יום שלישי שעבר. יושב לו עיתונאי מוערך בארוחת ערב (כשרה) בבית שגריר צרפת,  מפליא את משנתו ומרגיש בשמיים. כעבור יום, משתתף אותו עיתונאי בסימפוזיון בנושא המצב בצרפת.

הנושא מגיע לטבח בשארלי הבדו, ואותו עיתונאי מסרב להצהיר כי "גם הוא שרלי הבדו". "בל נשכח שמדובר היה בחבורה של אנרכיסטים שבזים לכל דבר ולכל משהו שמקודש בעיני מישהו", אמר. כמובן, שפתאום הוא כבר לא כ"כ קונצזוסאלי ומרגיש את הצד התחתון של גלגל החיים.

הוא במרה שחורה. בצר לו, הוא מנהל שיחה עם פרופ' אסא כשר. מבחינתי, אומר הפרופ', שלא יהיו יותר קריקטורות בעולם. אין מצווה לבזות ולחלל את מה שקדוש לאנשים שונים. חשוב לזכור, הוא מדגיש, שחופש הביטוי הוא לא חופש השיסוי.

מצב הרוח עולה במקצת, אך עדיין...

שבת בבוקר.

אותו עיתונאי ממהר לבית הכנסת. אפילו מקבל שישי ואומר קדיש אחר אביו.

לפתע צד את עיניו דף 'שיחת השבוע'.

"אני לא שרלי הבדו" זועקת הכותרת, ומזהירה מפני לגיטימציה בשם הביטוי והאומנות לביזוי מה שקדוש בעיניך או בעיני חברך.

הוא חש שנשמתו נעתקת. כאילו משמיים שלחו לו אות שיעודד את רוחו ויבהיר כי מצפנו לא שגה.

"אשרי שכיוונתי לדעתה של תורה ושל חב"ד", הוא מספר לכל מתפללי בית הכנסת היוקרתי ולוקח את הגיליון לשמירה למזכרת. גיליון אגב שירד לדפוס עוד לפני שכלל השתתף באותו סימפוזיון מטלטל.

לעיתונאי קוראים בועז ביסמוט מ'ישראל היום', ולאחראי על הבאת ה'אות מן השמיים' קוראים הרב מנחם ברוד.

בועז ביסמונט בשיחה לכתבנו, מספר:

"אני חייב להודות קודם כל שאני קורא נלהב של "שיחת השבוע", פותח את השיחה בעז ביסמונט. "אני בשנת אבלות על אבי ז"ל, ואומר קדיש שלושה פעמים ביום. וכמי שנמצא בהרבה בתי כנסת, אשכנזים או ספרדים, בצפון ת"א או בדרומה - אוכל לומר לך ש"שיחת השבוע" הוא תמיד העלון הראשון שנלקח מבין כל העלונים – ויש הרבה – ע"י המתפללים, ואני בראשם.

"יש בו סיפורים, דברי תורה ומוסר, ומגדיל לעשות בראייה הרחבה שלו, ההיצמדות לאקטואליה, תוך שמירה על פרספקטיבה, מוסר והערכים היהודיים."

מדוע השבוע העלון היה מיוחד עבורי?

לאחרונה חזרתי מצרפת, בה כיסיתי את האירועים. אני עיתונאי כ-31 שנה, והפעם זה היה סיפור עם עוצמה, הייתי שותף לכל ההוויה שם. כסטודנט באוניברסיטה הכרתי גם את העיתון האנרכיסטי "שארלי הבדו", ולמרות הרצח המתועב במערכת העיתון נשאלת השאלה, היכן הגבול? האם הערך חירות הוא מוחלט?

"ביום חמישי הוזמנתי להרצות במכון התרבות הצרפתי, שם אמרתי שיש לי סולידריות עם חופש הביטוי, אך יש גם גבול, ו"חופש הביטוי הוא לא חופש השיסוי". הייתי היחיד שסבר כך, וזה היה נשמע מאוד לא פפולארי, למרות שגם פרופ' אסא כשר סבר כך, התהלכתי בתחושה לא נעימה במשך כיממה."

"וכך הגעתי בערב שבת לבית הכנסת בצרפת", ממשיך לתאר הכתב בעז ביסמונט, "ולפני שאמרתי לכולם שלום, ניגשתי לקחת את עלון 'שיחת השבוע', בטרם יגמר", ואז... חייכתי חיוך גדול".

"הראתי לרב ביהכנ"ס את כותרת העלון, והוא אמר: בנאום שלך אמש, 'כיוונת לדעת גדולים'... "

הכתב בעז ביסמונט לא מסיים את השיחה בלי הבעת תודה מיוחדת לרב מנחם ברוד על העלון "שיחת השבוע"...