לפני שלושים ושתים שנה, בש"פ ויצא יא' כסלו תשמ"ג, שהה רבה של אילת הרב יוסף הכט בחצרות קדשנו. מספר שעות לפני כניסת השבת יצר אתו קשר המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ומסר לו כי הרבי ביקש שיכניס לפני שבת למזכירות בקבוק משקה היות והרבי רוצה לתת לו זאת בהתוועדות שתערך למחרת בשבת לאחר התפילה.
הרב הכט קיים כמובן את בקשת הרבי, ואכן לקראת סיום ההתוועדות קרא הרבי לרב הכט, נתן לו 'בקבוק משקה' והורה לו שיערוך באילת לכבוד י"ט כסלו א שטורמעדיקע פארבריינגען = [התוועדות סוערת]. ומני אז ועד היום מידי שנה בשנה מתקיימת באילת החמה התוועדות י"ט כסלו סוערת בהשתתפות מאות רבות מתושבי העיר, אשר יושבים במשך שעות ארוכות סביב שולחנות ערוכים בכל טוב ומאזינים בקשב רב לדברים מעוררי מוח ולב להוסיף בלמוד חסידות וללכת בדרכי החסידות.

השנה פיאר את ההתוועדות בהשתתפותו הראשון לציון הרב הראשי לירושלים הרב שלמה משה עמאר שנענה בחיוב להזמנת רבה הראשי של אילת והמחוז הרב יוסף הכט. לצדם ישבו בבימת האירוע רבה הראשי הספרדי של אילת והמחוז הרב משה הדאיה, בעל מחבר ספרים רבים בהלכה הרב פנחס זביחי, רב השכונה ומשלוחי הרבי באילת הרב שמעון אייזנבך, מנהל בית חב"ד המרכזי הרב מנדי קליין ומנהל בית חב"ד בשכונת שחמון הרב לוי הכט שטרח ועמל בארגון ההתוועדות.

את ההתוועדות -שנערכה השנה באולם חצר המלך שלמה המפואר- פתח בדברים המנחה מנהל בית חב"ד המרכזי הרב מנדי קליין ובסיומם הזמין את רב העיר ויו"ר מוסדות חב"ד הרב יוסף הכט לשאת דברים. בדבריו גולל הרב הכט את סיפור המאסר והגאולה ועמד על משמעותו לימנו אנו תוך שהוא מפליא את פעילותו של הרבי החובקת עולם "דבר שאין לו אח ורע בהיסטוריה היהודית".

התרגשות גדולה אחזה בקהל עת עלה לנאום את הנאום המרכזי אורח הכבוד הראשון לציון הרב הראשי לירושלים הרב שלמה משה עמאר. בתחילת דבריו הפליא הרב עמאר את גדלותו המיוחדת של האדמו"ר הזקן בתורת הנסתר ובתורת הנגלה, ומן הראשון לשביעי – הרבי נשיא דורנו "אשר כל מי שמביט בלקוטי שיחות יכול לראות בנקל כי כל התורה כולה ממש מונחת ומקופלת לפניו".

הרב עמאר הידוע כחדשן נפלא עמד במרכז נאומו על בחינת יעקב אבינו והקשרה להבאת הגאולה, וכך אמר: "מובא בספרים שביקש יעקב אבינו ע"ה שתי בקשות א. "לגלות את הקץ". ב. "לישב בשלווה". בלמדי זאת חשבתי לחדש ששתי בקשות אלו כרוכות זו בזו - יעקב אבינו ראה את צערם של בניו במשך הגלות האחרונה, וראה שאינם נחים ואינם שוקטים, וביקש לגלות להם את הקץ. ברם היות והשלמת הגאולה תלויה בהשלמת שם הוי'ה - כמ"ש "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור", ואמרו חז"ל "נשבע הקב"ה שאין השם שלם ואין הכסא שלם, עד שימחה שמו של עמלק" - אזי נסתלקה ממנו שכינה. לפיכך ביקש יעקב אבינו 'לישב בשלוה' היינו בשל-ו"ה, להשלים את שם הוי'ה ב"ה, ולהביא מנוחה לבניו, אלא שקפץ עליו רוגזו ושטנו של יוסף, היינו משיח בן יוסף שקודם בזמנו לביאת משיח בן דוד".

והוסיף הרב ואמר: "לפני מס' ימים זכיתי בהשתדלותו של הרה"ח ר' לייבל זייאנץ להדפיס את ספר התניא בלשכתי החדשה בירושלים. היתה זו מהדורת ו'תקנה של ספר התניא. וחשבתי כי מס' זה רומז לכך שספר התניא הוא התקנה ועל ידו נעשית השלמת שם הוי' – ו' תקנה...".

בסיום דבריו ברך הרב עמאר את המשתתפים הרבים בברכה חמה ונלהבת כשמיד לאחריה עולה רבה של אילת הרב משה הדאיה שאף הוא נושא דברים במעלת היום ומברך את המשתתפים.

בתום מסכת הנאומים הארוכה פצח הקהל ספונטנית בריקודים אשר בטאו היטב את התחושה המרוממת שחשו המשתתפים; תחושת ה"אשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו..".