משה בן-חיים

אחד הרגעים המרגשים ביותר בהכנסת ספר התורה לע"נ גיבורי הלח"י בשבוע שעבר, היה כששולי רנד ביצע את המנון הלח"י - שירת "החייל האלמוני". באהל שהוקם בחצר בית הכנסת "עולי הגרדום" שם הונצחו נופלי הלח"י, המחזה היה מדהים ומרגש כאחד.

כאן, עומד סב ישיש, בידו חוברת ובה ה'נוסח' של ההמנון, והוא ממלמל את המילים בכובד ראש. מי יודע, אולי גם לחם בעצמו בחיילים הבריטים בימי המנדט?

בשולחן הכבוד ר' עמי פיקובסקי – חסיד חב"ד שגם הוא בן להורים לוחמי לח"י - נוטל את ידו של יאיר שטרן  ושר איתו יחד בפנים קורנות ובהתרגשות.


מזכיר הרבי הריל"ג נושא דברים באירוע (צילום: COL)

המזכיר של הרבי הרב יהודה לייב גרונר, גם הוא נעמד מלוא קומתו בכדי לכבד את המעמד, עם שאר חסידי חב"ד והקהל, והמראה מפעים:

שולי רנד שר בקולו העמוק והחודר ללב, והנך מרגיש כמעט את החשכה הכבדה, ואת צינת הלילה שחשו לוחמי הלח"י בדרכם למשימה אי שם, בימים רחוקים.

מה מחבר בין כל החלקים בסיפור הזה? הכנסת ספר תורה, חסידי חב"ד, ולוחמי לח"י ששרים בדביקות. אורח שנכנס לרגע לא יבין זאת.

מסתבר שרק ר' עמי פיקובסקי שיזם את האירוע המיוחד הוא התשובה ו'הדבק' לכל השאלות הללו - כפי שפירטנו בהרחבה בכתבות הקודמות שעסקו בנושא.

● איך התגלגל חסיד חב"ד להנצחת מפקד הלח"י? הסיפור נחשף
●  סיקור וגלריה: מעמד הכנסת ס"ת מרגש בביהכנ"ס 'עולי הגרדום'

"מגיע לכל אחד"

הפעם, ביקשנו להרחיב על המעמד המיוחד, עם אורח הכבוד, שר החקלאות מר יאיר שמיר, שהנציח בהכנסת ספר-התורה את הוריו יצחק ושולמית שמיר ז"ל.

בתחילת השיחה שאלנו את מר שמיר איך התחילה ההיכרות שלו עם עמי פיקובסקי ורעיון הכנסת ספר התורה. "עמי מגיע לכל אחד", הוא ענה. "אין משהו שעצר אותו".

"לא הכרתי אותו, הוא היה בקשר עם פרופ' שלמה קאליש, ואת קאליש הכרתי כטייס בחיל האוויר (מר שמיר שירת אף הוא כטייס בחה"א), שם פגשתי אותו והתיידדנו. אחרי שחזר בתשובה והיה בתחום ההייטק הקשר ביננו נמשך. עמי יזם את הרעיון של הכנסת ספר התורה והוא חלק אותו עם פרופ' קאליש, שהמליץ לו לשתף אותי".

על הפגישה בה צירף ר' עמי את השר שמיר ליוזמה, מספר מר שמיר: "עמי קבע איתי פגישה, בה שיתף אותי ברעיון להנציח את הוריי ז"ל שהיו ממשיכי דרכו של אברהם יאיר שטרן הי"ד. כל הסיפור לא ארך יותר משעה, והרעיון יצא לדרך".


צילום: ישראל ברדוגו

הרבי תמך בעמדות של אביך ז"ל כשהיה ראש ממשלה, והמשיל את חוזקו ועמידתו בתוקף מול הלחצים ל'שמיר' שהיה מבקע אבנים בבניין בית המקדש. תוכל לספר לנו על הקשר שלו עם הרבי ועם חסידי חב"ד?

"היתה התכתבות בין אבי לרבי. אני מכיר מספר התבטאויות של הרבי על אבי, ושל אבי על הרבי. בסיכום הדברים היתה הערכה הדדית יוצאת דופן. אני לא מכיר את הכל, כי גדלתי בבית של אנשי לח"י ושמרו סוד. הרבי זיהה באבי דברים שאחרים לא ראו. את החוזק שלו בנושא ארץ ישראל, והוא תמך בדרכו בימים ההם.

"לגבי הקשר עם החב"דניקים: ר' שלמה מיידנצ'יק ז"ל מכפר חב"ד שמר על קשר עם אבי לאורך השנים, היה מגיע כל חג, בסוכות עם ארבעת המינים ובהזדמנויות שונות. הוא היה בקשר עם אבי, ודרכו אבי היה בקשר עם גופים שונים בחב"ד. מדובר בקשר רב שנים שלא היה 'ממוסד', ואני זוכר איך ביום כיפור ובחגים היו מלווים את אבי בת"א לבית הכנסת חסידי חב"ד. היום כבר הנכדים של מיידנצי'ק באים אלינו מפעם לפעם".

נשמח לשמוע על הרושם שהותירה בך הכנסת ספר התורה.

"באירוע עצמו אמרתי שזה 'סגירה של כמה מעגלים'. מעגל ראשון: ירושלים. אצל הוריי – וגם אצלי – ירושלים הגשמית והרוחנית גם יחד, זה היה משהו שקשה להגדיר. נאמרו אצלנו  שני דברים בתחושת 'קדושה': חירות וירושלים.

"בן גוריון, לא הכריז על ירושלים כבירת ישראל, ורק אחרי רצח הרוזן ברנדוט הוא קבע אותה כבירת ישראל. לצערי, גם היום מעלים ספקות בנושא ירושלים. עצם עניין הכנסת ספר תורה בירושלים זה מסמל משהו נעלה.


צילום: ישראל ברדוגו

"דבר שני, התורה. היא שמרה על עמ"י יותר משהוא שמר עליה. ספר תורה זה לדורות, עוד יקראו בו בעוד מאות שנים, ויש לו ערך נצחי ורוחני. התורה שומרת על הזהות היהודית של עם ישראל.

"גלגל שלישי, זה בית הכנסת "עולי הגרדום". יש בבית הכנסת קיר זיכרון ללוחמים שלא קיבלו מעולם תהילה. מקבץ יהודים מן השורה, שאיחד אותם הרצון להקים מחדש את מלכות בית דוד.

"יאיר שטרן כתב 18 עיקרים כשאחד מהם הוא 'הקמת מלכות בית דוד'. הרעיון איחד את כולם. באותה קבוצה היו יהודים מכל הגוונים, גם דתיים וחרדים. גם אביו של חה"כ ישראל אייכלר, היה חבר בלח"י. המאפיין והמשותף לכל אלה, שלא היתה להם השתייכות פוליטית ואולי בגלל זה לא דאגו עד היום להנציח אותם".

מה לדעתך 'נקודת ההשקה' של הלח"י וחב"ד?

"מה אומר המנון 'החייל האלמוני'? שאנו חיילים אלמונים שמוכנים לשים הכל למטרה המקודשת – חירות לעם ישראל בארץ ישראל. חסידי חב"ד מפוזרים בכל העולם למטרה אחת: לקדש את ה' בעולם. היום חב"ד מקרבת את כולם, ולכן זה 'תפס'.


צילום: ישראל ברדוגו

"כל השלוחים ותנועת חב"ד הם חיילים, מסירות הנפש שלהם היא ללא גבול. זה חלק מאותה משימה מורכבת ומורחבת. בזמן הלח"י היתה מלחמה והיא היתה פיזית, אך המשמעות שלה היא גם במובן הרוחני.

"מלוחמי הלח"י נשארו מעט, וגם אלה שנשארו היום, הם בגיל 90 ומעלה. המסר לדור השני והשלישי הוא שחלק מהערכים מומשו, ועל חלקם עדיין גם היום צריך להילחם".