משה בן-חיים

אוירת 'יום הדין' שורה על הכל. חסידים שזקנם יורד עפ"י מידותיהם, אברכים צעירים, וילדים לבושים בבגדי חג, ממהרים לבית הכנסת, כשמחזורים תחת בית שחיים. נראה כאילו גם צמרות עצי הברוש הוותיקים ליד בית הכנסת "בית מנחם" עומדים באימה וביראה, מ"יום הדין".  בתוך בית הכנסת, מראה לבן, טהור. המפות הצחורות על השולחנות, הפרוכות הלבנות על ארון הקודש ועל ה"בימה", מוסיפים לאווירת הקדושה המיוחדת. המתפללים לא מסירים את עיניהם מספר התהילים, עד שתתחיל התפילה. קבוצות ילדים מתגודדת והם מחלקים ביניהם 'תפקידים' בלחש. מי יפתח את ארון הקודש ב"פתיחת הארון", ומי ב"סגירת הארון". קבוצה ילדים אחרת, מנהלת "תחרות" מי יסיים יותר פעמים את כל ספר התהילים במשך ימי החג. בנתיים, בעוד כולם עסוקים בשלהם, מתייצב ר' בערל ליפסקר הגבאי המסור של ביהכנ"ס, למכירה של העליות לתורה ברגש האופייני לו. כולם ממתינים ל"בעל התפילה", ר' נתן אשכנזי, שבקולו המיוחד יפתח את שערי התפילה.

מרגש את השומעים בתפילתו
בוקר ר"ה. ר' נתן אשכנזי, או בכינויו ר' נות'קה, ניגש לעמוד בדחילו ורחימו. לתושבי כפר חב"ד, המושג "ימים נוראים" ור' נות'קה אשכנזי – חד הם. עשרות שנים זכו לשמוע את קולו לפני העמוד כשהוא סוחף אחריו צעירים ומבוגרים יחדיו, אל עולם התפילה והתשובה גם יחד. ר' נתן לא חזן נחשב הוא. "בעל תפילה" הנהו. מרעיד את הלבבות, מעורר. "לא אחת הבחנתי בעודי ילד", מספר תושב הכפר, "בקטעים מיוחדים בתפילה כיצד לפתע 'נושרות' הטליתות של המבוגרים ומכסות את פניהם כמעט עד ל'גרטל' (אבנט) שלהם", הוא מספר ברגש. "הבנתי שהם מוזילים דמעה או שניים..."

דיוקים מופלאים
עוד מספר תושב כפר חב"ד: "יש קטעים בתפילה שהם חקוקים בליבי ולעולם לא אשכח אותם, בנוסח המיוחד של ר' נתן אשכנזי. הוא ידע באיזה קטע לפרוט על נימי הנפש, ובאיזה קטע להתפלל יותר 'זריז', למנוע 'טירחא דציבורא' מיותרת. גם הדיוקים שלו בנוסח הניגון היו מופלאים.

ר' נתן אשכנזי ע"ה

רק לאחר שנים רבות כששמעתי במקרה הקלטה של חזנים עולמיים בקטעים אלו, הבנתי עד כמה ר' נתן אשכנזי היה משתדל לדייק וברמה גבוהה ביותר. ב"ימים הנוראים" התפילה המיוחדת שלו חסרה לי מאוד", הוא מספר בגעגוע.

אלו קטעים בתפילות ריגשו אותך במיוחד?
"היו כמה 'שיאים' בתפילה. "בראש השנה יכתבון" היה מרגש ועוצמתי במיוחד. היה ממש אפשר לשמוע את הדממה בבית הכנסת. קולו של ר' נתן היה עולה מעלה מעלה, ממש מעלה הרהורי תשובה. כמו שאומרים "דברים היוצאים מן הלב", כך הניגון שלו הפנימי נכנס ללבבות כולם. תפילתו היתה מרגשת."

עבודת 'כל נדרי'
"מה שאני עוד זוכר במיוחד ועד היום כמעט זוכר בע"פ, זה ביו"כ את ה"כל נדרי" שלו. זו היתה 'עבודה' בפני עצמה. מוקף במתפללים עם ספרי התורה ולבושים לבן, כמו מלאכים, הוא היה מתחיל בניגון מיוחד, שנמשך עד לפרטים הקטנים שבו, כהכנה מיוחדת למילים "כל נדרי". "היום," מספר תושב הכפר, "נשאר לי רק הגעגוע למתיקות הניגון הזה."

"כשהגיע למקום תפילין"
"קטע נוסף לא נשכח, הוא ב"עשרה הרוגי מלכות" במוסף של יום הכיפורים. "כשהגיע למקום תפילין נטלו וצרח עליו בקול מר כשופר". "אני לא יכול לתאר את הרגע הזה, אני מצטמרר ועיני דומעות ממש", הוא מספר. "ר' נתן הרים את קולו בגבהים חזקים, אני מאמין שאין אחד שלא חשב הרהורי תשובה ברגעים אלו", הוא מוסיף.

כתב  COLשוחח עם אחד מבניו של ר' נתן אשכנזי, ושמע ממנו סיפורים ועדויות מרתקות:

עשרות שנים ליד התיבה
כיצד אביך ע"ה היה מתכונן לימים הנוראים?
"כל השנה היתה אצלו סביב התפילה, היה שומע קטעי חזנות, ותפילה שונים, ולא רק לפני הימים הנוראים. יש לזכור שעמד כבר כשליח ציבור עוד שלמד כבחור בישיבה  בשנים תשכ"ה לערך.

ר' נתן אשכנזי (משמאל) בישיבת תומכי תמימים בלוד

כשהכרתי אותו, הוא כבר לא היה צריך להתכונן, זה היה שגור בפיו. היה אוהב מאוד חזנות ושירה חבדי"ת. אבי גם הקליט את ר' פיניע אלטהויז, וזו הקלטה שנשארה עד היום.

איך בעצם הוא היה "ממיס לבבות" השומעים בתפילתו? מה היה הסוד שלו
הנוסח שלו היה מדוייק. בתור ילד, התפלל בשכונת "נחלת בנימין" בת"א, שם היה חזן ר' נחום גולדשמיד ע"ה. הוא היה יהודי חסידי בעל צורה, ו"בעל מנגן" טוב. הניגונים של ר' נחום כנראה התירו חותם אצלו, וזה בעצם הבסיס ל'נוסח' המיוחד של אבי ע"ה. במשך השנים, בכל פעם ששמע על חזן טוב, היה נוסע אליו במיוחד להקליט אותו. הוא ליקט במשך השנים ניגונים מיוחדים, וכך צבר לקט עשיר, אותו תושבי כפר חב"ד שמעו עשרות שנים, מעין פסיפס ניגונים מקורי ומעניין. אתן דוגמא לכך: סבי ר' זלמן סודקביץ, סיפר לו שיש יהודי בבני ברק, שהיה 'משהו מיוחד'. אבי לא חשב פעמיים, נסע לבני ברק והקליט אותו. פעם אני זוכר הגיע ר' ברל לוין, אח של סבתי. אבי התיישב איתו בחוה"מ, והקליט אותו עם ניגונים מיוחדים. את ה"לדוד מזמור" של ר"ה ויו"כ, זה הוא למד ממנו".

הניגון שהולחן בחולות סיני
"הנקודה בכל העניין, שאבי לא 'שלף' כלום. על הכל הוא 'עבד קשה'.  אתן לך 'סקופ'. את הניגון בקט אחרי "ונתנה תוקף": "אמת כי אתה הוא יוצרם, ואתה יודע יצרם, כי הם בשר ודם", הוא הלחין אותו ב.... חולות סיני.

ר' נתן אשכנזי באחת מ"פעולות ופרצת" בסיני. צילום: שמואל בן-צבי

וכך סיפר לי בעצמו: "שירתתי במילואים בהנדסה קרבית, והייתי בעמדת שמירה בחולות סיני. אני לבד בעמדה, סביבי חולות כמעט אינסופיים. רק אני והקב"ה לבדו. ואז, ממעמקי הנפש, התחלתי להלחין את הניגון הזה".

'ונתנה תוקף' עם מסורת מהבעש"ט
כשאבי עבד פעם ביהלומים, נודע לו כי יש חזן בבני ברק, שיש לו מסורת ניגונים עד הבעש"ט, מאב לבן. אבי נסע אליו ו...כמובן הקליט אותו. זה הנוסח של ה"נתנה תוקף", שכל כך היה מרגש את השומעים.
בשנה אחת אצל הרבי, אחד הגבאים ב-770 ר' זאב כץ  יבדלח"ט פנה אל אבי שיעבור לפני התיבה. אבי סירב, באומרו ש"לא מתאים שאני יעבור לפני הרבי."

אחד מהבנים ממשיך בדרך האבא בחזנות?
אחי הרב אליעזר אשכנזי, שליח בבנגקוק תאילנד, מתפלל לפני התיבה וגם בחגים ובימים הנוראים. בכל אופן ההשפעה שלו נמשכת בוודאי לכל המשפחה, וגם לרבים ששמעו אותו במהלך השנים."