משה בן-חיים

הוזמנת לכינוס השלוחים של חבד בניו יורק. איך היו תחושותיך לנאום בפני שלוחי חב"ד בעולם ביום הסדנאות?

קודם כל להיות בכינוס ב-770 לחוש את האוירה המיוחדת, העוצמות, זו תחושה בלתי רגילה. אני תמיד מתפעל שוב ומתרגש מחדש להבין את נושא השליחות, ומשמעותה. מהבית של הרבי, ממקום כל כך פשוט, הרבי עם העוצמה ותורתו הגדולה הצליח ליצור תנועת שליחות שאין כדוגמתה. לתת לשלוחים אמונה וחשיבות זו תופעה יוצאת דופן.

לראות את התמונה הגדולה, שבמקום אחד מתקבצים 5000 שלוחים מכל קצוות תבל, ומהמקומות הכי נידחים בעולם, זה מדהים. וכולם מאמינים בשמחה באהבה בלי לחשוב מה יצא לי אישית מהפעולות שלי, מה כדאי לי ומה לא, זה מדהים ודבר שאין כדוגמתו.

נקודה נוספת ברצוני לציין,  האהבה לכל יהודי שאינה תלויה בדבר. אהבת ישראל פשוטה וזה הרבי מצליח להחדיר בשלוחים. ולכן בעיני, להיות באופן אישי יחד עם עוד אלפי שלוחים זה 'הטענה' ואנרגיה לכל השנה. אמרתי לאחד מהשלוחים, שאני חש כמו טעינת סוללה.הוא ענה לי מיניה וביה: "זה לא בטריה זה גנרטור"...

ספר על הרגעים שבהם היית באוהל ובחדרו של הרבי.

תמיד שאני מגיע לארה"ב, אני מתפלל שחרית ב'אוהל' של הרבי.

אני מרגיש שמה שראיתי השנה, נותן לי כוחות והבנה להיות גם שליח של הרבי. אני חש שזה נותן לי כוחות כסגן שר להיות שליח של עמ"י בכלל, לחזק יהדות, וגם להיות שליח של תנועת חב"ד. אני משתדל לעזור למוסדות חב"ד בארץ, וגם בעולם.

במסגרת הביקור העברתי שיחה לשלוחים על 'אהבה שאינה תלויה בדבר', בראי אהבת ישראל של השלוחים לכל יהודי באשר הוא. מעבר ל'בנקעט' זכיתי גם להיות בשבת ב-770 והתארחתי בביתו של אברהם פריד. זו היתה שבת מענגת, שבת של התעלות רוחנית. להתפלל בשבת ב-770 זו הרגשה מרוממת ובעלת משמעות גדולה. ידוע שבשבת מקבלים 'פנים חדשות', ולהיות בבית של הרבי בשבת זה נותן הרגשה ותחושה נפלאה של 'פנים חדשות'.

כסגן שר החינוך, ונושאי החינוך קרובים אליך, יש לך שיתוף פעולה עם מוסדות החינוך של חב"ד בארץ?

בתפקידי כסגן שר החינוך, אני עוסק הרבה בפעילות של חב"ד בארץ, וגם בעולם, באירופה וברוסיה ועוד.  במשרד החינוך יש מספר פרויקטים לחיזוק מוסדות יהודיים בעולם ובתפוצות ובהם אני משתדל לחזק מאוד את מוסדות חב"ד בעולם. ביקרתי במוסדות שונים ואני בקשר שוטף עם מנהלי המוסדות. אני רואה בכך שליחות.

כיצד אתה רואה את תנועת חב"ד כיום?

אני רואה את תנועת חב"ד כיום כגוף מאוד משמעותי לחיזוק הקשר של עמ"י, לארצו ולתורתו, וחיבור בין יהודי אחד לשני. חיזוק ואהבת בלי חשבונות בלי בדיקה מה התועלת אלא הציווי הפשוט של "ואהבת לרעך כמוך". מה שמדהים, זה לראות את התמונות של כל השלוחים מלפני 20 שנה, ולראות את התמונה היום. כמות השלוחים עלתה ביותר מפי שתיים! מכאן ניתן לראות כמה דרכו תורתו, ועוצמתו של הרבי נשארה בלבבות של חסידי חב"ד.

הזכירו בכינוס, שלמעלה מחצי מהנוכחים לא פגשו את הרבי! התורה והדמות של הרבי נשארה כל כך מוחשית, ולמרות זאת חסידי חב"ד מרגישים שהרבי מלווה אותם יום יום, שעה שעה.

הרבי שידר כל כך הרבה אהבת ישראל ותורה, וזה מחלחל לאחרוני החסידים. אין לתופעה אח ורע, וכל זה - מכוחו של הרבי.