משה בן-חיים

איך התנהלו התפילות בראש השנה? כמה מתפללים השתתפו אצלכם, והאם כולם היו מרקע דתי או מסורתי?

הרב יוסף יצחק סלונים בית חב"ד מרכז ירושלים:
התפילות נערכו מתוך התעוררות מיוחדת. בית הכנסת "הראשון שמחוץ לחומות", היה מלא מפה לפה. הגיעו אנשים מכל המגזרים והעדות. עולים חדשים מרוסיה, צרפת ועוד. טרם החג הצבנו שילוט שיש כאן בית כנסת וכל מי שרוצה יכול לבוא, "בית כנסת פתוח". הגיעו גם אנשים שלא רואים אותם כל השנה בבית כנסת. היו גם סטודנטים רבים מהאיזור. חלקם באו לכל התפילות, ואחרים לתפילה אחת.

אני רוצה לספר משהו מיוחד: לראש השנה הגיעו אב ובנו היישר מקייב באוקראינה. האב, נראה קצת רחוק מיהדות. ואילו הבן, הגיע עם כיפה לראשו ופאות בצידי אוזניו. כשפתחתי עימם בשיחה לאחר התפילה, התברר לי הסיפור: האב הוא יהודי שנישא לאימו של הילד שאינה יהודייה. ובמילא הילד הוא... אינו יהודי.

מתברר, שהילד בתהליך התקרבות ליהדות, והוא זה ששכנע את אביו היהודי להגיע לארץ במיוחד לראש השנה... לראות כזה מחזה, זה מרגש. כמו שכתוב "והשיב לב אבות על בנים".


כשהלכנו לזכות יהודים בכל מיני מקומות 'פתוחים', אנשים ברחוב היו עוצרים אותנו ברחוב ומבקשים שנזכה אותם בתקיעת שופר. לא ביקשנו כלל, הם אלו שפנו אלינו שנזכה אותם. ממש מדהים.

הרב אהרון מושקוביץ, בית חב"ד אריאל:
אנו עורכים "בית כנסת פתוח" ביו"כ כבר כ-9 שנים לערך. זה התחיל במניין של כ-30- 40 איש, והיום ב"ה יש כמה מאות. יש את הבסיס של המתפללים הקבועים, ויש הרבה "פנים חדשות" במיוחד ביום כיפור. אנשים שאתה לא רואה בבית כנסת כל השנה.

בכל שנה אנו מארגנים "בית כנסת פתוח", במקום שיתאים למספר המתפללים. פעם ערכנו תפילות באולם ספורט מקומי, ושנה שעברה כבר נאלצנו לסגור מתחם חנויות גדול, ולערוך בו את התפילות. יש לנו חזנים מצויינים, ומתפללים בהברה "ישראלית", שתהא מובנת לכולם, עם ניגונים מוכרים, וגם ניגוני חב"ד. לפני קטעים מסויימים נותנים הסברים עליהם, כדי 'לחבר' את המתפללים.

בסוף היום אנו עורכים כיבוד כיד המלך, עם דברי תורה והתעוררות לחג, וגם מזמינים אותם ל... שמחת תורה. יתכן שזו הזדמנות לפגוש אנשים שלא פוגשים ביום יום, וכך מתחיל קשר עימם. כל זה גורם קידוש השם גדול מאוד מאוד".

הרב מנחם מנדל דוכאן, בית חב"ד שכונת 'איזורי חן' בצפון ת"א:
כמו בכל שנה, לאחר הפירסום המאסיבי של צעירי אגודת חב"ד באמצעי המדיה השונים, הגיעו מתפללים רבים להשתתף בתפילות החג. כשני מניינים היו מתפללים קבועים שבאו מידי שנה, ועוד כמאה נוספים, היו אנשים שהגיעו בגלל הפרסום, או שראיתי אותם בעצמי והזמנתי אותם להצטרף לתפילות של היום הקדוש.

לפני התקיעות אמרתי דברי התעוררות, ובהם דיברתי בקצרה על תפילת חנה, שהיתה כנגד הטבע, ולמרות זאת ה' שמע לתפילתה. זוגתי תחי' סיפרה לי אחר כך, כי היו דמעות בעזרת הנשים...

היתה בסך הכל התרגשות גדולה, והשיא היה בזמן התקיעות. בזמן זה הגיעו לבית הכנסת אנשים שבמראה חיצוני שלהם ניתן לחשוב שלא מגיעים כל השנה לבית הכנסת. גם אלו, "הציצו ונפגעו". הם נשארו לכל התפילה ולמוסף, ולאחר מכן נשארו גם בקידוש. היה זה מחזה יוצא מן הכלל.

לדעתכם, האם הקמפיין "בית הכנסת הפתוח", אכן עושה את שלו?

הרב סלונים:
לכל בית כנסת יש הייחודיות שלו. אצלינו זה עזר לתיירים, לחבר'ה מהרחוב שאולי נמנעים ומתביישים להגיע, וגם לסטודנטים. בהחלט הקמפיין מסייע למודעות של ציבור שלא רגיל להגיע לבית כנסת.

הרב מושקוביץ:
צא"ח עשו פרסום ארצי. בפליירים מיוחדים, באתר מיוחד הנקרא 'כיפור', בו בתי חב"ד מעדכנים את המיקום הזמנים וכו', וזה בהחלט עושה את שלו. אנשים כבר מעודכנים איפה אפשר להגיע ולהשתתף. כשמתחיל להחשיך, הם כבר באים מאליהם, לנו נשאר רק לפרסם איפה... הפרסום הארצי של "בית הכנסת הפתוח" מסייע למודעות של הציבור הרחב.

הרב דוכאן:
אין ספק שהפירסום המקיף והכלל ארצי מסייע למודעות, ובפרט לשל אלו שלא מכירים, הרוצים להתפלל בימים הנוראים, ולהתקרב לאביהם שבשמים.