מאת שלומית

אנחנו אוהבים לשמוע סיפורים גדולים על שליחות. מתבשמים מריחה של הצלחה שנבנתה בראשיתה בעשר אצבעות, בלי אמצעים ועם אינספור תקלות וסימנים שמראים שכל המאמצים אולי נעשים לשווא, ושכדאי להתקפל עכשיו וללכת לפני הקריסה.

אבל לא, השליחים אף פעם לא מתקפלים בגלל שיקולים שלבעלי עסקים מזמן היו מצביעים על כיוון של סגירה וויתור. יש מאזנים, יש רשימות של יתרונות מול הפסדים, ואדם הגיוני יכול לעשות את החשבון ולהבין מתי עליו לפרוש בשיא. אבל לא שליחי חב''ד. הם נשארים, מתאמצים, חותרים לפעמים בנהרות שיבשו, חוצים עמקי אש, צולחים פסגות שלג ונשארים שם, בבית הזה של חב''ד.

זה נחמד, אבל לא כל הסיפורים הם כאלה. לא כל הסיפורים הם גדולים והרי התרחשויות, ותפניות, וניסים, וככישלונות שנעשו להצלחות או הצלה ענקית מאסון.
רוב הסיפורים שמסתובבים בבתי חב''ד, הם הסיפורים היום-יומיים. הרוטינה הקבועה, מתן הסיוע המינורי לעיתים, ההיחלצות לטובת משהו, גם אם הוא בירוקראטי ואפרורי. אך בדיוק על המקום הזה, גרה הגבורה. ההרואיות שנדרשת להיות שם בכל מזג אוויר, בכל מצב רוח ועם כל בקשה.

כאלו הם השליחים בבנגקוק, הרב נחמיה ונחמי וילהלם.  בתחילת השבוע, מספר הרב נחמיה וילהלם על שורת פעולות שגרתיות לכאורה, רוטינות חד-גוניות כביכול של עבודת שליחותם בתאילנד:

● ● ●

זה התחיל בטלפון ממישהי בארץ שאבא שלה צלצל להגיד לה שהוא נעצר בתאילנד עם בעיה בויזה אבל היא לא יודעת באיזה בית מעצר הוא יושב, אחרי יום שלם של חיפושים בעשרות מקומות גילינו איפה הוא יושב, התחלנו בטיפול בתקווה שבימים הקרובים הוא יחזור לארץ.

מטיילת צעירה שנעצרה בגלל שמוכר האשים אותה בגניבה מהחנות שלו, אחרי הרבה בלגן היא שוחררה בערבות ובתקווה שהא תטוס לארץ השבוע בע"ה.

● ● ●

בחור שאיבד דרכון, הוציא דרכון חדש בשגרירות וכשהגיע להחתים את הוויזה בהגירה הסתבר שהם לא מוצאים את השם שלו במחשב ועצרו אותו, הבחור ישב לילה ולמחרת עלה לבית משפט ושילם קנס על זה שהוא לא מופיע במחשבים... עזרנו לו ולחבר שלו לקנות כרטיס חדש ובלילה הוא לווה עם משמר כבוד של משטרת תאילנד עד המטוס.

● ● ●

שלוש בנות שהסתבכו עם חברת התעופה וכשבאו לעלות למטוס רצו מהם תשלום על משקל עודף בתיקי היד, לאחר כמה דקות של ויכוח הם רואות את המזוודות שלהם מחוץ למטוס והמטוס יצא לדרך בלעדיהן, גם לטיסה ביום שאחרי הן לא עלו ורק אחרי כ-60 שעות שהיו סגורות בשדה התעופה סוף סוף עלו לטיסה בדרכן לארץ.

● ● ●

כן זה נשמע כאילו רק בעיות יש בתאילנד אבל האמת היא שהסיפור האמתי והיפה הוא דווקא על שבת מיוחדת מאוד שעברה עלינו בהשתתפות של כ-500 איש בקבלת שבת עם אנרגיות שרק מי שהיה כאן מבין מה הם... הסיפור היפה הוא על עונג שבת עם סיפורים מרגשים שנגעו בנשמותיהם של כל אחד מהמשתתפים והסיפור היפה הוא על אלפי אנשים שבאו בשבוע האחרון לבית חב"ד הכירו אנשים חדשים ויצרו חבריות נפלאות, נהנו מאוכל טעים, נחו בפינות המטיילים השתמשו במחשבים ובטלפונים לארץ והרגישו בבית גם כשנמצאים רחוק מאוד מהבית...

מתכון: פאי תותים

מצרכים:

מצרכים לבצק:

1 חב' קטנה של קמח תפוח אוסם ( 350 גרם)

1 מרגרינה לאפייה קרה חתוכה לקוביות של 1ס"מ

4 כפות סוכר

4 חלמונים

לקרם:

2 שמנת מתוקה

3 כפות סוכר

אופציה: לקרם ווניל ניתן להחליף את הסוכר באיסטינג פודינג ווניל ולהוסיף כוס חלב(120 מ"ל)

לקישוט התותים:

כחצי קילו תותים אדומים נקיים מהגבעול ופרוסים דק .

לג'לי:

1 אבקת ג'לי תות

ולקצפת לעיטור :

1 שמנת מתוקה

125 גר' גבינה

פקק תמצית וניל

1 סוכר וניל

1 כף סוכר

אופן הכנה:

* לפני הכנת העוגה נכין את הג'לי ע"פ ההוראות שעל גבי האריזה ונשים במקרר לקירור בזמן שמכינים את העוגה.

1. לעבד במיקסר את כל החומרים לבצק אחיד , לעטוף בניילון נצמד ולהכניס למקרר לכ-15 דק'.
בנתיים לחמם תנור ל-180 מעלות.

2. לאחר שהבצק התקרר לשטח אותו בתבנית פאי.
על מנת שהבצק לא יעלה יש להניח עליו נייר אפייה ומעליו משקולת או שקית קטניות (שעועית, חומוס וכו')
להכניס לתנור לכ-30 עד 40 דק', לקראת ה-15 דק' האחרונות להוריד את הנייר אפייה עם המשקולות ולתת לבצק להזהיב.

3. לאחר שהבצק מוכן והתקרר להקציף במיקסר את כל החומרים לקרם ולשטח על הבצק.

4. לסדר את כל התותים שפרסנו דק על הקרם.

5. להוציא את הג'לי מהמקרר וליצוק על התותים בזהירות תוך כדי מריחה שווה.

6.להקציף במיקסר את כל החומרים לקצפת לעיטור ולקשט את העוגה באמצעות מזלף לפי רוחכם.

7. לקרר את העוגה כשעתיים לפני פריסתה