מערכת COL
|
יום כ"ח טבת ה׳תשע״ה
19.01.2015
עניין ה"עבודה" בירושה שבאה ללא עבודה עצמית ● שיעור
כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע מסביר על המילים "וארא", שיש בו ב' פירושים: אחד לשון עבר שנתגלה אל האבות, והב' לשון עתיד וכו', והענין שבחינת האבות היא ירושה לבניהם אחריהם וכו'" עכ"ל ● ולכאורה אם זה "ירושה" - איזה עבודה יש בכך שיתגלה בכל דור ודור, שהרי ידוע שירושה באה ללא עבודה עצמית? ● קטע משיעור שמסר הרב חיים שלום דייטש בערב שבת קודש פרשת וארא בד' אמות שעל הציון הקדוש בהאדיטש לסיפור המלא
טעימה מהשיעור של הרב חיים שלום דייטש בערב שבת קודש פרשת וארא בד' אמות שעל הציון הקדוש של רבינו הזקן בהאדיטש:
וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב ומפרש רש"י וארא אל האבות וכבר ידועה השאלה על רש"י ומה החידוש בפירוש הרי אברהם יצחק ויעקב הם האבות וא"כ מה הכפל הזה?
ותירץ זאת: על פי סיפור בירושלים היה יהודי לפני שנים רבות בשם ר' יושע בער קסטל ז"ל שהיה חסיד סלונים שבשנותיו הקודמות היה נוסע לרבי שמואל מסלונים זצ"ל, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה כשהדרכים נשתבשו ולא יכל להגיע לסלונים היה נוסע לרבי הרש"ב נ"ע והיה מספר תמיד על החיים הרוחניים המלאים שספג שם. ובאמת עד סוף ימיו תמיד היה קשור לרבי הרש"ב ומ"מ הרבי הריי"צ והרבי ולומד את מאמריהם באופן מופלא ובעיקר לא היה מש מתחת ידו ההמשכים ס"ו וע"ב, ולמרות שכשכבר היה האפשרות לנסוע לסלונים חזר לנסוע לרבותיו הן בסלונים והן בירושלים אבל יחד עם זאת תמיד היה גם חסיד ליובאוויטש.
באחד הימים סיפר שידוע הידידות שהיתה בין הרבי הרש"ב לרבי שמואל מסלונים שהיו מתעסקים יחד בעבודת הכלל והפרט ובדרך כלל השליח מסלונים לרבי הרש"ב היה נאמן ביתו ומי שמילא את מקומו של רבי שמואל מסלונים ה"ברכת אברהם" זצ"ל.
פעם בעת שהגיע בשלהי חודש טבת והדרכים אז אינם מתוקנים כהיום שהכל נקי אלא בוץ ורפש היה ענין מצוי ברשות הרבים והיחיד ודפק בדלת ביתו של הרבי הרש"ב ואחת מנכדותיו פתחה לו הדלת ואמרה לו להכנס. הוא אמר לה: "הרי אני מלא עם "בלוטע" (בוץ), וענתה לו: "זה בסדר. אצלינו נכנסים עם בלוטע ויוצאים נקיים". אז הודיעו לרבי הרש"ב שהגיע השליח מסלונים והרבי אמר שראשית ילך להתוועד עם הבחורים ולאחר מיכן שיכנס וכך הווה.
כשנכנס שאלו הרבי: נו ואס זוגטמען אין סלונים (נו מה אומרים בסלונים)? ואז אמר לרבי, שהרי ידועה הקושיא על כך שרש"י מפרש בתחילת הפרשה על וארא אל אברהם יצחק ויעקב שוארא אל האבות, והסביר על כך רבי שמואל מסלונים שאבות זה מלשון אהבה דהיינו רצון שכל יהודי הקב"ה נגלה איליו כפי ה"אהבה" שלו "וי סיוילצייך הים", והרבי הרש"ב מאוד נהנה וקרא לבנו מ"מ יוסף יצחק, אסט גיערט ואס זוגטמען אין סלונים אז וארא אל האבות וי סיוילצייך הים.
ובכך ר' חיים שולם הסביר את מה שאדמו"ר הזקן אומר בתחילת החסידשע פרשה
"הנה וארא יש בו ב' פירושים: אחד לשון עבר שנתגלה אל האבות, והב' לשון עתיד וכו' והענין שבחינת האבות היא ירושה לבניהם אחריהם וכו'" עכ"ל. ולכאורה אם זה ירושה איזה עבודה יש בענין שיתגלה בכל דור ודור שהרי ידוע שירושה באה ללא עבודה עצמית ?
ועל זה אפשר לומר שבאמת ירושה מגיע ללא עבודה אבל חייב להיות רצון ללא רצון מצד עצמך הירושה לא תגיע אליך, ועוד אצל כל אחד מתגלה הירושה לפי הרצון שלו
וזהו וארא אל האבות וי סיוילצייך הים.
וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב ומפרש רש"י וארא אל האבות וכבר ידועה השאלה על רש"י ומה החידוש בפירוש הרי אברהם יצחק ויעקב הם האבות וא"כ מה הכפל הזה?
ותירץ זאת: על פי סיפור בירושלים היה יהודי לפני שנים רבות בשם ר' יושע בער קסטל ז"ל שהיה חסיד סלונים שבשנותיו הקודמות היה נוסע לרבי שמואל מסלונים זצ"ל, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה כשהדרכים נשתבשו ולא יכל להגיע לסלונים היה נוסע לרבי הרש"ב נ"ע והיה מספר תמיד על החיים הרוחניים המלאים שספג שם. ובאמת עד סוף ימיו תמיד היה קשור לרבי הרש"ב ומ"מ הרבי הריי"צ והרבי ולומד את מאמריהם באופן מופלא ובעיקר לא היה מש מתחת ידו ההמשכים ס"ו וע"ב, ולמרות שכשכבר היה האפשרות לנסוע לסלונים חזר לנסוע לרבותיו הן בסלונים והן בירושלים אבל יחד עם זאת תמיד היה גם חסיד ליובאוויטש.
באחד הימים סיפר שידוע הידידות שהיתה בין הרבי הרש"ב לרבי שמואל מסלונים שהיו מתעסקים יחד בעבודת הכלל והפרט ובדרך כלל השליח מסלונים לרבי הרש"ב היה נאמן ביתו ומי שמילא את מקומו של רבי שמואל מסלונים ה"ברכת אברהם" זצ"ל.
פעם בעת שהגיע בשלהי חודש טבת והדרכים אז אינם מתוקנים כהיום שהכל נקי אלא בוץ ורפש היה ענין מצוי ברשות הרבים והיחיד ודפק בדלת ביתו של הרבי הרש"ב ואחת מנכדותיו פתחה לו הדלת ואמרה לו להכנס. הוא אמר לה: "הרי אני מלא עם "בלוטע" (בוץ), וענתה לו: "זה בסדר. אצלינו נכנסים עם בלוטע ויוצאים נקיים". אז הודיעו לרבי הרש"ב שהגיע השליח מסלונים והרבי אמר שראשית ילך להתוועד עם הבחורים ולאחר מיכן שיכנס וכך הווה.
כשנכנס שאלו הרבי: נו ואס זוגטמען אין סלונים (נו מה אומרים בסלונים)? ואז אמר לרבי, שהרי ידועה הקושיא על כך שרש"י מפרש בתחילת הפרשה על וארא אל אברהם יצחק ויעקב שוארא אל האבות, והסביר על כך רבי שמואל מסלונים שאבות זה מלשון אהבה דהיינו רצון שכל יהודי הקב"ה נגלה איליו כפי ה"אהבה" שלו "וי סיוילצייך הים", והרבי הרש"ב מאוד נהנה וקרא לבנו מ"מ יוסף יצחק, אסט גיערט ואס זוגטמען אין סלונים אז וארא אל האבות וי סיוילצייך הים.
ובכך ר' חיים שולם הסביר את מה שאדמו"ר הזקן אומר בתחילת החסידשע פרשה
"הנה וארא יש בו ב' פירושים: אחד לשון עבר שנתגלה אל האבות, והב' לשון עתיד וכו' והענין שבחינת האבות היא ירושה לבניהם אחריהם וכו'" עכ"ל. ולכאורה אם זה ירושה איזה עבודה יש בענין שיתגלה בכל דור ודור שהרי ידוע שירושה באה ללא עבודה עצמית ?
ועל זה אפשר לומר שבאמת ירושה מגיע ללא עבודה אבל חייב להיות רצון ללא רצון מצד עצמך הירושה לא תגיע אליך, ועוד אצל כל אחד מתגלה הירושה לפי הרצון שלו
וזהו וארא אל האבות וי סיוילצייך הים.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
