שוקולד, חמאת בוטנים ובייגלה בעוגיה אחת ● מתכון מסביב לעולם

השבוע במדור מתכון מסביב לעולם, מתכון מעולה לעוגיות שוקולד - חמאת בוטנים ובייגלה ● לאניני הטעם, עוגיות המשלבות מליחות ומתיקות בדיוק במידה הנכונה ● בפנים: המתכון המלא וסיפור מעניין לשבת על הרב הגאון והעגלון הפשוט, מסעותיהם, הבקשה המפתיעה של העגלון והסוף המפתיע באמת שוקולד חמאה בוטנים ובייגלה

מאת שלומית

המתכון: עוגיות שוקולד - חמאת בוטנים ובייגלה

מרכיבים (כ-40 יחידות)
לתחתית:
● 1/4- 1 כוסות קמח רגיל
● 2/3 כוס בייגלה טחונים לאבקה (בצעו את מדידת הכמות לאחר שהבייגלה טחון)
● 1/3 כוס אבקת סוכר
● 110 גרם חמאה מומסת, פושרת

למלית:
● 340 גרם שוקולד מריר 60% מוצקי קקאו
● 1 כוס חמאת בוטנים חלקה

לקישוט:
1 כוס בייגלה שבורים לחתיכות (רצוי להשתמש במקלות בייגלה דקיקים)

אופן ההכנה:

הבסיס:
● מחממים את התנור ל-180 מעלות. מרפדים את התבנית בנייר אפייה. חשוב שקצוות הנייר יבלטו מעבר לשולי התבנית (כך יהיה נוח יותר לחלץ את המאפה מהתבנית).

● מערבבים בקערה את הקמח, הבייגלה הטחונים ואבקת הסוכר. מוסיפים את החמאה ומערבבים רק עד שמתקבלת תערובת פירורית לחה (מומלץ להשתמש במעבד מזון - אבל לא חובה).

● משטחים את הפירורים בתבנית ומהדקים לתחתית. מיישרים באמצעות גב של כף.

● אופים כ-12 דקות, עד שהבצק מזהיב קלות ומתקשה.

● מצננים לגמרי.

המלית:
● ממיסים את השוקולד ואת חמאת הבוטנים ומערבבים עד לקבלת מרקם חלק ואחיד.
● יוצקים את המלית על התחתית האפויה ומיישרים. מנערים קלות את התבנית וחובטים אותה במשטח העבודה, כדי להיפטר מבועות אוויר הכלואות בתוך המילוי.
● מפזרים על המלית את הבייגלה השבורים.
● מכסים את התבנית בניילון נצמד או בנייר אלומיניום. מניחים במקפיא ל-45-40 דקות.
● מוציאים את המאפה מהתבנית (נעזרים בשולי נייר האפייה כדי להרים אותו).
● חותכים לכ-40 ריבועים.
● שומרים בכלי אטום במקרר (אפשר גם להקפיא). אפשר לשמור את העוגיות גם בחוץ, אך אז המלית תהיה רכה מאוד.

לבריאות!!!!

● ● ●

סיפור לשבת:

היה היה לפני שנים רבות בעיירה רחוקה, רב אחד ולו ידע עצום בכל מכמני התורה. אותו רב ראה לו לשליחות עליונה לנדוד מעיירה לעיירה ולהרביץ את חכמת התורה בבתי הכנסת ובתי המדרש. לשם כך, התחבר עם יהודי חייכן ששימש לו כעגלון נאמן אשר לקח אותו למסעותיו הרבים.

הרב היה מגיע לעיירה חדשה, ותיכף הייתה יוצאת הבשורה בקרב כל יהודי המקום וכולם היו לובשים בגדי חג נקיים ומגיעים לשמוע את דרשתו המפורסמת.

ליבם של גאונים, למדנים ויודעי ספר, היה מתרונן בקרבם על דבר בואו של אדם בעל שיעור קומה הבקיא כ-שר-תורה בגמרא ומדרשים ואף מביא חידושים ענקי רוח על עניינים נעלים ונשגבים.

אותו עגלון פשוט, ראה לעצמו זכות גדולה לנייד את הרב מפיץ קול התורה בכל עיירה אשר מתגוררים בה יהודים כשרים.

עשרים שנים תמימות, כבר חלפו והרב והעגלון המשיכו בשליחותם זו. האחד מרביץ תורה והשני, מאיץ בסוסיו ומדהיר אותם אל היעד הבא.

יום אחד, בעודם נוסעים בינות למעיינות וגאיות מפליאים ביופיים, פנה העגלון אל הרב בחרדת קודש, אם כי באומץ רב: "רבי, הלא יודע הינך שהנני כקליפה הריקה וכל שמחתי בעולם הזה נעוצה בזכות הגדולה שנפלה בחלקי לשמש את הרב ולקחתו ממקום למקום, אך במטותא מכבודו, הרשה לי להציג בפניך שאלה קטנה," בלע העגלון את רוקו בהתרגשות והמשיך; "במשך שני העשורים שעברו עלינו במסעותינו, נעשיתי בקיא בדרשה המאליפה של הרב. אני יודע בעל פה את כולה על כל הדיוקים הקטנים, הסוגרייים וההערות המשלימות. הנח לי אפוא פעם אחת בלבד, להתחלף עימך ולשאת את הדרשה במקומך ביעד הבא".

העביר הרב את ידו על זקנו, הביט באהבה רבה על היהודי הנאמן שששותף לו בשליחותו הכבירה, ובהיותו עניו ושפל רוח, הסכים לבקשת העגלון.

בהגיעם לעיירה, החליפו הרב והעגלון את בגדיהם זה עם זה ונכנסו לבית המדרש.
דבר בואם, כאמור, נישא מעל גגות העיירה ולא עברה שעה קלה ויהודים עטורים בחיוך שבע רצון נראו צועדים ברחובות העיירה כשפניהם מועדות לבית המדרש.

כשהתאספו כולם, פתח העגלון-רב בדרשה, בעוד הרב-עגלון יושב בסמוך לפתח בית המדרש.

דבריו חתכו את חלל בית המדרש, החידושים הנפלאים והסימוכין להם מרזי התורה העבירו בקהל השומעים נחת רוח של קדושה.

בינות לקהל בית המדרש, ישב גם גאון ולמדן עצום שפרץ התלהבות שטף אותו משך כל זמן הדרשה. "סוף כל סוף, הגיע לעיירה יהודי אשר אוכל להפנות לפניו את הקושיה הסבוכה שאני מתחבט בה ללא הצלחה כבר מספר שנים," חשב ברגשות גואים.
לכשנסתיימה הדרשה, ביקש אותו גאון את רשות הדיבור ופנה אל הרב בשאלתו המפולפלת.

הרב-עגלון הקשיב בחיוך סבלני רחב, אך בתוכו התחוללה מהפכה של ממש, מצוקה נוראית החלה שוטפת את כל ישותו.

סיים גאון העיירה את שאלתו והס הושלך בבית המדרש. הכל חיכו למוצא פיו של הרב שרק קודם לכן סיים דרשה מאליפה בגאונות הטמונה בכל תו ותג ממנה.

הרב-עגלון הרים את עיניו, נדמה שזיק משובה נזרק בהן ואמר: "מכובדי היקר, שאלתך הנפלאה בעצם כל כך פשוטה, עד שאפילו העגלון שלי יודע את התשובה עליה..."

הצטרפו עכשיו לכל החדשות החמות של 'קול חב"ד' בווטסאפ

למקרה שפספסתם

הוסף תגובה

0 תגובות

נצפה באתר

עוד באתר