משה בן-חיים

בבית חב"ד נפאל מנסים לחזור לשיגרה. בית חב"ד בניהולם של הרב חזקי והגב' חני ליפשיץ, זכה לתהודה והתעניינות עולמית, כמסייעים למאמצי החיפושים והקשר עם המחולצים. לאחר האסון הכבד, הנפגעים והמחולצים מהסופה הקשה אמנם כבר נסעו לבתיהם ו"חדר המצב" בפיקודו של הרב חזקי והגב' חני ליפשיץ שנועד לקשר בין מחולצים למשפחותיהם נסגר, אך עדיין זרם המטיילים אינו פוסק לרגע, ועדיין מגיעים מטיילים שזקוקים ליד התומכת ולתחושת 'הבית' שמעניק בית חב"ד. בראיון מיוחד למערכת COL מספר הרב חזקי על התקופה הלא פשוטה שעברו לאחר האסון, ועל ההתמודדות כשליחים של הרבי.

כך מתאר הרב חזקי ליפשיץ את הימים הראשונים לאחר שהחלה הסופה הקשה, ועל מאמצי הסיוע של בית חב"ד בנפאל:
"התחילו להגיע שמועות על מאות אנשים שנמצאים בשטח, וחשש רב לחייהם של עשרות ישראלים שנמצאים במוקד הסערה. ניסינו להתקשר לטלפונים של בתי הארחה שנמצאים במעלה ההר, אך ללא ללא הצלחה.
שיחות קטועות הגיעו מהשטח עם בקשות לסיוע. אנשים דיווחו שתפסו מחסה בבתי הארחה ונסיונות לחזור למספרי הטלפון היו ללא הצלחה. התקשורת שגם כך לא עובדת בימים כתיקונם - קרסה.
התחלנו לקבל שיחות של הורים מודאגים ולהרכיב רשימות של נעדרים,  ולנסות להעריך מיקום. פנינו לסוכנויות הנסיעות שמוציאות ישראלים והצלבנו מידע עם הרשימות שלהם.
הטראק בהרים רחוק מאיתנו כ-10 שעות נסיעה, חמישה ימים לוקח להגיע לאזור הסופה.
מאות שיחות אל תוך הלילה והשכמה מוקדמת ברביעי בבוקר. קיבלנו טלפון ראשון מישראלי שחצה את אזור הסופה יחד עם קבוצת ישראלי, והוא סיפר על כאלה שנשארו בשטח באפיסת כוחות.
הבחור עבר בכל הכפר עשה רשימות של ישראלים, ודיווח על כאלו שנשארו בשטח. כאלו שנשארו בבית התה ליד מעבר ההרים (הנקודה הגבוהה בטראק, אוכף בין הרים בגובה 5416)


טור אנשים ש'הלך לאיבוד' ברכס ה'אנפורנה' בהרים

מבית התה עד הכפר ששמו מוקטינאט דרך של 9 קמ, זה היה האזור המסוכן ביותר, שלג בגובה של מטר וחצי כיסה את השביל הראות היתה למרחק של מטר. מי שעבר שם ולא הכיר את השטח הרגיש במדבר של שלג ללא יכולת התמצאות.

קבוצות השתרכו בשיירות קטנות. במורד ההר. מי שתשש, התיישב בצידי הדרך והתחיל לקפוא.
"גם בימים של מזג אויר טוב. קשה ללכת בגובה הזה. החמצן דליל, ואנשים מתנהלים בכבדות. עלולים לקבל מחלת גבהים שמחייבת חילוץ מהיר, התמהמהות יכולה להוביל למוות ר"ל", כך מתאר הרב חזקי ליפשיץ את האירוע הקשה ועל הפעולות שנקטו בשלבים הראשונים.

כיצד בבית חב"ד נפאל נערכתם לסייע לנפגעי הסערה?
מאז הידיעה על האסון, הקמנו 'חדר מצב' ועסקנו באיתור נעדרים ויצירת קשר בין מחולצים למשפחות. באיזור ההרי שבו אירע האסון, אין בכל השנה תקשורת מסודרת, ובפרט אחרי הסופה הקשה, נוצר נתק. לכן הגיע מצב של "מנותקי קשר" רבים, ואנו בבית חב"ד פעלנו ככל האפשר ליצור קשר בין מטיילים ומחולצים לבין משפחותיהם בארץ, שדאגו מאוד. 



היו גם מטיילים, שמצאו מחסה והיו לכודים בביקתות בהרים עד חלוף הסופה, והדאגה לשלומם היתה רבה.

כיצד סייע בית חב"ד למשלחת הישראלית שהגיעה למקום?
הגיעה משלחת של חיל האוויר ובה צוותים של חיל הרפואה, לסייע בטיפול בפצועים, ונפגעי חרדה. הסיוע שלנו היה בכך שנתנו להם את כל הדרוש מבחינת המקום לערוך בו טיפולים רפואיים, וגם טיפולים פסיכולוגיים למי שהיה נחוץ לו.

מה המרחק בין בית חב"ד לרכס ההרים בו אירע האסון?
מרחק הנסיעה הוא 12 שעות, ועוד הליכה ברגל של כ-חמש שעות. בית חב"ד מהווה מקום מפגש מרכזי למטיילים הישראלים, והחבר'ה הגיעו לכאן כדי לקבל מידע על חברים, ואלה שחולצו גם הגיעו לכאן, כדי ליצור קשר עם קרובי משפחתם בארץ. מטיילים רבים הגיעו לבית חב"ד כשרק בגדיהם לגופם, כשהם תשושים. ציידנו אותם בבגדים ואוכל, השתדלנו לעזור ככל יכולתינו.



תוכל לספר על התחושות שלכם, בפרט בזמני אי הוודאות הראשוניים, בהם היו הרבה "מנותקי קשר"?
התחושות היו לא קלות, ומעורבות. מצד אחד, שמחה על כל אחד שחולץ וכל אחד שנוצר עימו קשר, מצד שני דאגה רבה לשאר. כמו כן הדאגה לפצועים, והצער הכבד על ההרוגים. יש לציין שהרבה מטיילים יצאו מכאן למסע בהרים לאחר שהיו איתנו בחגים. אט אט אנו שבים לשיגרה. יש כאן מאות מטיילים שעדיין זקוקים לנו, ואין לנו את הזמן ואת היכולת להישבר, כשליחים של הרבי.

עוד מספר הרב חזקי על מציאתה של המטיילת הנעדרת:
"גופתה של מיכל צ'רקסקי מגבעתיים, אותרה היום בבוקר (שני) ע"י צוות משותף נפאלי וישראלי. צוות שגרירות ישראל בקטמנדו, יחד עם המחלקה לישראלים בחו"ל, מטפלים בהעברת ארונה לישראל בהקדם," מספר בצער הרב ליפשיץ.

קטע  שנכתב קודם למציאתה, ע"י השליחה גב' חני ליפשיץ:
"כל יהודי הוא איבר בתוך גוף אחד גדול'. כשאיבר אחד אובד לנו - אנחנו לא מתכוונים לוותר עליו כל כך בקלות.. ממשיכים לחפש אחרי מיכל שאבדה לנו בהרים."


מסוק נפאלי שהשתתף בחיפושים

מה קורה היום בבית חב"ד בנפאל?
אט אט כולם מתפזרים. יש שנשארים עדיין להתארגנות יום-יומיים. אלה שנפגעו כבר נסעו לארץ, ועדיין מגיעים אלינו עשרות מטיילים שזקוקים לנו. בחב"ד נפאל מסייעים וגם מנסים לחזור לשיגרה, לאחר מה שקרה.

ומסיימים בטוב: קצת על פעילות בית חב"ד בחודש החגים.
כמו בכל שנה, היו מאות משתתפים בתפילות וסעודות החג. האווירה היתה בחגים נפלאה ומרוממת, במיוחד שלכאן מגיעים מכל הגוונים בעם ישראל, ותחושת האחדות כאן היא מיוחדת.
נקווה לבשר רק בשורות טובות.