שאלה: מי שנפלו לו התפילין על הקרקע, מה עליו לעשות כדי לכפר על כך?

תשובה: בדין קדושה וכבוד יש הבדל בין 'תשמישי מצווה' (כמו שופר, לולב, או פתילי ציצית), 'תשמישי קדושה' (כמו רצועות של תפילין או נרתיק שלהן), ובין 'גוף הקדושה' (כגון קלף שכתובים עליו ספר תורה, תפילין או מזוזה). תפילין קדושתן גדולה, ואם נפלו, זה ביזיון לגוף הקדושה.

אם נפלו תפילין (של יד או של ראש) מהיד על הקרקע, כשהן בלי נרתיקן,  נהוג לצום באותו יום.

אם היו התפילין פסולות, אין צורך לצום. אדם זקן, חולה או תשוש, יפדה את התענית בצדקה, היינו שייתן לצדקה את עלות הסעודות של יום אחד. בדורות האחרונים, עקב חולשת הגוף והנפש, פוסקים למעשה לכל אדם לצום רק חצי יום, ועם זה לפדות את הצום בצדקה, להוסיף בשמירה על קדושת התפילין ובלימוד תורה, ובפרט בדיני תפילין, כבודן והנחתן. ויש נוהגים למסור את התפילין לבדיקה לסופר סת"ם.

בתפילת מנחה שלפני יום תענית זה יקבל עליו תענית של חצי יום, ולמחרת יתפלל 'מנחה גדולה', יאמר 'עננו' בברכת 'שומע תפילה', ויפסיק את התענית רק אחרי התפילה.

אם נפלו התפילין כשהן בתוך נרתיקן, ייתן לצדקה. אם נפלה מזוזה, אין חובה לצום. אולם ספר תורה שנפל ארצה, גם אם הוא בתוך נרתיקו, נהוג שגם כל הרואים זאת יצומו.

מקורות: שו"ע אדה"ז סי' לב סנ"ז, מב ס"ו וסו"ס מד. מאסף לכל המחנות סי' מ ס"ק א,ו,ז. פסקי תשובות סי' מ ס"ק ב וסי' תקסב ס"ק ג, וש"נ. וראה שלחן מנחם ח"א סי' צב וסי' קז.