מערכת COL | יום י"ב כסלו ה׳תשע״ה 04.12.2014

מה שהתקשורת לא סיפרה לכם ● הרב דוד-מאיר דרוקמן

בתוך כל שטף האירועים של ימים טרופים אלה נדחקה לצדדים הידיעה כי ישראל הסכימה ונכנעה ללחץ האיחוד האירופי והודיעה שתסמן מוצרים המיוצרים בהתנחלויות. גם באירופה ערב השואה סימנו חנויות השייכות ליהודים. שמאלננו המודחים: ניצחתם! ● טורו השבועי של הרב דוד-מאיר דרוקמן, רבה של קריית מוצקין  מה שהתקשורת לא סיפרה
מה שהתקשורת לא סיפרה לכם ● הרב דוד-מאיר דרוקמן
(צילום: לוי ישראלי)
הרב דוד מאיר דרוקמן

פעם נכנס יהודי לרבנו ה'צמח צדק', והרבי ייסר אותו בדברים על שמתבטל ואינו לומד. "לא מתחשק לי ללמוד" טען הלה 'להגנתו'. "מה אעשה ולי כן מתחשק" – הגיב הצמח צדק.

ביאור הדברים: הרבותא היותר גדולה בעבודת ה', שאדם מצליח לעשות דברים נגד טבעו ונגד רצונו. הוא כופה את עצמו, וכך הוא עושה מה שצריך ולא מה שהוא רוצה, מה שמתחשק. זה נקרא בלקסיקון של פנימיות התורה בשם "אתכפייא" כפייה (של היצר).

זו המעלה של בעלי תשובה על צדיקים, ועל כגון דא נאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד". כי, הצדיקים נמשכים באופן טבעי לענייני קדושה ואלוקות, ואין להם כל כך את הסיפוק מהאתגר של ההתמודדות עם משיכות היצר-הנפש הבהמית.

ה"אתכפייא" – כפיית היצר, שבקרב יהודים פשוטים יקרה מאד בכל העולמות ("אתכפיא סיטרא אחרא - אסתלק יקרא דקודב"ה בכל עלמין" כלשון הזוהר).

וכל זאת הקדמה קצרה ל"אתכפייא" שאני עצמי עושה בשעות האחרונות:

וברוב צניעות אגלה לכם; מתחשק לי עד למאד ליטול שקית פופקורן, 'ולהתענג' על מראהו ותגובותיו של יאיר לפיד ושות' שסוף כל סוף מי שאמור להיות הבוס שלהם – נתניהו, התנהג כמו שבוס צריך להתנהג, ושלח אותו "ימה וקדמה וצפונה ונגבה", קרי, לכל רוחות העולם.

מצד הנפש הבהמית – א מחיה צו קוקן אויף זיי.

אבל, מה אעשה, ויהודי אנכי, וממילא חזקה עלי מאמרם ז"ל "בנפול אויבך אל תשמח", ואי לכך, אני עושה "אתכפיא" ומשאיר את הפופקורן, השמור לרגעי חדווה וסיפוק שכאלה, במקרר ליד בקבוק ה'קולה'.

*
"חיוך של ההשגחה העליונה בתוככי מחשכי הגלות" – כך בערך הגדיר הגרי"ז מבריסק את אירוע הקמת המדינה, עם כל הסתייגותו הידועה ממנה, בכך, שאירוע ניסי זה, העניק לשרידי חרב מנוח לכף רגלם לאחר השואה האיומה, ועוד בארץ הקודש.

ואף אנו נאמר: איננו יודעים מה יהיה לאחר הבחירות, ומקווים אך לטוב בחסדי ה', אבל, ביני לביני, כאשר חוזים אנו באתחלתא של "ייפרדו כל פועלי און" – זה בהחלט מעלה חיוך של "הנאה להם והנאה לעולם".
אבל, כאמור, אני עושה "אתכפייא" ומשתדל לא להיכשל ב"בנפול אויביך אל תשמח". אמנם הלב לא בדיוק עצוב בלשון המעטה, אבל המוח הרי אומר שאסור לשמוח לאיד.

ובמיוחד שמאז שחרב בית המקדש, אין הרי שמחה שלא מהולה בעצב.
עין של מי לא דמעה, כאשר שמענו את קינתה של חברת הכנסת הגברת עליזה לביא, פטרונית מטעם עצמה למעמד האישה, באומרה: "מי ידאג כעת לערבים ולחרדים?".

איי, גב' לביא, על מי נטשת מעט הצאן.

הנ"ל ושותפתה לדעה הגב' צפורה שפיצר-לבני, מאד חששו מהגדרת המדינה כיהודית-דמוקרטית. הן מאד חששו שכתוצאה מכך, תהפוך כל המדינה לחרדית למהדרין, ויושיבו את כל הנשים במדינה, ולא רק בביתר, אלא בכל האוטובוסים בספסלים האחוריים.
על דאגתה של עליזה לביא לנשים הערביות כבר כתבנו. ואפרופו, ערבים, גם הגב' שפיצר-לבני, תוך כדי צפצוף על החלטות הממשלה, לא עצרה ברוחה, ונפגשה, מתחת לאף של נתניהו, עם אבו מאזן.

ובכן, לתשומת לב הקוראות לביא ולבני; לאור הסקרים הלא מחמיאים בכל הקשור לעתיד מפלגותיכן - מה דעתכן להצטרף בכלל למפלגות הערביות; שם תמצאו אוזן קשבת לעמדותיכן בכל הקשור ללאום היהודי, שם גם לא תיפגעו כמובן כתוצאה מהדרת נשים.
שם תוכל הגב' לביא להיטיב לנשים הערביות. הנשים החרדיות, תוותרנה מסתמא באדיבות על שירותיה של הגב' לביא.

איזהו חכם המכיר את מקומו.

*

בתקופת מלחמת לבנון, רווחה התופעה של קבלני בנין, המחדירים חול גנוב מלבנון לשטח המדינה.

מספרים, שמשאית עמוסת חול גנוב נתפסה, ונהגה נאלץ לרוקן ולשפוך את החול.
ברם, לא שת ליבם של פקחי הגבול, כי המשאית עצמה הייתה בעצם גנובה.

רשימת המגנים את השריפה בבית הספר "הדו לשוני" בירושלים הלכה והתארכה. אבל, משום מה, לא שמענו ציוץ ומחאת שומו שמיים, על עצם 'המשאית הגנובה' – על עצם התועבה בדמות מסגרת חינוכית, במימון משרד החינוך, משותפת ומעורבת לילדים יהודים עם שאינם יהודים, מתכון בטוח להתבוללות.

חלם במיטבה: מצד אחד משגרת המדינה שליחים לרחבי העולם כדי לעצור התבוללות, מצד שני משרד החינוך בראשותו של שי פירון (שגם עליו, צריך לעשות אתכפייא גדולה כדי לא לשמוח בעת ברכת ברוך שפטרנו) – מעודד התבוללות.

*

ה'עולם' אומר, מדוע דרשו בני יעקב שמעון ולוי מאנשי שכם למול את את עצמם? כי דבר ראשון, על ידי ברית המילה, הם ביקשו להפוך את אנשי שכם, ליהודים, ורק אח"כ ליטול "איש חרבו" ולהרוג אותם; כי על רציחת יהודים איש בעולם לא ימחה ולא יצטער..

כמה שעות, לפני השריפה בבית הספר המתועד ה'דו לשוני' – הצטוו תלמידי בית ספר יהודי בשכונת שועפט בירושלים להסתגר בכיתות – מפחד השלכת אבנים מהשכנים הערבים.

שמעתם גינויים? אני לא. אילו היה הפוך, ויהודים היו זורקים אבנים על בית ספר ערבי – רובי ריבלין כבר היה שם.

זקני ירושלים לא זוכרים מזג אויר חורפי כמו בנובמבר השנה. אבל זקני ירושלים גם לא זוכרים היכן הניחו לפני מספר דקות את המשקפיים.

ריבלין כנראה זוכר רק מה שקרה בכפר קאסם לפני 60 שנה.

אבל הבה ונהיה אובייקטיבים וניצמד לעובדות. גם בשעה שכוחות הצבא פרצו למסגד וחיללו אותו – לא נעו אמות הסיפים, ולשם שינוי, לא בא כל גינוי מ'בית הנשיא'.
יתירה מזו את החדר המרכזי במסגד המיועד לתיפלת המוסלמים הפכו לחדר כושר, ובאופן די מפתיע – לא מצינו מחאות וגינויים.

אלא, שכאן אנו חייבים הגהה ותיקון קטנטן: לא מדובר בחילול מסגד, אלא, להבדיל, בהיכל בית המדרש של ישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר, שפריצי עמך עשו אותו לחדר כושר.
הוא שאמרנו; כאשר מתנכלים ליהודים – איש לא מוחה, כולל היהודים עצמם.

*

בתחילת ימי המדינה, רעשה הארץ כאשר נחשף שאחד ממקורבי בן גוריון, ישראל בר היה שמו, נפגש עם גורמים עוינים. הוא ישב על כך במאסר ומת בין כותלי בית הסוהר.

אח"כ הייתה פרשת אהרונצ'יק כהן מקיבוץ שער העמקים, אשר לפי מיטב השקפתו הקומוניסטית יצר קשרים ומגעים עם שותפיו האידיאולוגים בברית המועצות.
יש לציין, שהנ"ל פעלו כך, לא סתם, אלא מתוך השקפת עולם מסודרת. כיום, מי שעשה זאת, לא רק שאינו יושב בבית הכלא, אלא בא כראוי על עונשו, ומתמנה כ...נשיא המדינה (הקודם).

מדוע נזכרתי בזה דווקא עתה? סביר, ויש מקום לחשש, שמודחי נתניהו, לא יטמנו ידיו בצלחת, לא ינוחו, ויהיו מוכנים בתגובה על הפגיעה ב'אגו' שלהם - 'לשרוף את המועדון'.
הם כבר החלו במשימה זו לא מהיום. כפי שכבר נכתב ונדוש, הבעיה שלנו איננה עם אובאמה ואבו מאזן, אלא הסבל הוא בעיקר מצד "רוב גנבי ישראל" האוכלים קורצא כידוע וכמפורסם.

לא מיותר יהיה אפוא, אם השב"כ יבצע האזנות לאישים הנ"ל במיוחד בימים אלה, כולל בקרב אלה שנטלו 'תשעה קבין' של שיחה.

*

מי פילל ומי מילל כי למעלה משבעים שנה לאחר השואה, תחזור תופעת ה'טלאי הצהוב'.

בתוך כל שטף האירועים של ימים טרופים אלה נדחקה לצדדין הידיעה כי ישראל הסכימה ונכנעה ללחץ האיחוד האירופי והודיעה שתסמן מוצרים המיוצרים בהתנחלויות.

גם באירופה ערב השואה סימנו חנויות השייכות ליהודים.

שמאלננו המודחים: ניצחתם!

ורק להזכירכם, ששונאי ישראל בכל הדורות לא הבחינו בין יהודים ימנים לשמאלנים. 'עשיו' שונא גם את ר' יעקב, גם את עמוס עוז, וגם את עופר שלח ואפילו את הגב' זהבה גלאון. ביום עברה, היל"ת הם יהיו מוכנים ומזומנים להכניס את כולם-כולנו לתא גזים אחד.

תמשיכו, תמשיכו לנקום, תמשיכו לקדוח חור בקרקעית הקבינה הפרטית שלכם ביאכטה, בסירה שכולנו מצויים בה.

מי שבורח מיהדותו ומעמו, הרי הוא כבורח מהצל של עצמו, ומוטב שיתעשת שעה אחת קודם, ויזרז את קיום היעוד: "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב".

(באדיבות 'שעה טובה')
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.