מערכת COL | יום כ"א חשוון ה׳תשע״ה 14.11.2014

"המהפיכה הצרפתית" של מולע ● ראיון דומע עם השליח בסראסל

הרב יעקב ביטון, שליח חב"ד בסראסל, בראיון מרגש וסוחף עד דמעות, פורש יריעה רחבה ומקפת על דמותו של ר' מולע אזימוב, פועלו, ודרכו, וחושף סיפורים מרתקים שטרם פורסמו ● על סוד ההצלחה של ר' מולע, החוש השישי של ר' מולע, המסירות, הפשטות, ההתקשרות, השדכנות, הסמינרים, ועל ההצלחה הגדולה "למעלה מן המשוער", כמו שהבטיח הרבי –  הנוסח שנכתב על המצבה מגזין שישי  מהפיכה צרפתית

הרב יעקב ביטון שיחי' ב"מבצע תפילין" בלב הפרעות בסראסל. בעיגול: ר' מולע אזימוב ע"ה (צילום: מנדל בן חמו)

משה בן-חיים

הרב יעקב ביטון
, מהווה דוגמא חיה לשלוחים ממשיכי דרכו של ר' מולע, בצניעות פשטות ומסירות נפש. לפני חודשים מעטים כתבנו כאן על השליח בסראסל, שבלב המהומות האנטישמיות בצרפת, זיכה מאות יהודים בהנחת תפילין, והשיא היה בשירת "האדרת והאמונה" מול הפורעים, דבר שגרם לקידוש השם גדול בצרפת. הרב יעקב ביטון, סירב בתחילה לדבר על ר' מולע, בטענה שיש שמכירים את ר' מולע הרבה יותר ממנו.

משהתחיל לדבר, הסכר נפרץ, הסיפורים קלחו, ועימם גם הדמעות. קשה להישאר אדיש, אל מול הפשטות החסידית, והאמת שנשמעת ממנו בצורה ברורה וקולחת.

מספר הרב יעקב ביטון שליח חב"ד בסראסל: המשפחה של השלוחים היו קשורים באופן אישי ומיוחד לר' מולע, יותר אפילו מאבא. כל פרט, כל שעל, שאלו והתייעצו איתו. היה עונה לאלפי אנשים עד השעות הקטנות של הלילה. עכשיו אין על מי להישען, רק על משיח", אומר הרב ביטון ונאנח. "למרות שיש צוואה והכל מסודר, ודברים 'הולכים' מעצמם, בזכות ההדרכות המדוקדקות של ר' מולע במשך השנים. אבל בשביל אנ"ש זוהי 'רעידת אדמה', משהו חזק, קשה עדיין להגדיר את זה. "היו נהרות של בכיות", אומר הרב ביטון, וממשיך בדמע: "הוא ראה את כולם כמו חסידים בדרגה ראשונה, נתן תחושה שכל אחד יכול להפוך את העולם, בלי גוזמא.

מה היה 'סוד ההצלחה' של ר' מולע?

מה שעשה בחיים שלו זה בקביעות, במשך שנים. הלך לחיידר לסייע לילדים ולקדם אותם, ואחר כך המשיך גם ל'בית חיה מושקא', בקביעות מתוך מסירות נפש. כבר 15 שנה הוא סובל על כל תנועה, ובכל זאת המשיך בקביעות בהנהגותיו. היה הולך במסירות נפש למקווה, למרות שהיה לו מאוד קשה ובקושי יכל ללכת.

מופת חי

עוד מספר הרב ביטון: "היה מתוועד בשבת מברכים, למרות שקודם לא היה לו כח לזוז, ובהתוועדות, כאילו כלום. התוועד במלוא החיות, ממש מופת חי!" מוסיף הרב ביטון: "הרבי נתן לו כוחות שמיימים, היה ממש אלוקות בפשיטות", הוא אומר בהתרגשות.

שדכן מצליח

הרב ביטון, מוסיף לספר על פן פחות מוכר של ר' מולע: "השדכן". "לא רק לאנ"ש, אלא גם לאלפי משפחות דאג ר' מולע לשידוכים, ובהצלחה מעל לדרך הטבע. הוא קיבל ברכה מיוחדת על שידוכים, משהו מופלא. לא רק לרווקים ורווקות דאג ר' מולע, היתה לו רשימה גם של גרושים\ות אלמנים\נות גרים\ות עם בעיות לא פשוטות, והוא הצליח. משום שהרגישו ביטול כלפיו, וכשאמר זה טוב עבורכם, אנשים לא התווכחו. אלפי שידוכים נעשו ע"י ר' מולע, ובהצלחה גדולה.

שלושה דורות של התקשרות לרבי

"הוא פתח דלתות לכולם, של התקשרות לרבי בלי פשרות. כל מה שעשה זה לשם ולתפארת. עכשיו זה כבר שלושה דורות, כמו שמסופר, משנולד הרבי הרש"ב, הצ"צ אמר עליו: "לא ימושו מפיך, ומפי זרע זרעך", שההשפעה תמשך הלאה. כך ר' מולע עצמו הקים שלושה דורות דרכו וטיפל בכולם מא' עד ת'. הרבי אמר לו: "שאתה מקרב מישהו, אל תשאיר אותו כאונייה בלב ים." הרבי אמר לו להיות מלמד בחיידר, במקביל לעבודת השליחות העצומה שלו, והמשיך בכך ללא הפסקה. בשבילו 'וורט' של הרבי זה היה הוראה למעשה ודבר נצחי.

מה היה החוש השישי של ר' מולע?

הרב ביטון מגדיר בצורה מרתקת את ההתקשרות של ר' מולע לרבי: "לכל אדם יש חמישה חושים. החוש השישי של מולע היה - זה שהיה מרגיש את הרבי. "חכם עדיף מנביא", היתה אצלו הבנה פנימית מה הרבי דורש בכל דבר ועניין. גם כשהיה חולה מאוד ושכב בבית רפואה – עניין אותו החולים לידו בבית החולים ודאג להם. עוד מספר הרב ביטון: ר' מולע התקשר אלי לפני פסח האחרון, ואמר לי: " יש יהודי בשכונה שלך שפגשתי אותו בבית החולים. תבדוק לו את המזוזות בבית, ותביא לו מצות שמורות", הוא מספר.

הארה פנימית

"כל חסיד חב"ד יש לו המון מה לספר על ר' מולע. הוא לא איש 'מופת' או משהו, הכל מעשה בפועל. הקדיש שנים על שנים התוועדויות בלי הפסק. אנשים הלכו גם חמש שעות ברגל בשבתות ויום טוב, כדי לשמוע אותו. כשיצאנו מהתוועדות עם ר' מולע, אי אפשר היה שלא ישתנה משהו.



לראות איך הוא מתוועד בדברים פשוטים היוצאים מן הלב, הם היו נכנסים ללב, והרגשנו את זה. הוא קישר את כולם לרבי. היה מעורר להגדיל המבצעים הק', להוסיף בפעילות, ומכל התוועדות כזו יצאו אלפי פעילויות. היה מדבר בכזה אמיתיות, שאי אפשר לתאר את גודל ההשפעה על השומעים. בשביעי של פסח לדוגמא, לאחר התוועדות עם ר' מולע, יצאנו החוצה לרחוב. "לא הרגשנו את החושך של הגלות", מתאר הרב ביטון. "הרגשנו הארה פנימית, שקשה להגדירה במילים", הוא נזכר.

"והחי יתן אל ליבו". איך ממשיכים הלאה?

היה כנס גדול במוצאי שבת, אלה שהתחילו הראשונים את ה'גרופ', והתחילו ב"המהפיכה הצרפתית". הוחלט באסיפה  שנמשיך להיות קשורים לבנים שלו וממשיכי דרכו, בניו של ר' מולע ע"ה, יבדלח"ט הרב לוי אזימוב ומנדי אזימוב, ואצל הנשים השליחה אסתר מרוזוב. וכל העניין של "למען יצווה את בניו", שהיה עיקר אצלו, יימשך הלאה באמצעות בניו, בדרכו. זה היה בסמוך ובציון ליום היארצייט של בתיה אזימוב ע"ה. היו הרבה החלטות שלקחו אז אחרי פטירתה לפני שלוש שנים, ונתנו עליהם דו"ח סיכום, על ביצועם, והחליטו שחייבים להמשיך בפעולות, להמשיך ולהמשיך עד הסוף – ביאת משיח צדקינו. עוד משהו ראוי לציין כי הוא ביקש מהבנים שלו  שלא יתנו שם מוסדות על שם אשתו בתי ע"ה.

"
הוא נימק זאת בכך שאמר "אנחנו כלום, הכל שייך לרבי. זו היתה  דעתו, ומכך הבינו כנראה גם על עצמו לא רצה שיתנו שם למוסדות. "מוסד גדול הציע פעם לקרוא על שמו בחייו, ור' מולע התנגד", מספר הרב ביטון.  "הוא לא רצה לא בחייו ולא עכשיו. הכל שייך לרבי", אומר הרב יעקב ביטון ובוכה---.  "בשבילו הרבע עשה הכל, והוא כלום. זה אבידה שאין, אין", אומר הרב ביטון ובוכה---.

● ● ●

לפני מספר חודשים, היו מהומות אנטישמיות פרו ערביות בפריז וסביבותיה. גל של אנטישמיות פרץ בעקבות מבצע "שובו בנים" ו"צוק איתן", והעיר סארסל בה מכהן הרב יעקב ביטון כשליח חב"ד, עלתה אף היא לכותרות בעקבות מקרי אלימות קשים והפגנות אלימות נגד יהודים. הרב יעקב ביטון, וקהילת חב"ד גרמו אז לקידוש שם ליובאוויטש בעשיית מבצעים הק' בלב ההפגנות והמהומות.

כאן ב-
COL, דווח על כך בהרחבה. שאלנו את הרב ביטון על המצב כיום, והאם השקט חזר לרחובות סראסל והסביבה. הוא מספר:
"כוחות הביטחון של צרפת התקינו מצלמות ברחובות, ובמבצע מיוחד תפסו את הפורעים. כרגע הכל שקט ב"ה, אם כי היו אירועים בודדים של אנטישמיות.

הטלפון האחרון מר' מולע

הטלפון האחרון שקיבלתי מר' מולע, ואני רואה בכך הוראה להמשך הדרך, היה לא לעזוב את המקום, אלא להמשיך את הפעולות! ולא להגיד לאנשים לברוח. אני התקשרתי אליו בעניין מסויים, להתייעץ איתו. הוא אמר לי כך: "לא לפחד, לא להפחיד, ולא לברוח!"


יש פה ב"ה קהילה נפלאה. גנים, בי"ס, בתי כנסת, מקוואות.

מולע דרש: חייבים 'משפיע'

היתה קבוצה של יהודים שעשתה עלייה לפני כמה שנים. ר' מולע דרש מאיתם ושאל האם יש לכם משפיע בארץ? בשבילו חסיד בלי משפיע, זה לא חסיד! בדור שלנו אי אפשר בלי משפיע. כל הזמן תבע "עשה לך רב".

הוא הרבה פעמים ביקש ממני לעזור בשלום בית, ולא לחכות שתהיינה בעיות. יש אנשים שבאים לביהכנ"ס, לשיעורים, ולא יודעים מה קורה אצלם בבית. כשהיה מתעניין אצל מישהו במצבו האישי, היה מאוד קשה להסתיר ממנו. היה שואל מה קורה, מה שלום הילדים וכו'. היה שם דגש חשוב על העניין הזה, וסייע להרבה משפחות, וגם תבע מ'שלוחים' לעסוק בכך. הוא גם שם דגש על כך, שעוסקים בקירוב, הוא ביקש לקרב את הבעל ואשתו יחד, שלא פערים ובעיות ביניהם.

לימוד שיחות של הרבי

לא היה יכול בלי ללמוד שיחה של הרבי, הוא ראה בזה הצלחה שלומדים את השיחות של נשיא הדור. הוא היה אומר ש"הגענו דווקא לדור הזה כדי ללמוד את תורתו של הדור השביעי, ואי אפשר שיעבור שבוע בלי ללמוד מאמר ושיחה לעומק. מבחינתו, אין דבר כזה שבחור לא עושה 'מבצעים' באמירת שיחות של הרבי בבתי כנסת בשבת, או משתתף במבצע תפילין ביום ראשון.

המחנכים של ר' מולע

היתה בעיה אם להכניס בספר השלוחים גם את המחנכים, או רק שלוחים. הרבי אמר תשובה דרך המזכיר קליין, שכל המקורבים יש להחשיב אותם כשלוחים. ובאמת זה היה אכן כך, כל מורה ומחנך היה מביא צעירים ל'סמינר הקיץ' של מולע. בקיץ אין כזה דבר שהולכים לטייל איפה שרוצים. כולם הולכים להרים ושוכרים דירות יחד ולומדים גמרא כל בוקר עד שתיים ובלילה חסידות. הכוחות שקיבלו מ'סמינר קיץ' שכזה, היו יותר מלימוד בישיבה כל השנה. זו היתה חוויה עצומה. המטרה היתה בסמנירי הקיץ של ר' מולע, שכולם יהנו מהאוויר והנוף, ותהיה מסגרת של תורה וחסידות.

סמינר הקיץ של ר' מולע

סמינרי הקיץ של ר' מולע, החלו בשנת תשל"ה, לפני ארבעים שנה. יש את האימרה ש"באלול המלך בשדה", אצלינו בקיץ היתה אימרה ש"בחודש אב כבר המלך בשדה". היו מאות משפחות של חסידים, והגויים בסביבה היו נבהלים... היה ארגון אדיר של כ-30 שיעורים של גמרא בכל הרמות. היו המון בעלי תשובה שנכנסו לחב"ד דרך סמינר הקיץ של מולע, משהו יוצא מן הכלל. הסמינר היה 'קודש קודשים' בשבילו.

הטמיע בילדים עניין "שניים מקרא" בשבתות

הוא הטמיע בילדי החיידר, שלא עושים קידוש בשבת עד שלא אומרים שניים מקרא ואחד תרגום, וכל הילדים שמרו על זה . על חת"ת ורמב"ם, לא וויתר. היה לו לב טוב, ובחיידר היו משפחות שלא עמדו בתשלום שכר הלימוד, והוא וויתר להם, למרות שהמצב הגשמי לא היה שפיר.

הילדים שלו ממשיכי דרכו, ממשיכים בדרכו, ומקרבים המון יהודים.

נסע לבלגיה להביא חלב ישראל

לפני 50 שנה היתה המאפייה יחידה הכשרה בפריז ומסעדה יחידה גלאט, ולא היה חלב ישראל. ר' מולע היה נוסע לאנטוורפן בבלגיה פעם בשבוע ומביא חלב ישראל. בתשכ"ט היו עשרה משפחות שהתקרבו לחב"ד. היה מגיע עד לעיר אורלי, היה שם הגן ילדים הראשון של חב"ד, סוחב על גבו את החלב ומחלק. בפעולותיו אלה, הוא יצר את הרצון לאכול כשר, ובמילא, בעקבות הביקוש, קמו ברבות השנים חנויות ומסעדות כשרות.

היהודי ששמר שבת

יש יהודי בסרסל, ודבר אחד היה עושה: שומר שבת. שאלתי אותו על העניין הזה, והוא אמר לי: "למדתי כילד אצל הרב אזימוב. הוא היה צועק, והילדים אחריו: "יהודים אסור להם לחלל שבת קודש!" מספר האיש. "כך המילים האלו שצעקנו, לא נותנות לי מנוח, ולכן אני שומר שבת".

בלי מילה בצרפתית – עם לוח וגיר

אחרי המלחמה הגיעו לפריז משפחת אזימוב. הם לא ידעו מילה בצרפתית, והכינו לוח עם גיר וכך עברו מבית לבית. על הלוח היה כתוב: "תכניסו את הילדים לבית ספר יהודי!" כך עברו מבית לבית. וכך הוא התחיל את "המהפיכה הצרפתית". האבא של מולע, חיים הלל, שמו המקורי היה זיסלין, והיה מצאצאי האדמו"ר הזקן. הרבי הרש"ב אמר עליו "נשמה טהורה בגוף נקי".



מי הביא אותנו לרבע? מולע!

"הוא היה "מורה דרך". הרבי אמר לרב חדד ממילאנו שצריך לדעת שרב קהילה זה לא מי שעושה מי שברך, וכו' אלא צריך לדאוג שכל אחד יתקדם בתומ"צ, ולהיות מורה דרך. יש פה הרבה מאנ"ש בצרפת, שעשו פעולות טובות, אבל מי הביא אותנו לרבע? מולע. התחתנתי בברינואא בתשמ"ג ונסעתי לכולל בניו יורק ללמוד ליד הרבי כמעט שלוש שנים, והרבי אמר לי להמשיך.

"אני זוכר בשנת תשמ"ד, לא היה איפה לשים מזוודות בקראון הייטס, השכונה היתה קטנה. כל תשרי מולע נתן הרגשה, שאין דבר כזה לא לבוא לרבי. באו להערכתי מינימום אלף איש רק מפריז ו300 או 400 משפחות . היה מאות משפחות בזכות מולע שדחף אותם לבוא לחודש החגים לרבי. לא היה אז איפה לישון ולאכול, היו גם משפחות עם 5 או 6 תינוקות.  אבל מולע אמר: "בלי הרבי אי אפשר". רבים שהו ב'ביסמנט' בתנאים קשים ולא שמו ליבם בכלל על התנאים הקשים. "להיות בחצר קודשינו אין למעלה מזה", היה אומר.

בתשל"ט באמצע שהרבי אמר מאמר, הרבי דיבר פתאום באמצע על המסי"נ של היהודים בפריז. היתה שנה שמולע היה צריך להגיע והרבי שאל כל הזמן איפה הקבוצה של מולע, ורק שהגיעו הרבי התחיל ההתוועדות. תשרי אצל מולע, היה קודש קודשים.

מה הטריד את מולע ב'שבעה' על אביו?

"אביו של ר' מולע, ר' חיים הלל אזימוב, נפטר בראש חודש סיוון תשמ"א. הייתי אז בחור בישיבה, ובאנו לבית של מולע, כדי לנחם. התחלנו לדבר, ומה היתה הדאגה שלו בימי ה'שבעה'? "האם עשיתם אות בספר תורה?" זה מדהים, מספר הרב ביטון. עוד מספר הרב ביטון: "הרב לוי אזימוב, בשבעה על אימו שאלתי אותו האם אתה הולך בשלושים לציון אימך ע"ה? הוא ענה לי: "אתה רוצה שאמא שלי תצעק עלי?!! היא תגיד לי כך: "תלך להמשך השליחות שלך!", נזכר הרב ביטון, ומוסיף:  "ככה חושב חסיד, שזמן זה הדבר הכי יקר. אין רגע בחיים של חסיד שהוא לא פועל בשביל הרבי שלו.

ר' מולע הלך למקווה במסירות נפש

כשחלה מאוד,  היה לו קשה ללכת ולנשום. פעם הוא נכנס למקווה, וראיתי איך כל תנועה שלו היתה עם מסירות נפש, והוא גם לא רצה עזרה.

סיפורים שסיפר מולע

בתשל"ה, אשתו של מולע הרבנית בתיה ע"ה, הלכה לביקור בהזמנת הרבנית הצדקנית חיה מושקא ע"ה. קיבלה אותה הרבנית ואמרה לה: "אנחנו חרשנו וזרענו, ואתם נשאר לכם רק לקצור. מולע הרגיש שהוא קוצר רק מה שהרבי כבר פעל.

מולע  הטמיע בנו התחושה  שתפילין זה היד שלנו, ולכל מקום לקחת אותם איתנו. להקדיש זמן לכל יהודי, לחלק שיחת השבוע. היה אומר שאי אפשר שמורה יצליח בלי להכין סיפור חסידי בצורה שיהיה חי אותו, ומינימום סיפור חסידי אחד, מדי יום. הוא היה מספר סיפור: "היה ראש ישיבה דגול, ותלמידיו הצליחו ב"ה, בלימודים. אך דא עקא, הילדים של אותו ראש ישיבה יצאו לתרבות רעה. תלמידו המובהק שאל אותו: " עשית בשבילנו הכל, ואנחנו הצלחנו עם ילדינו. ואילו אצלך, ילדיך יצאו לתרבות רעה, לכן אנחנו מצטערים".  אמר להם: "בשלחן שבת הייתי קופץ מספר לספר, עסוק בלימוד, ולא שרנו ניגונים. הראש שלי היה תפוס בספרים, ולכן קרה מה שקרה." מולע שם דגש על ניגונים חסידיים, בפרט עם הילדים.

מולע עוד סיפר שאביו ר' חיים הלל היה בסמרקנד, ולא היה אז מה לאכול. היו אוכלים לחם יבש, ופרי אחד. אבא של מולע ניגש לחסיד אחד אב לשני ילדים ואמר לו: "אולי תשלח לחיידר אחר של 'מתנגדים', את ילדיך. יש שם אוכל טוב!" ענה לו החסיד: "לא בשביל חתיכת לחם אמכור את הילדים שלי". הוא החדיר בנו שאין דבר כזה שהולכים למוסדות אחרים.

 

 

פשטות ומינימום הכרחי

היתה פשטות גדולה בבית שלו, הרהיטים היו ישנים, העיקר שזה עובד, מינימום הכרחי. היה לי חבר שהיה אוכל אצלו כל שבת, בין האורחים שהיו תמיד על שולחנו. הוא ראה את הפשטות של הבית, והדבר נגע לליבו.  זה היה לפני 5 שנים. אמר לגב' בתיה אזימוב ע"ה, שהוא רוצה לתרום 10000 יורו להחליף הרהיטים. ענתה לו וצחקה: "אם אתה רוצה לתרום, תן הכסף לבית הספר "בית חיה מושקא", אנחנו לא צריכים. בזה ראו אמיתיות שלא לקח כלום לעצמו.

"תצליחו באופן למעלה מהמשוער"

מולע סיפר שהרבי אמר לו ולאשתו בתיה ע"ה ביחידות : "אתם תצליחו באופן של למעלה מהמשוער". (נוסח זה נכתב על המצבה של מולע ע"ה. הערת מערכת) המזכיר הרב חודקוב הלך אחריהם אחרי היחידות, ואמר: הבנתם את המילים של הרבי? הכוחות שהרבי נותן לכם זה שתעשו מהפיכה יסודית בצרפת!

בהקשר לכך מספר הרב ביטון אנקדוטא מעניינת: ר' ניסן נעמנוב נכנס בערב חתונת בנו בשנת תש"כ ליחידות אצל הרבי.  הרבי אמר לו: "אני רואה המון מאות ואלפים סרטוקים וזקן בפריז". אז זה היה נשמע מאוד מאוד רחוק, היו אז מעטים. אבל היום ההבטחה התגשמה! מסכם הרב יעקב ביטון.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.