להתפלל עם עבריינים ● רב כלא מעשיהו מדבר לראשונה
במשרדו, תנועה ערה כל העת. הרב נכנס ויוצא, מחלק הוראות לרבני אגפים ולמתנדבים, כשמדי פעם מצלצל הטלפון והוא מקבל פניות בנושאים שונים ומגוונים, כל זאת בנוסף לענייניו של חודש החגים המצריך הערכות מיוחדת.
כשהרב הרצל עובר במסדרונות אגפי הכלא, אסירים וסוהרים חולקים לו כבוד, לא רק בגלל תפקידו. הדרת פניו, חיוכו המלבב, ויחס הכבוד שהוא מעניק לכל אדם, הקנו לו מעמד מיוחד.
למרות עיסוקיו, הרב הרצל כהן - תושב כפר-חב"ד - התפנה להשיב לשאלות בסבלנות ובטוב טעם, ובמאור פנים האופייני לו. הרב ניחן בחכמת חיים מיוחדת, ומאידך משדר כלפי העומד מולו "עממיות" כובשת.
במה רב 'מעשיהו' עוסק בימים אלו?
אני עובר מאגף לאגף, מוודא שיש כל הדרוש לקראת יום כיפור. כמו בראש השנה, דאגנו לכל 15 האגפים לחזנים, מחזורים סידורים טליתות, וכדומה. אתן לך דוגמא לאיזו "רזולוציה" צריך לכוון בכדי לדאוג לכל צרכי האסירים, ועד לפרטים הקטנים ביותר: ערכנו, אני והרב הראשי הרב יהודה ויזנר, לפני ראש השנה סיור משותף בכל האגפים. 
הרב כהן באגף התורני על רקע 'מבצע תפילין' בשערי 'מעשיהו' (צילומים: ערוץ 10, דובי קורן)
לפתע פונים אלינו שני אסירים בבקשה: היות וראש השנה יומיים ולאחריהם מיד השבת, המיחם הרגיל אינו מספיק, והם צריכים עזרה בעניין. רב האגף רץ לאפסנאות, בכדי להביא להם מיחם. הדאגה של רב היא גם לפרטים הקטנים ביותר של צרכי האסירים.
הרב הרצל כהן, בדיבורו הלבבי, משרה על השיחה אוירה נעימה. שאלנו את הרב גם שאלות, עם מעט הומור יהודי, שבכוחן להשרות אווירה נינוחה, גם בין כותלי הכלא.
האם האסירים עורכים 'כפרות' בכלא?
בהחלט, עורכים כפרות על כסף. יש בדיחה אצלינו: פעם הביאו תרנגול לכפרות. אחרי כמה 'סיבובים' על אסירים הוא מת... מאז, כך מספרים, עושים כפרות רק על כסף.
מנהג המלקות בערב יום כיפור, עושים אצלכם במעשיהו?
הרב הרצל מחייך. "אצלינו כולם צדיקים", הוא אומר.
כיצד נערכים אצלכם לחג הסוכות?
בכל אגף אנו מקימים שתי סוכות. סוכה אחת קטנה מהכיל את המשתתפים. באגף 8 אנו מקימים סוכה ענקית למאה אסירים, שכמעט בכל שנה היא זוכה בתחרות "הסוכה היפה ביותר". האסירים החלו לבנות ולקשט אותה כבר מחודש אלול. כל מי שרואה את הסוכה מתפעל. בימים אלה גם מפקדי האגפים עוסקים בהערכות לחג הסוכות.
מה הם הקפי הפעילות התורנית ב"מעשיהו"?
הרב הרצל מסיים לתת מענה לאחד מעוזריו שאץ לסדר מה שצריך באגף מסויים, ומסכם את הנתונים לא לפני שבדק אותם שוב במחשב שעל שולחן עבודתו, למרות שהוא מכיר אותם היטב.
"יש לנו שמונה רבנים, וכ-25 מתנדבים שמוסרים שיעורים. כלא מעשיהו מחולק לשניים: חציו שיקומי, וחציו פלילי. יש לנו 11 מדרשיות תורניות, ורבנים מגיעים ומלמדים שיעורים מסודרים כל יום מ-8:30 עד 12:30.
אלה שנמצאים בחלק השיקומי, יוצאים לעבודתם בבוקר לפרנס את משפחותיהם, ובערב מגיעים ללמוד לימודי ערב תורניים. הלימודים במדרשיות רציניים ביותר, עם תכנית מסודרת והספקים, וגם מבחנים ברמה גבוהה. כל תוכניות הלימוד והמבחנים, הם באחריות הרב שלומי כהן (גם הוא חסיד חב"ד) שמכהן כסגן הרב הראשי.
בסה"כ לומדים במדרשיות כ-400 איש מידי יום ביומו! אני עצמי עורך תשע סדנאות בחודש, בנושאים כמו: כיצד להימנע מלשון הרע, ואהבת לרעך כמוך בראיית חז"ל, עבודת המידות, ועוד. 
הרב הרצל כהן. צילום: שניאור שיף, COL
אני מוסר ב"ה כ-500 שיעורים בשנה, ומשתתפים בהם כ-9000 איש. והמתנדבים מוסרים כ-900 שיעורים בשנה, ומשתתפים בהם כ-14000 איש. "אנו מפנים מידי שנה 85 אסירים ל"שיקום תורני" (מסגרת שונות לקליטת 'אסיר לשעבר' באזרחות) וזה חסר תקדים". ערכנו השבוע התוועדויות לרגל ו' תשרי יום "אם הרבי". גם אירועי חב"ד אנו דואגים לציין. יש גם אירועים שאנו מזמינים ממש תזמורת, כגון שמחת בית השואבה, ואירועים נוספים.
"פה זה עולם של תורה, תדע לך!", מסכם הרב הרצל.
האם דרך התורה מסייעת בשיקום האסיר?
אני אספר לך 'סיפור טרי':
יש פה יהודי בגיל 70, עולה מרוסיה, שלפני כמה שנים רצה לערוך ברית מילה כדת משה וישראל. הציעו לו בבתי סוהר שונים לערוך ברית, והוא סרב משום שהיה לו פחד גדול מכך. הוא הגיע ל'מעשיהו', והרב שלומי כהן אמר לי: "הרב הרצל, לך יש כח שכנוע מיוחד. לך תנסה לשכנע אותו לערוך ברית מילה".
מוסיף הרב הרצל: "תראה מה זה הכח של הרבי. פניתי אליו, והוא אמר לי "אני מפחד". חיבקתי אותו, וקבענו ללמוד כל יום שיעור בתניא. אמרתי באותה עת לעצמי: "אני ילמד איתו תניא, וה' יתן לו כוחות". אחרי שבוע וחצי לערך, הוא פונה אלי ואומר לי: "הרב הרצל, אני רוצה לעשות ברית". הלכנו לסדר אישור רפואי, ואני זכיתי להיות הסנדק שלו", מספר בהתרגשות הרב הרצל.
והסיפור איתו לא הסתיים: בשיחה שערכנו אני והרב הראשי יהודה ויזנר עימו, הוא הצביע על חולצתו ומכנסיו ואמר לנו עם דמעות בעיניים: "רק זה מה שיש לי בעולם. אין לי לאן ללכת!" המחזה הזה היה קורע לב.
הרב שלומי כהן, והרב ויזנר, ואנוכי, כיום עושים מאמצים בכדי להוציא אותו ל"שיקום תורני".
הפתיחות וההבנה שמשדר הרב הרצל כהן, מעודדות לשאול אותו גם שאלות 'קשות'. הרב הרצל כהן, משרה על מי שבסביבתו אוירה נעימה ולבבית. אולי זהו סוד קסמו אצל האסירים והצלחתו לכבוש את ליבם. אזרנו עוז, ושאלנו אותו את השאלה הבאה:
אחרי 22 שנה בשב"ס, כל האסירים שהכרת, השתחררו, ורק אתה נשאר שם. מקבל את האסיר הבא, משחרר את הקודם. אין מחשבות לעיתים "מה אני עושה פה 'בין הסורגים"?
סיפור אמיתי ומרגש, בכוחו לפתור את כל הקושיות. הרב הרצל מהרהר מעט, מלטף את זקנו הלבן בידו ומספר: במסגרת תפקידי, לקחתי יום אחד ספר תורה לאחר תיקון שנערך בו, להחזירו לבית הכנסת באגף בו היה קודם. בדרך, כשאני הולך עם ספר התורה, צועק לי לפתע אחד האסירים: הרב! הרב! אני מיואש, אני צריך אותך! הסוהר, ניגש אליו מיד וצעק עליו: תכנס מהר חזרה לתא שלך! (ככה"נ האסיר היה מוגדר ב'סיכון').
אמרתי לסוהר: "תאשר לו שיצטרף אלי, אני לוקח עליו אחריות". לא כל כך ידעתי כיצד להרגיע אותו. האסיר הגיע אלי, ונתתי לו לחבק את ספר התורה שהיה בידי. וכך הלכנו לארון הקודש, שם כיבדתי אותו בהכנסת ספר התורה לארון הקודש.
לאחר כחצי שנה, ממשיך לספר הרב הרצל, "הרגשתי תחושת מיצוי מסויימת בתפקידי", הוא מספר בגילוי לב. לקחתי יום אחד חופשה, כדי לנוח. באותו יום נסעתי ליד שיכון חב"ד בלוד, והחלטתי להתפלל שם שחרית. באמצע התפילה בעודי עטור בתפילין ועטוף בטלית, אני רואה יהודי עומד, מסתכל עלי ומתחיל לבכות. הוא המתין שאסיים את התפילה, ואז חיבק אותי ובכה. אמר לי בדמעות: "אני אותו אסיר שהייתי באותו אגף. "תדע לך," המשיך האיש, "שאלמלא המקרה ההוא, לא יודע אם הייתי נשאר בחיים היום. באותו יום מצבי הנפשי היה קשה מאוד, אשתי והילדים כעסו עלי. היום אני חי בזכות אותם דקות שחיבקתי את ספר התורה והכנסתי אותו לארון הקודש!" "היום", המשיך האיש לספר, חזרתי ב"ה לאשתי, לילדים, ולעבודה. הכל בזכות אותם דקות בודדות..."
כוח להמשיך הלאה
"זה החזיר אותי לעבודה", אומר הרב הרצל. "הסיפור הזה, שבנאדם מראה לך בדיוק למה אתה נמצא היכן שאתה, זה נותן לך כח להמשיך הלאה". "יש תקופות שחולפות מחשבות והרהורים. הלא אני הכי 'וותיק' כאן, כבר 22 שנה. ולהיות 'וותיק' בכלא זה לא מחמאה... הדברים האלה כמו המקרה הזה, נותנים כח. אם אתה לא מבצע את השליחות אין לך מה לעשות פה!", אומר הרב הרצל, ומתכווין לכל מילה. מניסיון.
"אני הולך במקומות ציבוריים, לדוגמא בבני ברק, או בכותל המערבי. ואנשים צועקים לי הרב הרצל, הייתי תלמיד שלך! למרות שבדר"כ, אנשים לא אוהבים להזכיר את עברם. גם כשאני בנסיעה או עומד ברמזור, מישהו צופר או מסמן שלום. אשתי פעם שאלה אותי: מי זה הראש ישיבה שמסמן לך? מסתבר, שברבות השנים אני לא זוכר את כולם, בפרט שמדובר על מישהו שהכרתי אותו ללא חתימת זקן, והיום הוא נראה כראש ישיבה... אסיר מלפני 20 שנה, גם זוכר אותך.
בן חורין אמיתי
נושא סליחה וכפרה, מאסר וחירות. מהו בעצם מאסר? סוג של עונש? כפרה? הרחקה של המזיק מהציבור?
"אני אומר תמיד, שאף אחד לא יגיע לזה. בשיעורים אני מספר לאסירים על מכתב של הרבי במענה לקבוצת אסירים, והרבי הסביר כך: 'יש אנשים שפיזית הם במאסר. אבל הנשמה שלהם עשתה תשובה, ולכן הם בני חורין. ואילו מאידך, יש אנשים בחוץ, והנשמה שלהם במאסר, והם אפילו לא יודעים שהם צריכים תשובה'.
"זה מעודד את האסירים, כי המסר פה הוא מיוחד: לא רק שאתה צריך להתעודד, אלא אתה אפילו יותר בן חורין מאנשים מסויימים שהם בחוץ!.
צילום אילוסטרציה: ברלה שיינר
"כשאני ישן בלילה, אני גם חי את האסירים. מתקשרים אלי גורמים בבית הסוהר לאורך כל היממה בעניינים שונים של אסירים, גם בשעות מאוחרות. גם חמש דקות לפני שבת מתקשרים לפעמים בשאלות שונות. מאסר הוא סוג של תיקון, לא הכל אנו מבינים. "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (כל מה שעושה ה' הרחמן - לטובה עושה) כך אני מסביר לאסירים. "גם אני נמצא איתכם במאסר", אני אומר להם, והם מחייכים... משתדלים להראות להם הטוב שבכל דבר."
מחופש לכלא
יש שלבים ב'התאקלמות' של אסיר בכלא? האם לאסירים מפורסמים קשה יותר?
כל אזרח שהופך לאסיר, נכנס ל'הלם' מסויים. אחר כך יש תקופת עיכול והשלמה עם המצב. השלב הראשוני של היציאה מההלם, זה הרגע בו יוצא האסיר לראשונה לחופשה. כשהוא יוצא מהשער לחופשה בביתו, זו התקווה שלו, שיום אחד הוא ישתחרר ויגיע הביתה. עד שאסיר מקבל את החופשה הראשונה, הוא חייב להתנהג ללא דופי. התקווה היא כשהוא רואה את השער נפתח בפניו".
צריך רחמי שמיים, מי יודע מה ילד יום?
"היום צריך רחמי שמיים רבים", אומר הרב הרצל. "בשנייה אחת ברגע אחד, עולמו של אדם יכול חלילה להתמוטט עליו. הכרתי מקרים רבים, בהם בבת אחת גורלו של אדם התהפך. יש מקרים שלא נדע, שקפץ ילד למישהו לאוטו, או דברים אחרים. אדם יכול ליפול היום מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. לא בחיל ולא בכוח אלא ברוחי אמר ה' צבאות. מי שלומד חסידות, מבין עד כמה ה' שומר עלינו בכל רגע ורגע.
האם בהנהלת השב"ס יש סיוע לפעילות השיקום התורנית בבתי הסוהר?
הרב ויזנר 'הרים' את הנושא התורני בשב"ס בצורה מעוררת כבוד והערכה. הוא רץ ודואג לאסירים גם באופן אישי. אם הוא מרגיש אסיר שקשה לו, הוא מחבק ובוכה איתו. הוא דואג לאסירים והופך עולמות בשבילם. הסגן של הרב הראשי, הרב עופר אלמליח, אחראי על תחום הכשרות בשב"ס, וקידם את נושא הכשרות בצורה משמעותית, גם עם פתרונות מתקדמים. "הרב אלמליח סייע לי עם ריהוט וציוד חדש למדרשיות, ודאג לנו ל-8 ספרי תורה חדשים ומהודרים!" מספר הרב הרצל. "לפני שהרב אלמליח נכנס לתפקיד, היה לנו קשה הרבה יותר להשיג ציוד למדרשיות". "כמו כן יש לציין את הרב מיכאל מלכא רב המחוז שמסייע בכל עניין".
מפקד נהדר, ובית כנסת מהודר
ממשיך הרב הרצל: "מפקד מעשיהו תג"ד מאיר שמחון הוא מפקד 'לעילא ולעילא'. הוא בנה בית כנסת שאין כמותו להוד והדר בכל השב"ס. אני מוסר בכל יום שיעור תורה, וגם המפקד מוסר שיעור משלו. המפקד עוזר מאוד בכל נושא המדרשיות, ובכלל." לדוגמא מציין הרב הרצל, "רשימת השכר והתמריצים למשתתפי הלימודים במדרשייה, נעשה בהנחייתו של המפקד. הוא נותן הנחייה למפקדי האגפים, והם מארגנים רשימות מדוייקות של נוכחות אסירים בשיעורים, ותמריצים ושכר בעקבותיהם, חולייה מחוברת לחולייה. "הכל ב"ה אצלינו מסונכרן יחד. מפקדים, רבנים, ועד לרב ויזנר. כשהכל עובד יחד, כשרשרת אחת, יש הצלחה בס"ד", מסביר הרב הרצל.
צילום: שניאור שיף
"מפקד מעשיהו תג"ד מאיר שמחון, הגיע לביקור לפני שמונה כאן לתפקיד. הוא כל כך התרשם כשראה הפעילות ואמר שלא ראה דבר כזה. מאז שנכנס לתפקיד הוא מאוד העצים את הפעילות. איזה בית כנסת! ארמון ממש. יש מניינים, שיעורי תורה, תפילות. יש לציין שהרב עופר אלמליח סייע להשיג תקציב לכך. אני סבור שרבנות שב"ס היא רבנות נפלאה. הרב הרצל מציין לשבח גם את עוזרו הנאמן אברהם אחדות. הוא מסייע ויד ימינו של הרב הרצל "מהבוקר ועד הערב", כהגדרת הרב.
הכוונה מהרבי
הרב כהן נולד ביישוב מיטב שבחבל תענך בצפון. הוריו, יהודים שומרי תורה ומצוות התקרבו חסידות חב"ד ע"י החסיד המפורסם הרב אברהם דונין ע"ה ויבדלחט"א, הרב יצחק ידגר. הרב הרצל, שהושפע מהאוירה החסידית שקיבל מהבית, החליט ללמוד בישיבה הגדולה בכפר חב"ד.
כשהגיע הבחור הרצל כהן לישיבה, התקבל בחמימות על ידי ראש-הישיבה הרב יעקב כץ. בתוך ה'דל"ת אמות' של תומכי-תמימים, מילא הנער את כריסו בש"ס, בחסידות ובהנהגה חסידית, והפך לאחד הבחורים המצויינים.
אחרי שנת ה'קבוצה' ב"בית חיינו", המשיך הרב הרצל בלימודי הסמכה לרבנות, וסיים אותם בהצלחה מרובה.
שנה לאחר מכן, הוא בא בקשרי שידוכין עם רעייתו תחי', ומאז חתונתם הם מתגוררים בכפר חב"ד. בשנת ה'תשמ"ט, הגיעה לידיו בקשה לשמש כרבה של העיר אור-יהודה. באותה עת ובמקביל, הוא קיבל הצעה לשמש כמשפיע חסידי בישיבה במרכז הארץ. מה עושה חסיד במצב כזה? כותב לרבי. הרבי, בתגובה, מחק עם עט את הבקשה למנותו למשפיע, ותחת זאת כתב בצד ''ייעוד: רב מורה הוראה".
"הרב אשכנזי התווה את הדרך"
"לכל אורך הדרך, מי שהלך והשתדל, סייע לי רבות גם בגופו ממש, היה המרא דאתרא של כפר חב"ד הרב אשכנזי", הוא אומר. "הרב נסע בעצמו לראש עיריית אור יהודה לסייע לי, והוא התווה לי את הדרך. עד היום אני ממשיך להתייעץ איתו", מספר הרב הרצל בהערכה.
עד שנת ה'תשנ"ב הוא כיהן בתפקיד רב העיר "אור יהודה", אך בעקבות אירועים מסויימים התייעץ עם רבני חב"ד, והוחלט שיעבור לשמש כרב בשב"ס. תחילה, שימש הרב כהן כרב כלא השרון, משם המשיך בתפקיד רבני בבית-הסוהר 'נווה-תרצה'. בהמשך, עבר למעשיהו ומשם הועבר לתפקיד בכיר בשב"ס: רב מחוז מרכז.
"ויתרתי על תפקיד רב פיקוד מרכז, בכדי לשמש בתפקיד תורני ב'מעשיהו", מספר בגילוי לב הרב הרצל. אהבתו לתורה ולהשפעה רוחנית על האסירים מורגשת היטב.
שאלה לסיום: מה מאפיין "רב חב"די" בשב"ס?
אני רואה את הנשמה של הבן אדם. אני קבעתי לעצמי כלל: להשתדל לא לפתוח תיק של אף אסיר. אמרתי לעצמי, ברגע שאדע על מה הוא נשפט וכדומה, יש לי כבר סטיגמה מסויימת עליו, ואת זה אינני רוצה. פעם מסרתי שיעור על שיחה של הרבי, בנושא "מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים", ושבעצם כל יהודי גם אם חטא, והרהר תשובה, הוא נחשב 'זרעו בחיים'. וגם אם לא – הוא נחשב כתינוק שנשבה. חסידי חב"ד הולכים בדרכו של הרבי, אך ורק בדרכי נועם, וזו היא הדרך הנכונה.
שיהיה גמר חתימה טובה לכל בית ישראל.
מאפשרים לכם לקבל
