משה בן חיים

הרב מיכאל (מיכי) יוספי, דמות רבנית מוערכת בציבור הדתי לאומי. הוא נחשב למרצה מבוקש, וגם יש שמגיע להרצאות באירועים ובכנסים חב"דיים. בראיון חסידי מעמיק ומיוחד לרגל י"ט כסלו, שמענו מהרב יוספי על הפצת המעיינות בציבורים כלליים, ועל השפעתה הרחבה בחיי היום יום.

הנך מתוועד עם חסידי חב"ד מעת לעת ב"יומי דפגרא". ספר על הקשר שלך הפנימי לתורת חסידות חב"ד, והשפעתה על הכלל.

זה בדיוק העניין של החסידות, היא מיועדת לכל עם ישראל. כל אשר בשם ישראל יכונה, נפשו צמאה לטעום מהמים המרווים. המים לא שואלים מי אתה ולמה אתה שייך, המים המרווים שייכים לכולם בשווה. זוהי בדיוק ההצלחה הגדולה של תורת החסידות שהיא משפיעה בכל מקום, בכל המגזרים.

לי באופן אישי גם קשר מיוחד לדרך הביאור של ליקוטי תורה, ותורה אור. את ספר התניא אני לומד בחת"ת, הוא ספר יסוד. בלקוטי תורה ו"תורה אור" יש חיות גדולה.

בהשגחה פרטית בפרשתינו בפרשת וישב מבואר על עניין יוסף, שהיה 'פותר חלומות'. פותר זה תופר. צריך לדעת לחבר בין הדברים ולהבין שהם בהשגחה פרטית. יש לחבר חלקים שלכאורה הם לא קשורים אחד לשני. אדם רואה מקרים שונים בחייו, לכאורה בלי קשר אחד לשני, וצריך לדעת שהכל בהשגחה פרטית, ושהכל עם סיבה ומסובב.

אגרות הקודש – מתנה לכל עם ישראל

יש לי קביעות באגרות קודש של הרבי, שחשבתי שזה כמו 'הכתבים האזרחיים' של הרבי. כלומר, ההתוועדויות והשיחות זה לקהל הביתי החב"די בעיקרו, ואילו ה'אגרות' זה לכל עם ישראל.


הרב יוספי מתוועד עם הרב יאיר כלב

אם זה תשובה לקצין מתלבט, או ליהודי מעיירת פיתוח עם שאלות. לכל אחד הרבי עונה בשפתו, ומה שיכול לשמוע 'ושירים אותו'. עבורי זה מרתק,  בכל דף לראות מה ההפתעה שמחכה מעבר לדף. הרבי עונה לרופא שמתלבט על עתידו, או לנערה שבורת לב. בזווית מעשירות מאוד.  אגרות הקודש של הרבי הם מתנה.

האם כיום תורת חב"ד חדרה גם לציבורים נוספים? כגון הציבור הדתי לאומי?

לדעתי מאוד. אחד הדברים שהגשימו בפועל את תורת חב"ד, זה הגליון "דבר מלכות" השבועי.  ציבורים גדלים והולכים מנויים על הדבר מלכות. אחד לומד תניא, אחד לומד חומש עם רש"י על הסדר, ואחר לומד 'דף היומי'. 'על הדרך' גם לומדים גם מאמר ועוד א שטיק'ל תוירה' של הרבי. זו החדירה הכי גדולה של חסידות בציבור הכללי הלא חבד"י. זוהי תופעה של ממש.

מה למדים אנו מי"ט כסלו לחיי היום יום?

דבר עיקרי מי"ט כסלו שאפשר ללמוד הוא, כיצד האדמו"ר הזקן התייחס לכל נושא המאסר. הוא מנסה להבין מה זה אומר מבחינה רוחנית, מה גרם לקטרוג הזה. מבחינתו נושא ההלשנה זה דבר שולי, רק תוצאה של קטרוג שמימי. הלימוד מכך לכל אחד הוא, שאדם שעובר עליו משהו, צריך לדעת מה הוא צריך ללמוד מזה. צריך לעשות התחלות חדשות עם קביעות בלימוד מעיינות פנימיות התורה.

כיצד עניין הגאולה מעודד אותנו במצבינו כיום, ש'החושך יכסה ארץ'?

אצל הרבי היה את העניין שדיבר על 'ענייני בעש"ט', מצד אחד, עניינים שמימיים,  ומצד שני עורר לפעול בדרך הטבע כמידת האפשר, להתחזק בשמירת תומ"צ ולימוד תורה להביא את הגאולה. שני הדברים לא סותרים זה את זה. אדם צריך לעשות כל השתדלותו ככל האפשר.

כשמישהו מבחוץ מזכיר לנו, זה מעורר

בתניא  באגה"ק פרק  י"א מדובר איך לעודד אנשים במצב של שברון לב. ידוע  הסיפור על הסבא של הרבי הרב ינובסקי שחלה בטיפוס והיה בהסגר, והיה לו חבר ר' אשר גרוסמן. כל יום היה בחוץ קרא לו בחוץ את אגה"ק פרק י"א,  ולא ידע אם הוא שומע או לא, אך התמיד בכך כל יום עד אשר נתרפא . אמר לו" "אשר'קה, אתה הצלת לי את החיים." השאלה היא האם לא הכיר את הפרק הזה? הוא הכיר היטב. אלא מה? הוא קרא את זה בחוץ יום יום. זה שאנחנו יודעי ספר זה נכון, אבל אם יבוא מישהו מבחוץ ויזכיר לנו, זה יעורר אותנו. זה "איש את רעהו יעזורו". שמשפיע בא בהתוועדות ומחזק, זה פועל את פעולתו. צריך שמישהו יזכיר לנו את זה כל יום מחדש...