מערכת COL
|
יום ה' אדר ה׳תשע״ה
24.02.2015
איפה האמת ואיפה התחפושת ● הרב מנחם ברוד
רק לפני כמחצית השנה היינו סמל ומופת לאחדות מופלאה. ימי 'צוק איתן' הביאו לידי ביטוי את כל הטוב והיפה שבעם ישראל. מה קרה? ● מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד בגיליון 'שיחת השבוע' ● למאמר המלא איפה האמת ואיפה התחפושות?
מניחים תפילין בצוק איתן (צילומים: שניאור שיף)
הרב מנחם ברוד
ככל שמערכת הבחירות מתקרבת לסיומה עולה מפלס הזיהום הסביבתי שהיא מייצרת. ראו את הרפש המותז לכל עבר, את השנאה וחרחור המחלוקת. כאילו כל האמצעים כשרים כדי לנסות להרוויח עוד קול, או למען מטרה נעלית יותר – לגרום שהמפלגה האחרת תקבל פחות קול.
רק לפני כמחצית השנה היינו סמל ומופת לאחדות מופלאה. ימי 'צוק איתן' הביאו לידי ביטוי את כל הטוב והיפה שבעם ישראל. התנדבות, עזרה לזולת, ערבות הדדית, אכפתיות. זוכרים את ההלוויות הענקיות של החיילים הבודדים? איזו רוח נפלאה אפפה אז את כולנו. לא להאמין שזה אותו עם.
קדחת הבחירות
אבל מתברר שמאז ומעולם היו בנו שני הצדדים האלה. כאשר המן מנסה לשכנע את אחשוורוש להשמיד את היהודים הוא אומר לו: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד". זה הרושם שקיבל מתמונת המצב באותו זמן.
קודם שהוכרזה גזֵרת המן נדמה היה שהעם היהודי מפוצל ומשוסע. היו שקראו ללכת למשתה אחשוורוש, והיו שהתנגדו נמרצות. היו שדגלו בהשתלבות בחיי התרבות של ממלכת פרס ומדַי, והיו שראו בכך סכנה לקיומה של היהדות. נראה היה שהעם היהודי משוסע לשסעים ומסוכסך בתוך עצמו.
אבל כשהוכרזה הגזֵרה התלכד העם. פתאום נעלמו כל המחלוקות וכל השסעים. הכול התכנסו, צמו והתפללו, מתוך אמונה עזה בבורא העולם, שומר ישראל. באותו רגע התברר שמראה הפירוד לא היה אלא דימוי חיצוני, ואילו בתוך-תוכנו כולנו מאוחדים ומלוכדים.
השאלה הגדולה היא מהי מהותנו האמיתית ומהי התחפושת. האם האמת שלנו באה לידי ביטוי בימי 'צוק איתן' או שקרב התרנגולים שניטש עכשיו לנגד עינינו הוא מראָה המשקפת את דמותנו. מי אנחנו באמת ומהי התחפושת?
אנחנו מאמינים שדמותנו האמיתית התגלתה בימי 'צוק איתן'. בתוך-תוכנו יש בנו אותה ערבות הדדית ותחושת האחדות. השגרה שוחקת את התחושה הפנימית הזאת. אירועי היום-יום מאפילים עליה לפעמים. עכשיו קדחת הבחירות מטריפה את דעתנו וגורמת לנו להתנהג כפרחחי רחוב. אבל הגל העכור הזה יחלוף ונחזור להיות מה שהננו באמת.
ונהפוך הוא
חשוב שנתעשת מהר. כאז כן היום אנו עומדים מול צוררי היהודים, המבקשים "להשמיד, להרוג ולאבד". הזוועות שאותם גורמים אפלים מעוללים לבני עמם ולשבויים שנופלים לידיהם ממחישות את גודל הסכנה הנשקפת מהם. מולם עומד עולם אדיש, העוסק בדיפלומטיה מנומסת ובפוליטיקלי-קורקט. ראו את ההסכם המתגבש עם איראן.
בשעה זו חובה על כולנו להתאחד ולהתלכד, כמו שאמרה אסתר למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים". אויבינו אינם מבחינים בין ימין לשמאל, בין אשכנזים לספרדים, בין דתיים ללא-דתיים, בין עשירים לעניים. עלינו לעמוד מולם מאוחדים ומלוכדים, להתפלל יחדיו אל אבינו שבשמים ולבקש ש"לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב".
הבה נניח להמולת הבחירות, נשמח יחדיו בשמחת פורים, נשלח מנות איש לרעהו וניתן מתנות לאביונים, ונזכה ל"ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", כאן ועכשיו.
ככל שמערכת הבחירות מתקרבת לסיומה עולה מפלס הזיהום הסביבתי שהיא מייצרת. ראו את הרפש המותז לכל עבר, את השנאה וחרחור המחלוקת. כאילו כל האמצעים כשרים כדי לנסות להרוויח עוד קול, או למען מטרה נעלית יותר – לגרום שהמפלגה האחרת תקבל פחות קול.
רק לפני כמחצית השנה היינו סמל ומופת לאחדות מופלאה. ימי 'צוק איתן' הביאו לידי ביטוי את כל הטוב והיפה שבעם ישראל. התנדבות, עזרה לזולת, ערבות הדדית, אכפתיות. זוכרים את ההלוויות הענקיות של החיילים הבודדים? איזו רוח נפלאה אפפה אז את כולנו. לא להאמין שזה אותו עם.
קדחת הבחירות
אבל מתברר שמאז ומעולם היו בנו שני הצדדים האלה. כאשר המן מנסה לשכנע את אחשוורוש להשמיד את היהודים הוא אומר לו: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד". זה הרושם שקיבל מתמונת המצב באותו זמן.
קודם שהוכרזה גזֵרת המן נדמה היה שהעם היהודי מפוצל ומשוסע. היו שקראו ללכת למשתה אחשוורוש, והיו שהתנגדו נמרצות. היו שדגלו בהשתלבות בחיי התרבות של ממלכת פרס ומדַי, והיו שראו בכך סכנה לקיומה של היהדות. נראה היה שהעם היהודי משוסע לשסעים ומסוכסך בתוך עצמו.
אבל כשהוכרזה הגזֵרה התלכד העם. פתאום נעלמו כל המחלוקות וכל השסעים. הכול התכנסו, צמו והתפללו, מתוך אמונה עזה בבורא העולם, שומר ישראל. באותו רגע התברר שמראה הפירוד לא היה אלא דימוי חיצוני, ואילו בתוך-תוכנו כולנו מאוחדים ומלוכדים.
השאלה הגדולה היא מהי מהותנו האמיתית ומהי התחפושת. האם האמת שלנו באה לידי ביטוי בימי 'צוק איתן' או שקרב התרנגולים שניטש עכשיו לנגד עינינו הוא מראָה המשקפת את דמותנו. מי אנחנו באמת ומהי התחפושת?
אנחנו מאמינים שדמותנו האמיתית התגלתה בימי 'צוק איתן'. בתוך-תוכנו יש בנו אותה ערבות הדדית ותחושת האחדות. השגרה שוחקת את התחושה הפנימית הזאת. אירועי היום-יום מאפילים עליה לפעמים. עכשיו קדחת הבחירות מטריפה את דעתנו וגורמת לנו להתנהג כפרחחי רחוב. אבל הגל העכור הזה יחלוף ונחזור להיות מה שהננו באמת.
ונהפוך הוא
חשוב שנתעשת מהר. כאז כן היום אנו עומדים מול צוררי היהודים, המבקשים "להשמיד, להרוג ולאבד". הזוועות שאותם גורמים אפלים מעוללים לבני עמם ולשבויים שנופלים לידיהם ממחישות את גודל הסכנה הנשקפת מהם. מולם עומד עולם אדיש, העוסק בדיפלומטיה מנומסת ובפוליטיקלי-קורקט. ראו את ההסכם המתגבש עם איראן.
בשעה זו חובה על כולנו להתאחד ולהתלכד, כמו שאמרה אסתר למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים". אויבינו אינם מבחינים בין ימין לשמאל, בין אשכנזים לספרדים, בין דתיים ללא-דתיים, בין עשירים לעניים. עלינו לעמוד מולם מאוחדים ומלוכדים, להתפלל יחדיו אל אבינו שבשמים ולבקש ש"לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב".
הבה נניח להמולת הבחירות, נשמח יחדיו בשמחת פורים, נשלח מנות איש לרעהו וניתן מתנות לאביונים, ונזכה ל"ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", כאן ועכשיו.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
