מערכת COL | יום כ"ג שבט ה׳תשע״ה 12.02.2015

יומן מרטיט על יום הסתלקות הרבנית ממקור ראשון ● מיוחד

לידי מערכת COL הגיע קטע מיומן אותנטי שכתב אחד התמימים בכ"ב שבט תשמ"ח יום הסתלקות הרבנית הצדקנית ● ביומן האישי הוא מעלה על הכתב את מה שחווה ביום ההסתלקות של הרבנית, ובימים שלאחרי זה בביתו של הרבי  מיוחד לכ"ב שבט
יומן מרטיט על יום הסתלקות הרבנית ממקור ראשון ● מיוחד

יומן של אחד מהתמימים ב"קבוצה" תשמ"ח

יום שלישי כ"א שבט


תפילת מעריב התקיימה בשעה 18:00, ואח"כ הרבי נסע לביתו. לערך קרוב לשעה 02:00 בלילה , הודיעו בפנימייה על הסתלקות הרבנית. מיד אנו הבחורים רצנו ל-770.

שם כבר התאספו תמימים ואנ"ש, והחלו באמירת תהילים. הודיעו שיעשו משמרות תהילים בבית של הרבי. נודע שלערך בשעה 21:30 הרבנית לא חשה בטוב, והיא הודיעה לר' שניאור זלמן גוראריה והוא הזמין רופאים לבית, והם קבעו שכדאי שהרבנית תיסע לבית הרפואה.

לפני כן הבת של ר' שניאור זלמן גוראריה הגברת שטרנברג, נסעה להכין את המקום בבית הרפואה. הרבנית נסעה לבית הרפואה יחד עם הרב קרינסקי ועם ר' שלום בער גאנזבורג.

(בהזדמנות, סיפר ר' ש"ב גאנזבורג שלפני שנסעו הרבי קרא לו ואמר לו שייסע עם הרבנית ושיתקשר לרבי כל 15 דקות. "אני בעצמי ארים את השפורפרת ואדבר איתך ואל תפחד. ותדווח לי על כל מה שמתרחש שם". ואח"כ הרב הוסיף: "אם לא תבין משהו אתה יכול לשאול אותי". ואכן כך עשה, התקשר כל רבע שעה לעדכן את הרבי על המצב.

לפני שהרבנית הסתלקה, פנתה לר' ש"ב גאנזבורג ואמרה: "אני מאוד צמאה, הייתי רוצה לקבל קצת מים". הוא פנה לגב' שטרנברג שהביאה כוס מים. הוא מסר לרבנית היא ברכה "שהכל". אז אמרה לר' ש"ב גאנזבורג: "אוי שלום, שה' יחיה אותך כמו שהחית אותי", ואח"כ התרחשה ההסתלקות.

אח"כ הם חזרו ליד ביתו של הרבי וד"ר פלדמן היה זה שהתקשר והודיע לרבי על ההסתלקות. (ר' ש"ב גאנזבורג לא היה מסוגל בעצמו)

אחרי שד"ר פלדמן הודיע לרבי, הרבי ביקש לדבר עם שלום בער גאנזבורג והרבי אמר לו שלפני שהארון עם הרבנית יגיע הביתה, שאף אחד לא יכנס לבית חוץ ממנו.

כשהוא נכנס לקומה הראשונה, הרבי הורה לו שיפנה את הקומה הראשונה, כדי שיהיה מקום כשיבואו להתפלל.

בשעה 3:00 לערך הרבי יצא ופנה למזכירים שעמדו שם, שיביאו לו סידור טלית ותפילין וקיצור שו"ע. הריל"ג הלך והביא הנ"ל.

שמעתי מסר פתק שיודיעו ע"ד ההסתלקות בציון של הרבי הקודם. וכן הרבי ביקש שיפרסמו ברדיו וכן שיודיעו לשלוחים.

יום רביעי כ"ב שבט

הארון הגיע לבית בערך בשעה 5:20. הרבי יצא החוצה, ירד במדריגות וכשהכניסו את הארון לבית הרבי הסתכל כל הזמן על הארון. הרבי רעד ופניו היו מאוימות מאוד. והרבי הלך אחרי הארון.

את הארון שמו במטבח, וקבוצות של אנ"ש והתמימים במשמרות אמרו תהילים ליד הארון, והרבי היה כל הזמן בקומה למעלה.

בנתיים, עשו רשימה של הת' שלקחו משניות ללמוד עד סוף השבעה, וריל"ג הודיע שמסר את הרשימות לרבי. גם אני השתתפתי.

הרבי אמר שאת סדר ההלוויה יקבעו הרבנים והחברה קדישא. הודיעו שההלוויה בשעה 12:00.

בשעה 9:30 בבוקר התקיים מניין שחרית בבית והרבי אמר את הקדישים בבכיות.

ההלוויה

לקראת השעה 12:00 בצהריים, קהל של עשרות אלפים הצטופף בסמוך לבית. אני עמדתי במפתן של ביתן השמירה הצמוד לביתו של הרבי, כך שיכלתי לראות היטב את היציאה הראשונה של הארון.

(דבר מעניין: מיד כשהארון יצא מפתח הבית הדלת עם המלווים, כתוצאה מהלחץ והדוחק נשברו הזכוכיות של שתי הדלתות החיצונית של הבית. חשבתי לעצמי: "כמה זה סמלי שהרבנית יצאה מהבית, ובאותו רגע זה נשבר...")

הרבי הלך אחרי הארון ראשו היה מוטה מעט כלפי מטה ופניו חיוורות והוא מלמל בשפתיו.

קבוצה של בחורים ואנ"ש סגרו "שרשרת" מסביבי, ומאחוריהם שרשרת של שוטרים, כדי שיהיה סדר ולא ידחפו וכו'.


הרבי צועד אחר הארון בהלוויה (ארכיון)

כך זה נמשך כשהרבי הולך אחרי הארון לכל האורך של רחוב פרזידנט ואח"כ פנו לקינגסטון עד לפינה של איסטרן פארקווי ושם הרבי נכנס למכוניתו.

בנתיים השוטרים ניסו לעצור בעד הקהל שלא ידחף יותר מדאי, אך ללא הצלחה גדולה.

הנהג היה הרב קרינסקי, והרבי ישב מקדימה. מאחור ישבו ד"ר וויס, המזכיר חדקוב ובנו. המכונית עם הארון נסעה מקדימה והרבי כל הזמן מביט על המכונית עם הארון. אני עמדתי במרחק קטן מהמכונית של הרבי וראיתי שהרבי כל הזמן מלמלמל בשפתיו ופניו חיוורות.

המשטרה נסעה בליווי של משמר כבוד עם 20 אופנועים משני הצדדים לכבוד ליובאוויטש. וכן סגרו את כל הנתיבים של הכביש עד שכל המכוניות והאוטובוסים יעברו. כך עד שהגיעו ל"בית החיים", שם כבר לא נתנו לכולם להכנס, רק לכמה מזקני החסידים.

אחרי ההלוויה הקהל לא ידע איפה הרבי ישב שבעה. פתאום נודע שהרבי חזר לביתו.

בשעה 15:30 לערך התקיימה תפילת מנחה ונתנו להכנס רק לאלה שנוסעים חזרה היום. אחרי התפילה הרבי פתח בשיחה קצרה שתוכנה היה להתחזק באהבת ישראל.

אחרי כן היתה תפילת ערבית ושוב נכנסו רק האורחים שהגיעו וחוזרים היום. אחר כך נתנו לכל הקהל שעמדו בחוץ לעבור ולנחם, גם אני הייתי ביניהם. הרבי ישב על שרפרף של ט' באב. הרבי הניח את שתי ידיו על ברכיו והרבי הביט לכל אחד ואחד שעבר. עיניו של הרבי היו פקוחות ולחות מדמעות. והמבט היה כמו שלא נמצא כאן, ממש מבהיל.

הקהל יצא מהצד השני, דרך המטבח.

הגיעו לנחם אלפי אנשים מכל החוגים.

שמעתי א' שואל את השני כשיצאו מהמטבח: "האם זה המטבח של הרבי?" (הוא התפלא כי המקרר התנור והרהיטים היו נראים מאוד ישנים, כמו שלא החליפו אותם מאז שהרבי הגיע לבית...)


המטבח בבית של הרבי (ארכיון col)

חברו ענה לו: "לא, זה לא המטבח של הרבי, זה המטבח של המשמשים. המטבח של הרבי זה שם למעלה, בקומה העליונה...)

זה היה המטבח של הרבי והרבנית.

סיפור על הרבנית

שמעתי מקרוב משפחה של ר' שנ"ז גוראריה. שפעם הרבנית הזמינה את משפחת שטרנברג – בתו של הנ"ל -לביקור עם הילדים. כשהם הגיעו, הרבנית הניחה על השולחן עוגה עם כוסות תה. ואת הילדים שעמדו ליד השולחן כיבדה בגביעי גלידה.

ההורים דיברו עם הרבנית, ולפתע הבחינה הרבנית שהילדים מחזיקים את גביעי הגלידה אך לא אוכלים. היא אמרה להם: "זה כשר, אתם יכולים לאכול. מדוע אתם לא אוכלים?" הם ענו: "אנחנו לא אוכלים לפני שההורים לא מתחילים לאכול". ההורים שמעו, טעמו משהו, והילדים החלו לאכול את הגלידה.



למחרת הרבנית התקשרה לגברת שטרנברג ואמרה לה שהיא סיפרה את זה לרבי שהילדים לא רצו לטעום לפני ההורים. הרבי התבטא ואמר: "הלוואי ואצל כל החסידים שלי יהיה כזה חינוך".

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.