מערכת COL
|
יום ד' תשרי ה׳תשע״ה
28.09.2014
האמא של התמימים ● טור פרידה
"כל בחור שהגיע לתומכי תמימים בלוד, הרגיש כאילו אימו הביולוגית נמצאת עימו בישיבה" ● הבוקר נערכה הלוויתה של הגב' שרה רבקה מנדלזון ע"ה שנפטרה במוצאי ראש השנה, כשהיא מותירה לבבות כאובים ושבורים מלכתה הפתאומי ● העסקן החב"די הרב יעקב גלויברמן, תושב השכונה בלוד, מתאר במילים נרגשות את דמותה האצילית ונפרד ממי שהיתה לאם עבור דורות של תמימים האמא של תומכי תמימים
תמימים מלווים את הגב' שרה מנדלזון ע"ה. בעיגול: כותב השורות בהלוויה (צילום: הרצל קוסאשוילי, COL)
הרב יעקב גלויברמן
דורות של תלמידי תומכי תמימים בארץ ובעולם, מתאבלים מרה על הסתלקותה הפתאומית של האמא שלנו, האישה הצדקת וגומלת החסד הגב' שרה מנדלזון ע"ה.
את גב' שרה כולם הכירו כאימא במלוא מובן המילה. מי שהיתה אמא של כל תלמיד ותלמיד בישיבת תומכי תמימים בעיר לוד מאז הקמתה. בפרשת 'חיי שרה', הכתוב מתאר את שרה אימנו שנפטרה במילים: "ויהיו חיי שרה מאה שנה, עשרים שנה ושבע שנים". בבראשית רבה כתוב: שהייתה כבת מאה, אך יופייה היה כשל בת עשרים וחטאיה כשל בת שבע-כלומר נקייה מחטא. התכונות המיוחסות לשרה אימנו במדרש, הן שפע, נתינה, ועזרתה לאברהם להכין אוכל לאורחים הבאים בפתח אוהלם, עד כדי כך שגם ביום הולדתו של יצחק, שרה הניקה את ילדי האורחים האחרים.
ידוע הדבר בשער בת רבים, כי כל ימיה של המנוחה הגב' שרה ע"ה, האהל שלה היה פתוח לרווחה וכי היא הייתה דמות מרכזית עבור התמימים. כל בחור שהגיע לתומכי תמימים בלוד, הרגיש כאילו אימו הביולוגית נמצאת עימו בישיבה.
החיוך שלה לכל תמים במאור פנים, והעובדה שאף פעם לא כעסה על אף אחד, הפכו אותה למסורה מאין כמותה בעבודת הקודש. למרות שלפעמים ילדים יודעים להרגיז, היא היתה מאד נוחה ונגישה לכולם, דאגה לכל פרט ופרט לתלמיד, וביתה ששכן ברחוב הרכבת היה פתוח לרווחה תמיד עבור התלמידים. את הצניעות, הענווה והיחס הנעים לזולת, העניקה לכולם ללא הבדל.
אני זוכר כיצד לכל שמחה משפחתית בשכונת חב"ד, היא היתה מבשלת ואופה, וכיצד הרגשנו שהיא האימא האמיתית שלנו.
לא פעם התקשרה לבדוק מה אפשר לעזור, והכל מתוך חיוך ורוגע. שרה ע"ה שהקימה בית חב"די חסידי לתפארת, מהווה דוגמא לכל תלמיד שלמד בתומכי תמימים. עליה אפשר היה לראות כיצד ברכות ה' לאברהם ושרה מתקיימות בה. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
דורות של תלמידי תומכי תמימים בארץ ובעולם, מתאבלים מרה על הסתלקותה הפתאומית של האמא שלנו, האישה הצדקת וגומלת החסד הגב' שרה מנדלזון ע"ה.
את גב' שרה כולם הכירו כאימא במלוא מובן המילה. מי שהיתה אמא של כל תלמיד ותלמיד בישיבת תומכי תמימים בעיר לוד מאז הקמתה. בפרשת 'חיי שרה', הכתוב מתאר את שרה אימנו שנפטרה במילים: "ויהיו חיי שרה מאה שנה, עשרים שנה ושבע שנים". בבראשית רבה כתוב: שהייתה כבת מאה, אך יופייה היה כשל בת עשרים וחטאיה כשל בת שבע-כלומר נקייה מחטא. התכונות המיוחסות לשרה אימנו במדרש, הן שפע, נתינה, ועזרתה לאברהם להכין אוכל לאורחים הבאים בפתח אוהלם, עד כדי כך שגם ביום הולדתו של יצחק, שרה הניקה את ילדי האורחים האחרים.
ידוע הדבר בשער בת רבים, כי כל ימיה של המנוחה הגב' שרה ע"ה, האהל שלה היה פתוח לרווחה וכי היא הייתה דמות מרכזית עבור התמימים. כל בחור שהגיע לתומכי תמימים בלוד, הרגיש כאילו אימו הביולוגית נמצאת עימו בישיבה.
החיוך שלה לכל תמים במאור פנים, והעובדה שאף פעם לא כעסה על אף אחד, הפכו אותה למסורה מאין כמותה בעבודת הקודש. למרות שלפעמים ילדים יודעים להרגיז, היא היתה מאד נוחה ונגישה לכולם, דאגה לכל פרט ופרט לתלמיד, וביתה ששכן ברחוב הרכבת היה פתוח לרווחה תמיד עבור התלמידים. את הצניעות, הענווה והיחס הנעים לזולת, העניקה לכולם ללא הבדל.
אני זוכר כיצד לכל שמחה משפחתית בשכונת חב"ד, היא היתה מבשלת ואופה, וכיצד הרגשנו שהיא האימא האמיתית שלנו.
לא פעם התקשרה לבדוק מה אפשר לעזור, והכל מתוך חיוך ורוגע. שרה ע"ה שהקימה בית חב"די חסידי לתפארת, מהווה דוגמא לכל תלמיד שלמד בתומכי תמימים. עליה אפשר היה לראות כיצד ברכות ה' לאברהם ושרה מתקיימות בה. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
הגב' שרה מנדלזון ע"ה לצד בעלה יבדלחט"א הרב יצחק בתמונה מאשתקד (צילום: הרצל קוסאשוילי, COL)
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
