"סודותיה של שדכנית", פרק ב' ● והפעם: 'טיפים' לשידוכים
הגב' רבקה סטמבלר
טיפים לשידוכים:
1. משודכים/ות יקרים/ות, תקופת השידוך הינה תהליך. התהליך יכול להיות קצר וקל והוא יכול להיות ארוך ומייגע. כדאי לחשוב לפני שמתחילים, איך ניתן לקחת את התקופה הזאת בקלילות. יש אנשים שהפגישות עושות להם ממש רע. יש כאלה שקשה להם להיפתח כל פעם מחדש וכו'. תזכרו שהכל לטובתכם. יש לכם משימה למצוא את הבן/בת הזוג המיועד/ת. אז כדאי להתאמץ ולהשתחרר.
בהמשך לנושא השחרור. לתהליך צריך להגיע משוחררים ורגועים. משוחררים מכעסים על ההורים, משוחררים מכעסי ההורים בינם לבין עצמם. משוחררים מלחץ סביבתי, משוחררים מלחץ פנימי. כבר לפני שמתחילים בתהליך השידוכים, זה הזמן לכל אחד לעשות בדק בית איפה יש צורך לשפר. אי אפשר להתעלם מהבעיות ולטאטא אותם מתחת לשטיח, הם יצוצו בהמשך ויפריעו תקינות התהליך (נכון שכבר מזמן היה כדאי להשתפר. אבל לפחות כרגע, זה נצרך, וגם הזדמנות טובה לכולם לבצע שינוי). כדאי להיעזר באיש מקצוע. זאת לא בושה, זה אפילו כדאי!
2. הורים ומועמדים/ות, כדאי ורצוי להכין פרופיל לבחור/ה (כמובן חובה שזה יבוא בשיתוף פעולה והסכמה מוחלטת בינכם לגבי הפרטים). הדבר חוסך זמן לשדכנית כשיש לה חומר מוכן להעביר לכל מתעניין. ובעיקר חוסך זמן לכם, ההורים, כדי שלא תצטרכו כל שיחה עם השדכנית להזכיר לה מה אתם מחפשים ועל מי מדובר.
אופן עריכת הפרופיל:
שם, תאריך לידה, שמות ההורים, מספר הילדים. מחותנים אם יש כבר ילדים נשואים. תיאור על המועמד/ת. מה עושה כרגע. ומה עשה/תה והיכן למד/ה בעבר. איך הוא/היא מבחינת אופי ומידות. ואיך מבחינה חסידית. וכן כנ"ל מה מחפש בבן/בת הזוג.
טלפונים לבירור. לפחות 2-3 אנשים מבוגרים, מורים או מכרים. ו2-3 חברים/ות. וגם טלפון של 2-3 אנשים שמכירים את המשפחה.
3. מועמדים/ות, גמישות... עצם תהליך השידוכים מראה בסה"כ מי הבן-אדם. תשתדלו להיות גמישים על דברים שהם לא כאלה קריטיים לחיים. תכינו רשימה עם סדר עדיפות לעצמכם. על מה אני מתפשר/ת ועל מה בשום אופן לא. איזה תכונה היא ברת שינוי אצל האדם ושעליה אני מוכן להתפשר ואיזה תכונה היא מולדת ולכן עליה אני לא מתפשר. לכל אדם יש חסרונות, גם לנו. השאלה המתבקשת היא: איזה חסרונות אני מוכן לקחת על עצמי בבן הזוג שלי? איזה חסרונות מתאים לי לקבל? עדיף לכם לדעת מראש איזה חיסרון יש למועמד, מאשר לחשוב שהוא/היא מושלם/מת וחלילה לגלות את האמת רק כשכבר מאוחר.. כמוכן, כדאי גם להתאמץ ולהראות גמישות בנושא זמן ומיקום הפגישה.
4. הורים יקרים, כשההצעה לא מתאימה לכם, לדעתי זה לא בגדר לשון הרע להגיד מה הסיבה לאי ההתאמה. א. גם אנשים אחרים לא רוצים אתכם לפעמים. אתם מחפשים סה"כ מועמד אחד, כך שלגיטימי שלא כולם מתאימים לכם וזה לא דבר רע. ב. כשאתם תסבירו לשדכנית למה ההצעה לא מתאימה, השדכנית תוכל להבין יותר טוב מה כן יכול להתאים לכם. ג. אפשר תמיד להגיד את הסיבה השלילית בצורה חיובית.
5. אני חושבת שבחורים צריכים לחשוב על חתונה בגיל יותר מוקדם (21), כמובן רק אם הבחור בשל לחתונה! הם צריכים לקחת אחריות על החיים, ואחריות על כך שהם עתידים להיות 'הצעות השידוכים' של הרבה בחורות שמחכות להתחתן, ואין מספיק בחורים בחב"ד.
נכון שזה נשמע הרואי, אבל זה המצב ולא נשנה אותו. כדי שצעד זה יתאפשר, לדעתי, אפשר לוותר על שנת השליחות. אני חושבת שביחד עם העזרה הגדולה שניתנת לשליח, הבחור נמצא בתקופה לא ברורה. סיבה נוספת שאני חושבת שגם לבחורים עצמם יש סיבה מספיק טובה לוותר על השנה הזאת, והיא, כי בשנה הזאת הם נמצאים ב'טופ'.
אין להם דאגה כספית, הם מסודרים אצל השליח מבחינת מזון ושינה, משפיעים על מקורבים, מרגישים שווים מאוד. בד"כ גם מרגישים מחוזרים ע״י השדכניות והמשפחה כי מחכים להם כבר לבוא להשתדך, וכו'... ואז מה קורה בסיום התקופה הזאת? צניחה לתהום.
הם חוזרים לארץ, למעמד שהיו בו לפני שנסעו. חסרי מעש, חסרי מעמד, ולפעמים גם לא מוצאים מיד את השידוך. ובעצם חשים נפילה גדולה מאוד, ואז מתחילים לחפש שידוך ולחשוב מה הם הולכים לעשות בחיים. מניסיון ראיתי כמה בחורים כאלה, שהצליחו בגדול בשנה הזאת של השליחות ורחמיי עליהם היו רבים, לראות אותם בחזרתם...
אילוסטרציה: ארכיון COL
אני חושבת שבהחלט צריך לצאת לשליחות. אבל אפשר להחליף תקופה זאת לתקופה של אחרי החתונה. להתחתן אחרי 'קבוצה', ואז לצאת עם האישה לשליחות.
הורים ומועמדים/ות יקרים/ות, זה דבר ידוע שקשה לאנשים לשמוע את האמת בפרצוף... הרבה פעמים אני מרגישה צורך לומר לכם דברים שאף אחד אחר לא העיז. הדברים שאני אומרת לכם, זה כי אכפת לי מכם, וזה כי אני יודעת שאם תנסו להקשיב למילים, יכול להיות שדברים יזוזו לכם יותר בקלות ותגיעו לתוצאה שאתם רוצים. המידע שלי שווה הרבה כסף והוא ניתן לכם חינם... אז למה לכם להישאר תקועים?
מאפשרים לכם לקבל
