האם מותר להשתמש בספרי קודש לשימושים שאינם לימוד?
שאלה: האם מותר להשתמש בספרי קודש לשימושים שאינם לימוד וקריאה?
תשובה: בספר שנדפסו בו דברי תורה שבכתב ושבעל-פה (ובפרט אם כבר למדו בו) יש קדושה, ואסור להשתמש בו לשימושים אחרים, כמו להתגרד, לכסות בו קערה, לנסות על דפיו עט (אפילו בדפיו הריקים), להניחו כדי להסתתר מאחוריו, להגן באמצעותו מהשמש וכדומה, וכן להניח בתוכו דברי חול, ואף דף שבדעתו לכתוב עליו דברי תורה, או להשתמש בו כדי להכביד על ספרים אחרים, ליישרם או להדביקם.
יש מקום להתיר להשתמש בספר כדי להקל על הלומד כשאין עצה אחרת, כגון להשתמש בספר כדי להגביה את הספר שלומדים בו, או להניח ספר על הספר שלומדים בו כדי שלא ייסגר, או להניח ספר על ספר פתוח כשיוצאים מהחדר, כדי שלא להיאלץ לסגור את הספר ואחר-כך לחפש את הדף בעת השיבה ללימוד, וכמו-כן כשמעתיקים טקסט מספר ואין בהישג יד סימנייה כדי להיעזר בה. ובכל-זאת יש להימנע מלעשות כן בספרי תנ"ך, ואף לא בסידורים.
יש מקום להתיר גם כשאדם מניח את מרפקיו על הספר דרך לימודו, ואפילו המתנמנם על הספר בתוך לימוד אין צריך להקיצו.
אסור להניח דבר חול על ספר אלא לצורך הלימוד או לשמירת הספר. מותר להניח חומש על גבי חומש וכן על נ"ך, אבל אסור להניח נ"ך על חומש, ולא תורה שבעל-פה על תורה שבכתב. מותר להניח נביאים וכתובים זה על זה.
מקורות: מגילה כז,א. ספר חסידים סי' תתצד, תתקב, תתקז. שו"ע יו"ד סו"ס רפב. שו"ע או"ח סי' קנד במג"א ס"ק יד, משנ"ב ס"ק לא, ופסקי תשובות ס"ק כג, וש"נ. צדקה ומשפט פט"ז. הספר בהלכה פרקים ט-י. גנזי הקודש פ"ג.
מאפשרים לכם לקבל
