למי שבהשקפתו המדינה שלדידי ניתן להגדירה כצניחת גאולתנו, ואילו לדידו היא צמיחת גאולתנו"? וכן על דרך זה, יכול כל חוג לגלות בקלי קלות מומים במי מרבני המועמדים, במועמדים עצמם, בהשקפות של בית המדרש ממנו הם צמחו.
אלא, אחיי, ורעיי, יש לי חדשות בשבילכם:
ביום הבחירות, אנו לא בוחרים חתן כליל המעלות עבור בתנו הצוה"ח, וגם לא בוחרים אתרוג נקי בעל 'גידול' ו'גארטל' לחג הסוכות. אנו גם לא ממנים 'משפיע' רוחני לישיבה, לא ראש ישיבה, ולא מרא דאתרא. הדילמה שלנו איננה בחירה בין החפץ חיים לגרי"ז מבריסק.
וכשאין איש – איז א מענטש אויך א פיש (איך מתרגמים את זה?).
במילים אחרות, רשימת המועמדים שלנו, לא שייך שתספק את כל הניואנסים, את מכלול ההשקפות והדעות המקובלות בחוג זה או אחר. בקלפי אנו שמים את הפתק למי שבשקלול ואחרי לקיחה בחשבון של כל המרכיבים, הגוונים והדקויות, מן הראוי שנצביע עבורו.
הפסימיסט יגיד שאני אצביע עבור "הרע במיעוטו", והאופטימיסט יאמר – עבור "הטוב ביותר". בכל מקרה, הכל יחסי.
אני מקווה שאינני מעורר דובים מרבצם; בכל חוג דתי א/ו חרדי ישנו איזה 'צדיק' מופשט מהוויות העולם הזה, מין 'בטלן' שכזה – במובן החיובי של המושג, ויבוא מישהו שיגלה את אוזנו של ה'בטלן' התמים הזה, שבמפלגה זו או אחרת, היה מישהו שאמר על הרב'ה שלנו כך וכך – מיד יקפוץ ה'בטלן' הזה ויפסוק בסכינתא חריפתא; "געוואלד, איסור חמור להצביע עבור מפלגה זו".
אלא, איך אומר העוילם? "חצי אמת זה גרוע משקר"; לא מספרים ל'בטלן' ההוא, שגם במפלגה האחרת יש בעיות דומות, כך שבמפורש אין מצב של "שחור=לבן". היום כדי לחשוף מי אמר ומה אמר, ומתי אמר בעידנא דריתחא או בעידנא דחולשתא - בשביל להגיע לזה, לא צריך כיום לטפס עד הבוידעם של הגניזה הקהירית או החרסונית, לא צריך לנבור בארכיבי בית הספרים הלאומי, כהיום הזה הכל גלוי וידוע.
עבור יהודי חרדי מחוג 'איקס' או 'וויי' - כל חשיפה צורמת שיגלה על אחת מהמפלגות הפוטנציאליות עבורו, תהיה זו מבוכה עבורו. אבל, חיש מהר יתברר לו ש"אין בית אשר אין בו מת". מסקנה: גם 'ראובן' צודק, גם 'שמעון' צודק, וגם 'הרבנית', ואין זו בדיחה.
אלא מאי? כמסקנה, האם בשל כך נעמוד בצד? לא נבחר באף מפלגה? כאמור, אין מצב כזה של אי בחירה, כי בהימנעותך - הקול שלך בהכרח יתפצל ויגיע גם לכל שונאי היהודים והיהדות.
אי לכך, בין שנגדיר את הבחירות כבחירה בין רע לגרוע, בין שנגדיר כבחירה בין טוב למוטב, תלוי בהלכי הנפש האינדיבידואלים, גם כך וגם כך, במלחמת 'עמלק' הלזו - חמור מאד ואסור בתכלית לעמוד מן הצד.
אין לי כל ספק שיהודי ירא ה', גם אם הוא לא נמנה על חסידי ליובאוויטש יסכים כי הגדרת כ"ק אדמו"ר שיש "להצביע עבור המפלגה החרדית ביותר" היא ההגדרה הקולעת והמדויקת ביותר.
אין יהודי חרדי בעולם, שלא מסכים שההגדרה 'חרדי' כשמה כן היא; חרדה, פחד. כן ובמפורש פחד, מנדנוד עבירה על רצון ה' כפי שבא לידי ביטוי בסעיף בשולחן ערוך על פיו אנו חיים. לאמור, לא צבע הכיפה הופך אותך לחרדי – אלא החרדה שלך מ"דבר ה' זו הלכה". כל יהודי חרדי מסכים כי סלקציה בין סעיפי השולחן ערוך, לאמור, סעיף זה אני מקיים, וסעיף אחר איננו בשבילי – זוהי ההגדרה הקלאסית של רפורמה במיטבה.
אשר על כן, יבדוק כל אחד בעצמו איזו מפלגה, לפחות באופן יחסי, עונה על קריטריונים פשוטים אלה, ואחרי ההשתדלות - ה' הטוב בוודאי יהיה בעזרו שתהיה לו הבחירה הנכונה. ושוב, לא מדובר בבחירת חתן לבת שלי, שאז, לכתחילה, אני מחפש לא טוב יחסי, אלא חתן כליל המעלות, כאן מדובר בבחירה מתוך ההיצע הקיים.
אולי זה לא יהיה לפי טעמו של פלוני או אלמוני, אולי זה לא באופן אבסולוטי הרצוי – נכון, זה לא בהכרח הרצוי אבל זהו המצוי. וכפי שמגדירים את זה האידנא בשפה המדוברת - "זה מה יש", ומתוך זה צריך לבחור.
כשתהיה ובקרוב ממש הגאולה השלימה, אז גם נזכה לשלמות. בינתיים, בזמן הגלות, כך נגזר, אין שלמות - אין טוב בלא רע, ואין רע בלא טוב. ואז לא נותר אלא לבחור; ברע במיעוטו / בטוב היחסי, מחק את המיותר.
ותן לחכם ויחכם עוד.
(באדיבות 'שעה טובה')
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
