משה בן-חיים

הרב אליעזר ברוד יבדלח"ט רבו של היישוב כרמי יוסף, וחתנו של הרב, מספר בראיון מיוחד למגזין שישי על חמיו הגרמ"ש אשכנזי זצ"ל רבו של כפר חב"ד:

"המון מעלות היו לרב. תלמיד חכם גדול מחדש נפלא, ומנהיג. המון ניסיון, וחכמת חיים. אך מעל הכל – היה חסיד ומקושר לרבי בלב ונפש. כל דבר בענייני כפר חב"ד ושל חב"ד בכלל, דאג שלא יהיה מצב שהחלטה לא תכוון לדעת הרבי. זה היה הא' ב' שלו, ה'אורים ותומים'.  היטיב להגדיר הראשון לציון ורבה של ירושלים הגר"ש עמאר שליט"א שלכל לראש היה חסיד. 

"אחד הדברים שיחדו את הרב, זה החשיבה המקורית בה ניחן, בעזרתה הצליח לפתור בעיות שונות", אומר הרב ברוד ומספר דוגמא:

"היה יהודי מבוגר ירא שמים בתכלית, שאושפז בבית-רפואה. הגיע פסח, והנ"ל מסרב בכל תוקף לקחת את התרופות שנתנו לו! מדובר היה בפיקוח נפש. בנו התקשר לרב, וסיפר לו את הסיפור, ושאל מה לעשות. הרב, ללא אומר ודברים נסע לבית הרפואה בעצמו, כדי לשכנע את האב החולה. הרב פנה אליו והסביר לו שהוא חייב לקחת את התרופה, אך האב החולה התעקש, והמשיך בסירובו. 

"מה עשה הרב? הוא ביקש לראות את כל סוגי התרופות. בין התרופות – שהיו קריטיות לבריאות החולה – הוא הבחין בתרופה שמיועדת נגד תופעת לוואי של צרבת. אמר לו הרב: "את התרופה הזו (של הצרבת) אל תקח בשום פנים ואופן! את השאר התרופות אתה יכול לקחת! וכך הרב בחכמתו שכנע את החולה..."

הפתרון המקורי של הרב

על עוד דוגמא לפקחות מיוחדת של הרב, מספר עוד הרב ברוד: "התקשר פעם לרב שליח מלונדון ושאלה מורכבת בפיו: במשפחה מוכרת בקהילה היהודית נפטר האב. האם היתה יהודייה, וכמובן גם הבת. אך בקהילה לא ידעו שהאב שנפטר הוא גוי.

"לקבור אותו בבית עלמין של גויים – זה יגרום מבוכה ועוגמת נפש לאם וביתה. לקבור בבית עלמין יהודי – אסור. "מה עושים?" שאל השליח. הרב ענה לשליח תשובה מקורית, לה לא ציפה: 'שהמשפחה תתרום את גופתו למדע...'


הרב ברוד. צילום: י. בלינקו

"דוגמא נוספת: התקשרה אישה ביום שישי, ושאלה בפיה: מה עדיף, לצאת למבצע נש"ק (נרות שבת קודש) או לאפות חלות לכבוד שבת? הרב בפקחותו, הבין מה מסתתר מאחורי השאלה, וענה בתגובה: 'מה דעת בעלך בעניין?' מיד היא סגרה את הטלפון", מספר הרב ברוד. הרב הבין מיד בפקחותו מה מסתתר מאחורי הדברים".

הנגישות של הרב

האלפים שבאו לנחם את משפחת הרב בכפר חב"ד, היו מכל גווני הקשת, וזו תופעה בפני עצמה. תושבי הכפר, חסידי חב"ד, מקורבים, חברי כנסת, שרי ממשלה, ועוד ועוד, לאורך כל השבוע. במקרים דומים מקובל להקצות זמנים מיוחדים לניחומים, אולם אצל משפחת הרב אוהל המנחמים היה שוקק לאורך כל שעות היממה בכל ימי השבוע, ועד לשעות המאוחרות.

מספר הרב אליעזר ברוד: "ב'שבעה' עלה הנושא אולי להקצות שעות למנחמים. הרבנית שתחי' לאויוש"ט אמרה: 'זה 'שבעה' על אדם שלא היו לו שעות. ו'שבעה' על אדם כזה, צריכה להיות בלי שעות, מי שבא – ברוך הבא!'", מוסיף הרב ברוד: "זה מבטא את המציאות של הרב, שהיה נגיש לכל פונה כמעט 24 שעות ביממה, בלי שמשים וגבאים".

מגוון תחומי הפעילות של הרב

"היו לרב כל-כך הרבה תחומי פעילות, בכל מיני תחומים היו מתייעצים איתו. ל'שבעה' הגיעו לנחם מארגון 'בוני עולם' והם סיפרו שבזכות הרב מאות ילדים מסתובבים היום בעולם! הם היו נוהגים להתייעץ איתו בעניינים הלכתיים סבוכים.

"רב שרות בתי הסוהר הרב ויזנר הגיע גם לנחם וסיפר כי נהץ להתייעץ רבות עם הרב, וכי לרב היתה חשיבה 'מחוץ לקופסה...'", ומוסיף הרב ברוד משלו: "מה שראיתי עוד אצל הרב, זו יכולת הכרעה, ו'כתפיים רחבות' בצמתים מרכזיים, בהם לא חשש הרב להכריע בצורה ברורה.

"האבידה גדולה מאוד. אנו מייחלים כבר שיקויים 'הקיצו ורננו שוכני עפר', והוא בתוכם, עם משיח".