חיים ברון

הגאון הרב משה-שלמה עמאר שליט"א, סופד בכאב רב לגאון הרב מרדכי-שמואל אשכנזי ע"ה, שעות ספורות לאחר פטירתו בפתאומיות, בשיחה מיוחדת.

תושבי כפר-חב"ד בפרט וחסידי חב"ד בכלל, המומים וכואבים את פטירתו של הרב אשכנזי ע"ה, חבר בית-דין רבני חב"ד בארץ-הקודש.

"שמענו היום את הבשורה  הרעה הזאת של הסתלקותו של אדם גדול בישראל, הגאון הצדיק והחסיד רבי מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה שנלקח לפתע פתאום ביום הסתלקותו של אביו - כשהוא בדרכו להתפלל על ציונו", פותח הרב עמאר בדברים.

"לא רק כפר-חב"ד הפסיד אבידה גדולה מאוד, לא רק החסידות הגדולה הפסידה, ולא רק הרבנות הפסידה - אלא כולנו הפסדנו תלמיד חכם גדול, מופלג, בעל ידיעות עצומות והעמקה נפלאה. כל מי שלומד בתורתו שבספריו ובפרט ספריו על הלכות תלמוד-תורה של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע ורואה איך שהוא מפלפל ומנגח, ימה וקדמה צפונה ונגבה, עולה למעלה ויורד עד עמקי התהום בעומק ובעמל התורה וביגיעה בתורה בכל עוז ותעצומות - יודע מה הפסדנו היום.

"היום הזה, הוא יום מר ונמהר, הפסדנו אדם גדול. מלבד גדלותו בתורה שהיה ממית עצמו באהלה של תורה ודן בעומקה של הלכה. מלבד הגדולה שלו - היה גם פעיל מאוד, איש חי ורב פעלים בכל פרותיו קודש הילולים, לכבוד השם ולכבוד התורה ולכבוד החסידות.

"לא נח ולא שקט ולא ראה שינה, היה מדיר שינה מעיניו ומכתת רגליו ממקום למקום כדי להרבות תורה ולהרבות אורה בישראל, היה אוהב את הבריות ומקרבם לתורה, מתנהג בעוונה ובדרך ארץ עם כל אדם.

"ישבנו יחד כבר לפני שלוש שמיטות, בבית-דין מיוחד של אוצר בית דין, יחד עם הרב הגאון בן שמעון - השם ייתן לו רפואה שלמה. היינו דנים במלאכות האסורות והמותרות, לתת להם הוראות ברורות שיילכו בדרך הישרה. לפני חודשיים בערך, שוב ישבנו ביחד בבני-ברק והיינו דנים בעניינים האלו.

"ביום ראשון בלילה, בשבוע הזה, פגשתי בו ע"ה, במסיבה שעשה גיסו הרב שלום דובער וולפא לרגל סיום הרמב"ם בירושלים.

"דיברנו ושאלתי לשלומו. ראיתי שהוא חלש. שאלתי מה יש לו ברגל והשיב שהגיע ל'פרק כיצד הרגל'... אמרתי 'רגלי חסידיו ישמור' ואיחלתי לו ברכות. לא ידעתי שזו הייתה הפרידה ממנו.

"הוא נסע למנוחות ואנחנו, נבדלחט"א, נשארנו להמשיך במלאכת השם. חבל על דאבדין ולאו משתכחין. חבל על ההפסד הגדול, על האבידה שאבדנו".