פשטידת ברוקולי ותפוחי אדמה ● מתכון מסביב לעולם

בכתבה היסטורית נוספת מתוך הסדרה של מדור 'מתכון מסביב לעולם', אנו מביאים את סיפורה של העיירה דיסנא שרוב תושביה היו חסידי חב''ד. על ימי הקהילה המפוארים, על 'בית המדרש של געצל' ועל הסוף הטראגי עם פלישת הגרמנים לדיסנא ב'מבצע ברברוסה' ● ויש גם מתכון חלבי לשבת בבוקר פשטידת ברוקולי ותפוחי אדמה

פשטידת ברוקולי ותפוחי אדמה

מאת שלומית

דיסנא הינה עיירה בבלארוס על נהר הדווינה, ליד שפך נהר דיסנה. לפני כארבע מאות וחמישים שנה לערך היא נוסדה. רובה המוחלט של תושביה היהודים נמנו על חסידי חב"ד.

התיישבות של חסידי חב''ד בדיסנה החלה כבר בימי אדמו"ר הזקן, כאשר בעיירה התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות המיקום הגיאוגרפי שהיה בשכנות למעוזי ההתנגדות לחסידות, בדיסנא עצמה לא התקיימה התנגדות של ממש. זו הסיבה כנראה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" בדיסנא.

עם הזמן הפכה דיסנא לעיירה חסידית בעלת שם, עד שאדמו"ר הצמח צדק אף יסד "כולל" חסידי לאברכי העיירה. לא כל יהודי העיירה דקדקו במנהגי החסידים ביום-יום, אך כשהדבר נגע להתוועדות חסידית, כולם היו מגיעים ומשתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנא 'באופן רשמי' לא היה אף מתנגד.

בשבעה מתוך שמונת בתי הכנסת בעיירה התפללו חסידים ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים.

דיסנא הצטיינה בבניה. משורות ילידי העיירה נשלחו תלמידים לישיבת "תומכי תמימים" שבעיירה ליובאוויטש על ידי המלמד ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה"חידר" ועסקן ציבורי שגם היה פעיל נמרץ בכל הקשור ל"פדיון שבויים". מאוחר יותר, כאשר הוקמה ישיבת תומכי תמימים וילנה, נשלחו כמה תלמידים מדיסנא לישיבה החדשה בוילנה.

בכ"ז סיון תש"א כשגרמניה פלשה לרוסיה במהלך 'מבצע ברברוסה', החלו יהודים רבים מדיסנא להימלט על נפשם לכפרי הסביבה. בקיץ תש"א התקרבו הגרמנים לאזור דיסנא והחלו להפגיז את העיירה. התושבים נאלצו לרדת למרתפים ולבונקרים והרחובות התמלאו באש ובעשן. בעקבות הפגזות ראשונות אלו על דיסנא נפצעו ונהרגו יהודים רבים. בז' תמוז תש"א הגרמנים כבשו לבסוף את דיסנה, ובי"ט בתמוז החלו ההוצאות להורג האכזריות.

בצום תשעה באב, בעיצומו של הצום והמספד של יום זה- הוצא צו המורה לכל היהודים לעזוב את בתיהם ולעבור לגור ברחובות שסומנו עבורם. שם נכלאו היהודים בגטו ומשם הצרות והגזרות כידוע, הלכו ונעשו תכופות יותר.

קרוב לשנה הגטו היה קיים , עד שחוסל באור לא' תמוז תש"ב. מאות חיילים גרמנים הקיפו את הגטו והחלו לירות לתוכו ללא הרף וללא הבחנה. הגרמנים הטילו על הגטו פצצות ורימונים והעלו את המקום באש ועשן מיתמר. במהלך החיסול וההפצצות האלו ניסו כמה יהודים להצית את בתי הגטו על מנת שהרכוש היהודי לא ייפול בידי האויב הנאצי. השריפה התפשטה מהר ולבסוף כילתה את בתי הגטו ובהם גם יהודים רבים.

את היהודים ששרדו את התופת הזו אספו הגרמנים אל המקום בו היה בית קברות בימי מלחמת נפוליון. הגרמנים הכריחו אותם לחפור שני בורות גדולים לאחר מכן הוליכו אל הבורות קבוצות קבוצות של יהודים. בזה אחר זה נורו למעלה משלושת אלפים יהודים, שרובם ככולם היו חסידי חב"ד הי''ד שנהרגו יחד ונקברו בעצם בקבר אחים.

כאמור, העיירה דיסנא הצמיחה מתוכה חסידים רבים, כאלו שהאירו והשפיעו בעיירה העצמה ומחוצה לה. רבים מהם מוכרים לנו מסיפורי החסידים של דורות קודמים, ביניהם היה הרה"ח מרדכי חפץ הי"ד – ששימש כ'חוזר' אצל האדמו''ר הרש''ב והיה מחשובי עסקני חב"ד בזמן אדמו''ר הריי''צ.

• • •

פשטידת ברוקולי ותפוחי אדמה

מרכיבים:
תבנית בקוטר של כ-26 ס"מ

• 1 ק"ג תפוחי אדמה
• 1 מכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה
• 1 כפית מלח
• 1/2 כפית פלפל שחור
• 800 גרם ברוקולי – טרי או קפוא
• 200 גרם גבינה צהובה מגוררת

אופן ההכנה:

• מחממים את התנור ל-180 מעלות.
• מבשלים את תפוחי האדמה עד לריכוך. מקלפים אותם ומגרדים בפומפייה גסה.
• מערבבים את תפוחי האדמה עם השמנת המתוקה ומתבלים במלח ובפלפל שחור.
• משטחים את תערובת תפוחי האדמה בתבנית ואופים כ-30 דקות, עד להזהבה.
• בזמן שתפוחי האדמה בתנור מבשלים את הברוקולי כמה דקות במים רותחים, עד שהם מתרככים מעט אך עדיין פריכים.
• מוציאים את התבנית מהתנור, ומפזרים על פני המאפה מחצית מכמות הגבינה הצהובה. מסדרים את הברוקולי על הגבינה ומפזרים מעל את יתרת הגבינה הצהובה.
• מחזירים לתנור ואופים כ-12 דקות נוספות, עד להזהבה קלה של הגבינה הצהובה.

הצטרפו עכשיו לכל החדשות החמות של 'קול חב"ד' בווטסאפ

למקרה שפספסתם

הוסף תגובה

0 תגובות

נצפה באתר

עוד באתר