נכדו, ארי חיטריק, בן 51, קורא לו "אנציקלופדיה מהלכת של מעשיות חסידיות". ונין שלו, אליעזר זלמנוב, בן 25 אומר: "הוא יכול לחזור על סיפורים מילה אחר מילה, ששמע לפני 50 שנה". והסיפורים אינם נשארים על שולחנו. סיפוריו נאספו בספר הנקרא "משולחן השבת של אבי". הסיפורים הם חלק ממסורת שבעל-פה, ומסופרים שוב שוב סביב העולם ע"י השלוחים. לרב חיטריק יש ארבעה ילדים, 18 נכדים ויותר ממאה נינים. גב' שניאורסון אמרה, בהוסיפה שהחישוב המדוייק הוא מאוד קשה ושבכל אופן "רק כסף אוהבים לספור, ילדים אינם זקוקים לספירה, כיון שלא חשוב איזה מספר יש לך, תמיד זה לא יהיה מספיק". הרב חיטריק לומד מקטנותו. "הוא אף פעם אינו מאט את הקצב", אומר ארי חיטריק, הנכד, המתגורר במנהטן ויש לו שישה ילדים. "הוא תמיד קורא, כותב, מדבר, ודן". קרובי הרב חיטריק מייחסים את חייו הארוכים לברכה שהוא קיבל מהרבי. לרב חיטריק היו קשרים גם עם שני האדמו"רים הקודמים. "כל שלושת האדמו"רים נתנו לו ברכה לחיים ארוכים", אומר ארי חיטריק. במפגש האחרון בבית משפחת שניאורסון בפלטבוש. הרב חיטריק ישב בראש השולחן, יחד עם תריסר רבני חב"ד אחרים, 4 דורות של חיטריק. בצד ימין שלו ישב בנו הירש חיטריק, בן 77, המחזיק בבעלותו עסקי תכשיטים. גב' שניאורסון התרוצצה במטבח. כשנשאל ע"י אורח איך הוא חי כ"כ הרבה, לחש הרב חיטריק באידיש לבנו, שאמר "הוא אומר שזה בגלל שהוא מבורך בילדים נפלאים". גברת שניאורסון מוסיפה: "מה שאני חושבת, שהוא חי כמו הרמב"ם", "הוא ער כבר ב-5 כל בוקר, לבוש וישוב לשולחן בלומדו את ספריו". בעלה, הרב שלום שניאורסון, בן דוד של הרבי, לחש את הערכתו לכתבנו: "הבן אדם לעולם אינו עוזב את השולחן שבע", הוא אומר. גברת שניאורסון שמעה זאת, ומשכה בכתפיה בהסכמה. "זה נכון" היא אמרה. "הוא אוכל ארוחת בוקר מאוד קטנה". אותו ערב, הוא לא נגע בעוגות או בחטיפים שהיו על השולחן יחד עם ספרי קודש יהודיים. היה שם כמובן גם בקבוק של וודקה, והרב חיטריק לפת את הזכוכית כאשר האזין לדיון החי ומידי פעם הצטרף לדיון במקצב חסידי ובזמזום קל. האנשים שישבו מסביב לשולחן באותו לילה, הינם שלוחים במקומות כמו ווסצ'סטר, אינדיאנה, נירנברג, גרמניה, ישראל ואורגוואי. הם היו בניו יורק על מנת להשתתף בכנס השלוחים. אחד מנכדיו, הרב מענדל חיטריק, המתגורר בתורכיה, אמר "האיש הזה הוא דוגמה חיה לחשיבות של יהודי אחד. הוא היה קשור לכל כך הרבה פעילויות. הוא אחראי לא רק על כולנו פה בחדר, אלא גם לכל ההמשך, הוא כמו אדם הראשון. כאשר אינו חש בטוב הוא אומר 'שום דבר לא מפריע לי, לא הכאב, כלום, מלבד ההפרעה בלימוד". בשולחן, הרב חיטריק דיבר באידיש מהוססת על הימים שלו כצעיר בישיבה בעיירה ליובאוויטש. הוא נולד ב-1899, והתחיל ללמוד בגיל 14 בליובאוויטש. לאחר המהפיכה הרוסית, הרב חיטריק ויהודים אחרים למדו בחשאי על מנת לשמור על גחלת היהדות. הרב חיטריק נהיה רב בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, ונשא את אשתו קיילה באוקראינה (היא נפטרה ב-1983), היו להם ארבעה ילדים, והרב חיטריק עבד בייצור חולצות, סוודרים וסבון. ב-1946 עברה המשפחה רוסיה לזמן קצר לבלגיה ואז עברו למונטריאול, שם הרב חיטריק לימד בישיבה. ב-1970 עבר לברוקלין, שם חי עם ילדיו גב' שניאורסון, והירש חיטריק, בקראון הייטס. "הוא השפיע על כולנו" אומר הירש חיטריק "המסר שלו הוא שאנו לא צריכים לחיות לעצמנו", הירש היכה על השולחן להשקיט דיון צדדי בין שלמה ווילהלם ושלום הרצל, שני רבנים שנכנסו למשפחת חיטריק ונשותיהם הינם דוגמא לעץ המשפחה המסובך של משפחת חיטריק. הרב ווילהלם נשוי לנכדתו הצעירה של הרב חיטריק, אסתר, והרב הרצל נשוי לנינתו הגדולה של הרב חיטריק, דבורה. המסובך הוא שדבורה מבוגרת מאסתר, למרות היותה שייכת לדור מאוחר יותר. כאשר הסתיים הדיון, התחילו לנגן ניגונים בקול רם ובמחיאות כפיים. הם נעמדו והתחילו לרקוד מסביב לשולחן, יד ביד, עד שהרב בן ה-105, נישא גם הוא על כפיים. לאחרונה הראיתי לו איך עובד מד-רוחק, איך זה מתחיל שוב כאשר זה מגיע ל-100,000", אומר ארי חיטריק הוא אמר לי ש"כשהוא הגיע ל-100, הוא התחיל שוב מאפס...".