מה טעם מנהג אמירת 'וייתן לך' אחרי ההבדלה?
שאלה: מה טעם המנהג לומר את פסוקי 'וייתן לך' במוצאי שבת אחרי ההבדלה?
תשובה: בספר הזוהר נאמר שהנשמות שבעולם העליון מאשררות על האדם את כל הברכות שהציבור אומר: "וייתן לך האלוקים מטל השמים" (בראשית כז,כח), "ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה" (דברים כח,ג).
בעל ה'רוקח' כתב: "לפי שהשבוע נכנס ואומרים פסוקים טובים וברכות ושלומות ונחמות, ועוד ממה שנאמר (ישעיהו נה,יב) כי בשמחה תצאו, ובשלום תובלון". ובספר המחכים: "לפי שמתחיל השבוע, התקינו להתחיל פסוקים טובים לסימן טוב". רבנו שלמה מגרמייזא (מרבותיו של רש"י) כתב טעם אחר, שתיקנו לומר זאת "מפני שבשבת מאחרים לצאת, שלא יישאר אדם יחידי בבית הכנסת, אלא יתפלל בעוד שהציבור מתפלל, ויֵצא עמהם".
בכמה נוסחים סדר הפסוקים של 'ברוך אתה' שונה מהסדר המקורי בפסוק, והותאם לסדר פסוקי התוכחה, כדי להפוך אותם לברכה.
בקהילות אשכנז אומרים זאת בבית הכנסת, על-פי-רוב קודם ההבדלה. האריז"ל אמר זאת בביתו, אחרי ההבדלה, וכן מנהג הספרדים והחסידים.
בשם צדיקים מובא שנכון לומר זאת שניים (או יותר) יחד, שכל אחד מהם אומר לחברו: "וייתן לך". וזכר לדבר, שבזוהר הנ"ל מובא שהציבור אומר זאת. וכן נהגו אדמו"רי חב"ד.
מקורות: הקדמת הזוהר (ח"א יד,ב). פירושי סידור התפילה לרוקח, עמ' תקצה. ספר המחכים לרבי נתן ב"ר יהודה, עמ' 28. סידור רבינו שלמה מגרמייזא עמ' קצ. רמ"א סי' רצה, ביה"ל ופסקי תשובות שם. שער הכולל ס"פ לב. טעמי המנהגים ס"ע קפד. 'חקרי מנהגים' ח"א עמ' קלב (במהדורת תשע"ד ח"ב סי' ע), וש"נ.
מאפשרים לכם לקבל
