שאלה: האם מותר לבשם את הגוף או את הבגדים בשבת וביום טוב?

תשובה: יש איסור 'הולדת ריח' בדבר שלא היה בו ריח זה קודם השבת או החג, מפני "שהמוליד דבר חדש קרוב הוא לעושה מלאכה חדשה". לכן אסרו כמה פוסקים לערבב שמן ריחני במי הנטילה של הכוהנים, כי בכך עושים מעשה בידיים, כדרך עשייתו, ומתכוונים בזה להוליד ריח. וכן נפסק בשולחן ערוך של בעל התניא ובכף החיים.

על-פי המשנה ברורה והילקוט יוסף מותר לבשם את הגוף או את השיער, אבל אסור לבשם מים או בגד (כגון מטפחת). ויש פוסקים שדין השיער כדין בגד. לכל הדעות פאה נכרית דינה כדין בגד.

אולם כשהבישום בא למנוע ריח רע, מותר לכל הדעות להוליד ריח בגוף (לפחות אם קשה להשיג דאודורנט בלי ריח) וכן בבגד (אם הבגד נחוץ ללבישה בו-ביום), שהרי אמרו חז"ל "גדול כבוד הבריות", שדוחה איסור דרבנן.

בהזדמנות זו כדאי להזכיר מה שאמרו חז"ל שבני תורה חייבים להקפיד על לבושיהם, עד ש"תלמיד חכם שנמצא רבב (כתם) על בגדו – חייב מיתה", מכיוון שבכך הוא מבזה את כבוד התורה בעיני העם, ועליו לדאוג לכבוד התורה הן במידותיו ובמעשיו, הן בניקיון גופו ובגדיו.

מקורות: ביצה כג,א. ברכות יט,ב. שבת קיד,א. שו"ע או"ח ר"ס שיב. שו"ע אדמו"ר הזקן וקו"א סו"ס תקיא (וראה קובץ כינוס תורה, ברוקלין, חוברת יח עמ' מד ואילך). סי' קכח במשנ"ב סוס"ק כג וכה"ח ס"ק מד. ילקוט יוסף סי' שג, דין תכשיטי אשה סי"א. ש"ש כהלכתה פי"ד סל"ב (במהדורה החדשה סל"ו), וש"נ. פסקי תשובות סי' שכח ס"ק כו.