צבי סופר

"בין כסא לעשור" ר' שלמה ליפשיץ טרוד מאוד. 'העונה הבוערת' כאן, והמפעל הענק מעסיק עשרות עובדים, בהם שוחטים משגיחים, ופועלים. בנוסף בשעות הערב אלפים מגיעים כדי לערוך את מנהג הכפרות כמידי שנה. ב'תפר' בין עיסוקיו הרבים, מתפנה ר' שלמה לראיון מיוחד למערכת COL:

מה מייחד את "שחיטת ליובאוויטש" משחיטות אחרות?

את המושג קבע הרבי הרש"ב נ"ע, ששוחט צריך להיות "ירא שמים מרבים". וזה מי שלומד חסידות. גם חסיד שאומר כל יום את השיעורים הקבועים בחת"ת (חומש תהילים ותניא) הוא לומד חסידות. זה מייחד את שחיטת ליובאוויטש, וזה משפיע בוודאי על ה'יראת שמיים' של השוחטים.


כפרות בלוד. צילום: ברלה שיינר

כל זה חייב להיות בנוסף לרמת כשרות גבוהה מאוד. המרא דאתרא של כפר חב"ד הרב אשכנזי, אמר בעצמו שהוא לא סומך על כל "שחיטת ליובאוויטש" שקיימת.

יבוא אדם ויאמר: "אין לי כסף לקנות מ"שחיטת ליובאוויטש". מה הבעיה שאקנה מהכשר מהודר אחר"?

מי אמר ש"שחיטת ליובאוויטש" יותר יקר מהכשר אחר? שלנו יותר זול מהרבה כשרויות אחרות. אני רוצה לומר לך נקודה חשובה: השחיטה בפיקוחו של הרב אשכנזי היא המהודרת ביותר בארץ! הראשונים שבדקו מעיים בכל עוף, היינו אנחנו בהנחיית הרב.

פעם זה לא היה כל כך מובן מאליו. הכשרים אחרים נגררו בעל כורחם עם השנים אחרי הרב אשכנזי. גם בבדיקות אחרות: לדוגמא, העופות מורדים אצלינו על השולחן לבדיקה פרטנית, ולא נוסעים ב"מסוע" בצורת סרט נע. את ההידורים הללו חלק מהכשרויות אימצו לעצמם במהלך השנים.

בנושא הכפרות: יש היוצאים נגד מנהג ישראל לעשות כפרות על תרנגול, בטענות שונות. אם בטענה של "צער בעלי חיים", ועד טענה שיש שאלות על השחיטה.

ר' שלמה ליפשיץ מזדעק. "אם הבן אדם הוא פראי, אז גם הטיפול שלו בעוף הוא פראי. ואם הבן אדם מתנהג כמו בן אדם, אז הטיפול בעופות הוא כמו שצריך, ואין להם שום סבל. האם כשעושים זריקות להציל בעלי חיים זה לא כואב להם?!


משמאל: ר' שלמה ליפשיץ

בשירות הווטרינרי יצא לי לראות לא אחת איך קושרים כלב ונותנים לו זריקות נגד מחלות. הכלב סובל וצורח. אז להתלונן על שמסובבים את העוף מעל לראש, זו צביעות. כל הגופים שלוחמים נגד מנהג ה"כפרות" ונגד השחיטה היהודית הם רמאים!" אומר ר' שלמה.  

"השחיטה היהודית היא ההומנית ביותר. גם המתה של בעל חי באמצעות יריה היא עינוי!" כדי להמחיש את הדברים, מספר ר' שלמה: "אני עצמי לא פעם ולא פעמיים, חתכתי את האצבע מסכין השחיטה. באותו רגע לא הרגשתי כלום, לא מרגישים אפילו את החתך. השחיטה היהודית היא ההומנית ביותר!" הוא מסכם.

מה עושים עם כל ה"כפרות"? האם יש שנים שקרה ו"נתקעתם" עם כמויות של עופות, בלי כוח אדם לטפל בהם עד לחג?

"אין מושג כזה. מתכוננים כראוי, ועם צוות מיומן, ועד עריו"כ הכל מוכשר וארוז במקררים. בהחלט היו שנים שמצאתי עצמי הולך מהמפעל ישירות ל"סעודה מפסקת", ומשם לביהכנ"ס", מספר ר' שלמה בגילוי לב.

רבים זוכרים את ר' שלמה ליפשיץ נוסע ברחובות הכפר בימי רביעי וחמישי, עם אוטו 'סטיישן' ישן, מכסה אחורי פתוח למחצה, ערימות של שקיות עם עופות קפואים, ורגלי נערים מבצבצות מבעד לרכב. בעזרת הנערים היה ר' שלמה מבצע "משלוחים" של עוף לשבת ברחבי הכפר. ב"סיבוב" אחד היה ר' שלמה מסיים את החלוקה. ואילו היום משאיות שלמות מבצעות משלוחים לרחבי הארץ, והמפעל "עוף - חב"ד ליפשיץ" מייצר מוצרי עוף שונים ומגוונים בכמויות ענק. שאלנו את ר' שלמה על ההתפתחות של הכפר מאז ועד היום, ואיך הוא רואה את הדברים מ"המשקפיים שלו":

אז היה לי אוטו קטן, וזה הספיק לכל הכפר. היום מדובר במשאיות ענק ובייצור המוני. אין ספק שהכפר גדל בצורה מעוררת השתאות!

לסיכום: קצת היסטוריה על 'איך הקמתם את המשחטה'?

אני לא רציתי משחטה. הרבי החליט שכן תקום משחטה בכפר. היה זה לפני עשרות שנים, היה יהודי בכפר שהיתה לו משחטה קטנה, והוא הפסיק לעסוק בזה. בוועד הגשמי של הכפר דאז, התנגדו לרעיון של פתיחת משחטה, ושאלתי על כך את הרבי. הרבי ראה בפתיחת משחטה עניין רוחני חשוב, וענה שיש לפתוח משחטה בכפר, וכי עניין זה יש לשאול את הוועד הרוחני של הכפר, כי עניין זה שייך אליו. וכך היה, והמשחטה קמה והפכה לעובדה.

גמר חתימה טובה לתושבי הכפר, ולכל בית ישראל!

צפו בכפרות בכפר-חב"ד' - תשנ"ו