"מישהו הביא את המכתב. כולם ישבו על הרצפה ובכו" ● מיוחד
משה בן-חיים
בראיון מרתק ורב גילויים ל-COL, מספר הרב שלום-בער בוטמן, משלוחי הרבי לתל-אביב, על הימים בהם למד בישיבה של הרב ניסן נמינוב בברינואה, שם נודע להם על הסתלקותו של הרבי הריי"צ נ"ע, על הקשר המיוחד שהיה לאביו הרב שניאור זלמן בוטמן ע"ה עם הרבי ועל "מכתב ההתקשרות" שכתב בכתב ידו, וחלק ממנו ניסח בעצמו.
הרב בוטמן זוכר את הדברים בבהירות, ומספר את הפרטים ואת האוירה מסביב בישיבה בברינואה, כאילו היה זה אך אתמול.
בכיות גדולות
וכך מספר הרב בוטמן: "בשנת תש"י הייתי בן 16. אני זוכר היטב את ההסתלקות של הרבי הריי"צ נ"ע. למדתי אז בישיבה בברינואה, ומישהו הביא את המכתב מהדואר. בחדר אחד התאספו בחורים, חלק היו על הריצפה עם בכיות גדולות. הרגישו כמו ל"ע בן משפחה שנפטר. שאלו: 'מה קרה'? כשראו את המחזה, הבינו ש'זהו זה'.
"ביקשו ממני שאני אביא לר' ניסן נמינוב את המברק שהודיע על ההסתלקות. ר' ניסן נעמינוב היה אז לפני התפילה, כשטליתו על שכמו. חשבתי לעצמי: "אתן לו המברק, ואצא מיד", וכך אכן עשיתי. הוא לקח את המברק, בלי להסתכל בתוכנו, הניד בראשו לאות תודה, והניח אותו בכיסו. מה היה אחר כך, כבר לא ראיתי.
"אחרי ה'שבעה'", נזכר הרב בוטמן ברגע בלתי נשכח מהימים ההם, "המשגיח של חסידות ר' זלמן לויטין חלה ולא היה בישיבה. ר' ניסן החליף אותו בסדר חסידות, וישב ליד השולחן קטן בישיבה, ראשו מונח על ידו על השולחן. לפתע התחיל לצעוק: 'אוי אוי' בקריאה ספונטאנית, ומיד יצא מן החדר".
שטיח של חסיד
עוד מספר הרב בוטמן, שהתגורר בשנים אלו בבית דודו הרב זלמן שניאורסון, שזכה לארח גם את הרבי, ועוד קודם לכן את הרבי הריי"צ. 
צילום: מאיר דהן
"דודי סיפר לי, שכשהרבי הריי"צ הגיע להתארח אצלו בשנת תרצ"ז (הייתי אז כבן שלוש), דודי הרב זלמן פרס שטיח מתחילת הרחוב ועד לחדר בו התארח הרבי. הרבי הריי"צ גם אמר שם מאמר חסידות", מוסיף לספר הרב בוטמן ממה ששמע מדודו.
הרב בוטמן מספר כי אביו, הרב שניאור זלמן בוטמן, היה בשנה אחת קטן בגילו מהרבי, וזכה לדבר איתו פעמים רבות.
"היה לי סימן לזכור את הפרק של הרבי מכך שהרבי גדול מאבי בשנה אחת, ואמרתי אז כמדומני בישיבה את פרקים מ"ט ו-נ', אחד לאבי ואחד לרבי. אני זוכר בישיבה ברינואה עמדנו ליד שולחן אחד שלושה בחורים, והבחור שלידי הבחין שאני אומר כל יום שני פרקים. ואז הסברתי לו את העניין..."
כתב ההתקשרות
"ר' יצחק גולדין נסע בשנת תש"י לארה"ב ור' ישראל נח בליניצקי הגיע לאבי וביקש ממנו להכין 'כתב התקשרות' לרבי, שיואיל לקבל עליו את הנשיאות".
האב ר' שניאור זלמן בוטמן, ביקש את עזרת בנו שלום בער בכתיבת כתב ההתקשרות. ה"תמים" ר' שלום בער, אז כבן 16, ראה את הנוסח, והציע לאביו להוסיף נוסח מסויים בתוך ה"כתב".
"יש מכתבים שהרבי הריי"צ כתב אחרי פטירת אביו האדמור הרש"ב נ"ע, ומשם לקחתי את הנוסח, וביקשתי מאבי לצרף ל'כתב'. בספר 'ימי בראשית', מופיע ה'כתב ההתקשרות' בכתב-יד. זה הכתב יד שלי... למען הדיוק, אינני יודע בוודאות אם בסופו של דבר הנוסח שכתבתי – זה מה שהודפס לבסוף".
בפריז המתינו לתגובה מהרבי על "כתב ההתקשרות"?
"מה שאני זוכר, זה שכולם המתינו בציפייה דרוכה. כשהרבי קיבל את הנשיאות הייתי בישיבה, ולקח קצת זמן אחר כך עד שנודע לנו על זה".
המכתבים שקיבל ר' ניסן
בשנת תשי"ד היגרה כל המשפחה לארה"ב, והתמים שלום בער בוטמן הגיע להפרד מהמשפיע של הישיבה ר ניסן נמינוב. מספר על כך הרב בוטמן: "לפני שנסענו, באתי להיפרד מר' ניסן. בין היתר הוא אמר לי בהתלהבות: "מדברים עלי דברים טובים, אך מכתבים כאלה שאני מקבל (מהרבי) – אף אחד לא מקבל!"
על ה'יחידות' הראשונה שלו עם הרבי, מספר הרב בוטמן: "נכנסנו ליחידות ילדי המשפחה ואימי. אבי היה אז בקנדה. הרבי צחק ושאל אותנו: (ביידיש): 'אתם זוכרים אותי? אני זוכר אתכם!'".
מאפשרים לכם לקבל
