מערכת COL
|
יום י"ז אלול ה׳תשע״ד
12.09.2014
84 שנים אחרי: חזון הרבי להוצאת 'התניא השלם' מתגשם
ביובל השנים הראשונות לחייו, עסק הרבי בפרויקטים רבים של עריכה והוצאה לאור בתורתם של רבותינו נשיאינו ● לפני 84 שנים (ה'תר"צ) החל בכתיבת הפירוש היסודי והמקיף לספר התניא, לצד ליקוט ביאורי הנשיאים שקדמו לו, כפי שגילה במהדורת התניא בתשי"ד, וכפי שנחשף בין אוצר רשימותיו הק' לאחר ג' תמוז תשנ"ד ● לפועל, עד עצם היום הזה, לא יצא לאור התניא במתכונת זו. השבוע נרשם רגע היסטורי ומרגש, כאשר מערכת ההו"ל של מהדורת 'התניא השלם' מפרסמת פרק לדוגמא מתוך הפרויקט הענק, המוקדש על ידי הנגיד ר' יקותיאל יהודה ראהר לע"נ אביו הנגיד ר' שמואל ע"ה ● הסיפור המלא מאחורי מהדורת התניא שהרבי עסק בהכנתה לדפוס התניא השלם
התרגשות רבה נרשמה השבוע בקרב אנ"ש חסידי חב"ד ליובאוויטש, כמו גם בקרב כלל לומדי תורת החסידות ובפרט ספר התניא, עם הפרסום של הפרק הראשון בסדרה של מהדורת 'התניא השלם' – מהדורת התניא החדשה המיוסדת על חזונו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, כפי שרשם בקצרה ב'פתח דבר' ל'מפתחות לספר התניא' בג' כסלו ה'תשי"ד, ונדפס בסוף כל ספר תניא החל מהוצאת ה'תשי"ד ואילך.
עוד בשנת תש"ג (אגרות קודש חלק כ"א ע' ל"ז) כתב הרבי: "אפשר שיוצא לאור פה תניא עם מראי מקומות וכיוצא בזה". וכן באגרת משנת תש"ז (אג"ק ח"ב ע' קצ"ב): "יש בתכנית שלנו להוציא לאור את התניא (וכמובן דף על דף) בתוספת מראי מקומות, הערות, השוואה לדפוס ראשון וכו'".
במשך 217 השנים שחלפו מאז הודפס ספר התניא בפעם הראשונה בסלוויטא על ידי המחבר עצמו הלוא הוא הוד כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, יצאו לאור ספרים רבים המעטרים את ספר היסוד של תורת החסידות. ראש לכל הם כמובן מאמרי דא"ח וה'המשכים' בתורת החסידות של רבותינו נשיאינו שיש בהם חידושים וביאורים בספר התניא, או שמבארים ענינים הנידונים בפרקי התניא השונים, ועד לליקוטים שונים של ביאורים שנמסרו מדור לדור, על ידי גדולי החסידים, המשפיעים וכו'.
גם בדורנו אנו, עודד הרבי פעמים אין ספור, מחברים ומלקטים שונים, להוציא לאור (ומהם בהוראות ישירות ובהדרכות מפורטות) ספרי ביאור או מ"מ וציונים על ספר התניא, כדי להרחיב את העיון והדקדוק, ההבנה והלימוד בספר היסוד של תורת חסידות חב"ד.
אולם מתוכן הדברים שכתב רבינו, כפי שהובאו לעיל, משמע בפירוש שבתוכניתו היה להוציא לאור מהדורה מיוחדת של ספר התניא. מהדורה כזו, שעד היום הזה לא יצאה לאור עולם עדיין.
*
תקופה קצרה לאחר ההסתלקות בג' תמוז ה'תשנ"ד, לפני כעשרים שנה, נמצאו במגירה בחדרו הק' של רבינו כמה מחברות ובהם רשימותיו הק', כאשר בהם היה חלק מיוחד שרשם רבינו על גליונות הנייר – חיבור מיוחד על ספר התניא, ומתבנית הכתיבה והעריכה נראה ברור שזוהי ההתחלה להוצאה לאור של מהדורה זו. חברי המערכת שזכו להוציא לאור את ה'רשימות' על התניא בזמנו, מעידים שנראה לפי הסימנים השונים כי הרבי החל במלאכה גדולה זו עוד בשנת ה'תר"צ, כאשר התגורר יחד עם רעייתו הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה, בעיר ברלין.
בראיון מיוחד שקיימנו עם מי שנטל על עצמו לעמוד בראש הפרויקט הגרנדיוזי, להגשמת רצונו הק' של הרבי בהדפסת המהדורה החדשה של ספר התניא, הרב חיים שאול ברוק שיחי' – המנכ"ל הנמרץ של המוסד 'ועד הנחות בלשון הקודש' הוא מתאר את השתלשלות הדברים:
מלשונו הק' של הרבי ב'פתח דבר' משנת ה'תשי"ד, שהוא מכין את "הוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס – התניא, באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא וכו'", רואים בפירוש איך שהרבי מתאר לפרטים את התוכנית שהייתה אצלו להוצאת התניא במהדורה החדשה. שנים אחר כך זכינו לאור גדול, כאשר מצאו את רשימות קודשו, שם ניכר שהחל בפועל ממש להוציא אל הפועל את הרעיון, אך למעשה לא זכינו לאורה של ההוצאה השלימה הזו, בחיים חיותו בעלמא דין.
זה זמן רב שבתוכי בער הרצון, לעשות את כל הניתן כדי להגשים חזון זה של הרבי, שהרי כפי הנראה דווקא בזה ראה הרבי את ההוצאה השלימה של התניא, כאשר הנוסח המקורי ולשונו הזהב של אדה"ז מעוטר בתורת רבותינו נשיאינו. כמובן וכפשוט, שאת ה'פירוש' שהרבי החל לכתוב בעצמו אין שום אחד בעולם שיכול לעשות, ועל כן מה שכן אפשר להדפיס זה רק את החלקים מה'רשימות' על התניא מה שיש בידינו, אולם את שאר החלקים בתוכנית ההוצאה לאור חשבנו בדרך אפשר שניתן לעשות על פי ההדרכות של הרבי, ובידי אנשים מומחים ומוסמכים שיש להם נסיון בהוצאה לאור מעין זו.
נקל לשער שמלאכה אדירה שכזו, לא יכולה להתקיים ללא תמיכה משמעותית, ולצד העבודה הסדירה בהוצאה לאור של תורת רבינו 'תורת מנחם' שגם לה יש צורך ב'קמח', חיפשתי כל הזמן מי שינדב ליבו לפרויקט מיוחד זה. זאת לצד החששות המובנים לגשת למלאכה כבירה זו, הדורשת מקצועיות והבנה עמוקה, אחריות ושיקול דעת, יסודיות מוחלטת ויכולת הכרעה, ולהתפלל כל הזמן שנזכה לכוין לדעתו הק' של רבינו.
לאחר פטירת הנגיד המפורסם רודף צדקה וחסד, שותף לפיתוח והרחבת עולם השליחות, ר' שמואל (סמי) ראהר ע"ה, בח"י לחודש מנחם אב ה'תשע"ב, פניתי אל בנו יחידו וממשיך דרכו, הנגיד המפורסם ר' יקותיאל יהודה (ג'ורג') ראהר שיחי', מראשי התומכים בפעולות השלוחים שליט"א בכל מרחבי תבל, שהתלהב מאוד מהענין, ואמר שמרגיש שיש כאן מצווה מיוחדת להגשים את החזון של הרבי, ותודה להשי"ת שהתגייס להיות הפטרון הראשי של פרויקט זה, הוא ובני ביתו שיחיו.
מיד לאחר שראינו את חסדיו הגלויים של רבינו, כאשר ב"ה נמצא מקור התמיכה, החלנו במלאכה. במסגרת מערכת 'אוצר החסידים' שע"י מוסד ההוצאה לאור הרשמי 'הוצאת הספרים - קה"ת', בניהולו המסור של הרה"ת ר' יוסף ברוך הכהן פרידמאן שיחי', גייסנו צוות חדש של קרוב לעשרה אברכים מאנ"ש תלמידי חכמים ובקיאים מופלגים (על מנת לא להפריע לעבודה הסדירה של צוות ועד הנחות בלה"ק), שעמלו ויגעו, ועברו ביסודיות במשך קרוב לשנתיים ימים, על כל!!! ספרי תורת החסידות של רבותינו נשיאינו.
צריך להבין את ההיקף העצום של הפרויקט, מדובר בלמעלה מ-500 ספרים, החל מספרי תורת הדא"ח של כ"ק אדמו"ר הזקן בעצמו בהם ביאר והרחיב נושאים שכתב בספר התניא, ועד לתורתו הרחבה מני ים של רבינו נשיאינו. לאחר הלימוד השיטתי בספרים השונים, חברי המערכת המיוחדת שהוקמה לצורך פרויקט זה, ציינו באופן מפורט כל מקום ומקום שיש בו ביאור, העמקה, הרחבה, במילותיו הק' של רבינו הזקן בספר התניא, על כל חלקיו. בראש הצוות עומד הרה"ת ר' אהרון לייב (ברשד"ב) ראסקין שיחי', שידיו רב לו בההדרה והוצאה לאור של תורת רבותינו נשיאינו הק' זי"ע. הרב ראסקין מדריך ומכוין את כל אחד מחברי המערכת, ומלווה אותם לכל אורך המלאכה החשובה.
*
כאשר אנו מבקשים להציץ אל הטיוטה של התניא השלם בכתיבת יד קודשו של רבינו, (עמוד אחד ממנו מצורף כאן בפרסום ראשון) אנו מבחינים כי הרבי החל את העבודה הכבירה בצורה מיוחדת, כאשר רשם שורה אחת של ספר התניא, הותיר מקום רווח של ארבע שורות, שוב רשם שורה אחת, ושוב הותיר מקום רווח של ארבע שורות.
בימי הנדודים, באותם שנים בהם החל להכנס לעבודת הכלל אצל הרבי הריי"צ, ישב והגה בתורה יומם וליל בעת מגוריו במדינת גרמניה ובמדינת צרפת, וגם תוך כדי תקופות הרת עולם של ימי ערב מלחמת העולם השניה, מילא הרבי במשך הזמן את השורות הריקות, בפירוש על התניא, במראי מקומות, בליקוט דברי הנשיאים, בביאורים של אביו, בעצם כל החלקים של המהדורה החדשה כפי שהגדיר תבניתה בדברים המצוטטים לעיל.
הרב ברוק מגלה לנו, כי ניתן להבחין, בצורות הכתיבה השונות, וכן בצבעים של עטים שונים, המגלים כי המלאכה שהחלה עוד בעת שבת רבינו ביבשת אירופה, המשיכה גם לאחר הצלתו מעמק הבכא והגעתו לחצי כדור התחתון ביום הבהיר כ"ח סיון ה'תש"א. כך שבין שאר הפרויקטים של הוצאה לאור, בהם עסק בתור מי שעמד בראש המוסד קה"ת, הקדיש מזמנו גם לפרויקט זה, עוד ניתן להבין מניתוח הכתי"ק שבשלב מסוים החל הרבי לערוך מחדש את כל מה שכתב עבור המהדורה של התניא השלם, כדי לעבור לשלב האחרון של ההוצאה לאור בצורה מסודרת ובנויה לתלפיות.
לא זו אף זו, נראה שלא רק באותו עשור ראשון לשהות רבינו על אדמת ארצות הברית, אלא אפילו במהלך שנות הנשיאות, הוסיף רבינו במחברתו הק' בהם רשם את ה'מראה מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים' עוד אי אלו ביאורים ומראי מקומות וכיו"ב, במילוי השורות, או אף בין השורות הרשומות, וכן בצדדי העמודים או בשולי הגליון, ואף בעמודים אחרים של נייר מכתבים וכיו"ב שהוכנסו לתוך אותה מחברת.
כאמור, בשנת ההסתלקות לאחר ג' תמוז ה'תשנ"ד, הוחלט להוציא לאור עולם בשלב ראשון, את הרשימות הללו בתבנית שקודם בא עצם גוף הכתי"ק ולאחריו הפענוח בדרך אפשר על ידי חברי המערכת, באותו סגנון בו יצאו לאור כל חוברות ה'רשימות' באותם שנים. לימים, קובצו כל החוברות הללו ונדפסו בספר אחד.
אנו מבקשים להבין, איך היא ההרגשה הפנימית, כאשר חסידים נוטלים על עצמם להוציא לאור משהו שהרבי החל בהכנתו לדפוס במשך שנים. הרב ברוק מהרהר לרגע, ומשיב בכובד ראש:
כולנו מאמינים ש'דברי צדיקים קיימים לעד'. הרבי עצמו בעת ההתוועדות של יו"ד שבט ה'תשי"ב (תורת מנחם חלק ד' עמוד 299 ואילך) הסביר את הדבר הזה, ולכן אצטט מילה במילה ללא שום הוספה, ובהם תמצא את התשובה לשאלה: "... לא רק מעשיהם (שכבר נעשו בפועל) קיימים לעד, אלא גם ענינים השייכים למעשה שהיו רק בדיבור (ואפילו במחשבה בלבד – אם רק יודעים אודותם) ועדיין לא באו לכלל מעשה, ה"ה קיימים לעד, ובודאי שסוכ"ס יבואו במעשה בפועל ..
כאשר עולה ברצונו ומחשבתו של הצדיק לעשות דבר מסויים, ומעורר על זה בדיבורו – הרי גם אם עברו כו"כ ימים, שבועות, חדשים או שנים, ועדיין לא בא הדבר לידי פועל, ויתירה מזה, שלא בא לידי פועל במשך כל תקופת חייו בחיים חיותו בעלמא דין – כשאנחנו ראינו אותו בעיני בשר .. ה"ז ראי' שדעתו של הצדיק שעדיין לא הגיע הזמן שיבוא הדבר לידי פועל, או שאין הדבר מוכן לגמרי לבוא לידי פועל, ובבוא הזמן, ישתדל ויפעל הוא להביא את הדבר בפועל ("ער וועט זעהן אַז דער ענין זאָל אַרויס לידי פועל", "ער וועט אָפּטאָן די זאַך")".
על פי ההדרכות וההוראות של הרבי בכגון דא, ובשים לב לדברי קדשו אלו, הוחלט להרחיב את יריעת החיבור, ולשלב בו – על יסוד רצון קדשו שגילה ופרסם ברבים – "לקוטי פירושים" מתורתם של כל רבותינו נשיאינו, בנוסף לעריכה מחדש של ה"לקוטי פירושים" מתורת רבינו (והרחבתם גם לשיחות ומאמרים בלתי מוגהים, מתוך הסדרות "תורת מנחם – התוועדויות" ו"תורת מנחם – ספר המאמרים", כולל גם משיחות שעדיין לא נכללו בסדרות אלה). כמו כן נכנסו ב"לקוטי פירושים" ביאוריו של כ"ק הגאון החסיד המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע, אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, שזה עתה מלאו שבעים שנה להסתלקותו, מתוך סדרת ספריו "לקוטי לוי יצחק" ו"תורת לוי יצחק", ובעיקר מתוך "לקוטי לוי יצחק – הערות לספר התניא".
בין חברי המערכת נמנו וגמרו שלהבין בדיוק את כוונתו הק' באופן עריכת וסידור ג' סוגי ההוספות (מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו) שהי' בדעתו הקדושה לצרף לספר התניא, אין מי שיכול להכריע בזה. ולכן הוחלט לצרף למדור אחד – "לקוטי פירושים" – את כל פירושי רבותינו נשיאינו (וכן פירושי מוהרלוי"צ נ"ע), יחד עם ההגהות וההערות שבחיבורו של רבינו, מלבד המראי-מקומות המופיעים במדור נפרד (בצירוף מראי-מקומות נוספים). ואם שגינו בזה – ה' הטוב יכפר בעדנו.
מתוך הדברים אנו מבינים שתהליך הליקוט העריכה וההוצאה לאור, מלווה כל העת בהתייעצות בלתי פוסקת עם גדולי המשפיעים, והמג"שים המפורסמים בספר התניא ברחבי תבל, בהם גם מי שזכו בעצמם להוציא לאור ספרי ליקוטים ופירושים על ספר התניא בצורות שונות. כמו כן, ישנם כמה אברכים מובחרים מבין אנ"ש, שנמנים על צוות ההגהה המדוקדקת של החומר לאחר העריכה קודם ההדפסה, ביניהם ניתן לציין את הרה"ת ר' אהרן (ב"ר צבי הירש) חיטריק שיחי', הרה"ת ר' ישראל שמעון (ב"ר יקותיאל דובער) קלמנסון שיחי' וכיו"ב.
*
כאמור, במשך השנים התבטא הרבי כמה פעמים בכתב, על התוכנית להוצאה לאור של מהדורה כזו. בשנת ה'תשי"א, שנת ההסתלקות של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, נראה שהיה בכוונת רבינו להוציא לאור את סימן ז"ך מאגרת הקודש, הסימן הידוע של מכתב הניחומים וביאור הנצחיות של חיי הצדיק, במתכונת המהדורה החדשה. בכתי"ק שהתגלה ניתן להבחין שפרק זה ממש מוכן לדפוס.
לקראת יום הבהיר ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים כ"ק מורינו הבעש"ט נ"ע (בשנת נח"ת) וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע (בשנת קה"ת) בעל התניא, הוחלט במערכת להוציא לאור קונטרס ראשון לדוגמא, בו מודפס פרק י"ט מספר התניא. ממטרות ההוצאה לאור של קונטרס זה, כדי לשמוע הערות והארות וכו' מאנ"ש והתמימים וכלל לומדי ספר התניא, על אופן העריכה והסידור, על מנת לשכלל ולשפר את המשך העבודה כדי שיצא דבר מתוקן, ותשועה ברוב יועץ.
הפרק השני ייצא לאור בעז"ה לקראת כינוס השלוחים העולמי ה'תשע"ה. ואחר כך יומשך בהוצאה לאור של כל ג"ן הפרקים של ליקוטי אמרים, עד להשלמת ספר התניא כולו.
*
במהלך הכנת הסקירה המיוחדת, אנו מבקשים לשוחח עם מי שעומד בראש צוות העריכה של המדור "לקוטי פירושים", הרה"ת ר' מנחם מענדל (בראי"ל) קפלן שיחי', ולשמוע ממנו איך נבנתה 'צורת הדף' של המהדורה החדשה. הרב קפלן מפנה לו מזמנו העמוס, ומסכים לתאר באופן תמציתי:
א) פנים התניא:
בראש כל עמוד מופיעות שורות אחדות מפנים התניא, במתכונתן כפי שנדפסו בדפוסי התניא הרגילים. כדי להקל על המעיין צויינו גם הדף והעמוד בדפוסי התניא הרגילים (בנוסף לעמוד שבהוצאה זו). נוסח התניא תוקן ע"פ "לוח התיקון" (ו"הערות ותיקונים בדרך אפשר") בעריכת רבינו.
ב) מדור "מראי מקומות":
לצד הפנים נדפסו מראי מקומות שנלקטו מתוך ה"מראה מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים", וניתוספו עליהם מראי מקומות נוספים, ברובם – מתוך ספר מראי מקומות לפסוקים מחז"ל כו' בספר התניא להרב יעקב עמנואל שוחט ע"ה, ומתוך "תניא מבואר" בעריכת הרב אברהם אלאשווילי שיחי'. במדור זה נכנסו רק ציוני מקורות ישירים לפסוקים, מארז"ל או ענינים המובאים בתניא. הערות תוכניות הקשורות להמ"מ, ציונים לעיין במקומות נוספים וכיו"ב – לא נכללו בה"מראי מקומות" אלא נכנסו בה"לקוטי פירושים".
ג) מדור "לקוטי פירושים":
במדור זה השתדלנו לכנס לפונדק אחד, ככל שידנו מגעת, את כל ביאורי רבותינו נשיאינו על ספר התניא. נכנסו רק ביאורים המוסבים ישירות על ספר התניא, ולא ביאורים על הענין המבואר בתניא שאינם מוסבים עליו ישירות.
כדי להקל על הלומדים והמעיינים ולשם שמירה על אחידות, עברו הביאורים עריכה לשונית מסויימת, קוצרו ביאורים ארוכים, ניתוספו תיבות פענוח והסברה לביאורים שנכתבו בקיצור נמרץ, שולבו יחדיו ביאורים ממקורות שונים, וכן ניתוספו בשוה"ג ציוני מראי מקומות. מובן, אפוא, שהביאורים כפי שנדפסו הם על אחריות המו"ל בלבד, ובפרט שעמקו וכו' דברי רבותינו, כנודע. כל ביאור הובא בשם אומרו, ובהערה בשוה"ג צויינו מקורותיו המדוייקים, כדי שהרוצים בכך יוכלו לעיין בדברים במקורותיהם ובלשון הרב.
ביאור שמקורו במאמרי אחד מרבותינו נשיאינו, והובא (בשמו או שלא בשמו) גם במאמרי רבותינו נשיאינו שלאחריו – צויין רק למקורו הראשון. אם יש בהם שקו"ט או תוספת ביאור על הביאור המקורי – באה ההוספה כביאור נוסף, בהמשך לביאור המקורי, או בהערה בשוה"ג.
מן הראוי לציין את המפעל העצום של "תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות" שערך הרה"ת ר' אהרן (בר"י) חיטריק ע"ה ע"פ הוראות והדרכת כ"ק אדמו"ר זי"ע, ויצאו לאור בחמשה כרכים. על אף אופיו השונה של ליקוט זה, הי' בו סיוע רב לעריכת ה"לקוטי פירושים" שלפנינו.
הרב ברוק מבקש לסיים עם התפילה והתקוה שחפץ ה' בידם יצליח וה' יגמור בעדם בכי טוב להמשיך ולהשלים את ההוצאה לאור של ספר התניא כולו, ושלב נוסף זה בהפצת המעיינות חוצה ימהר ויזרז ויפעל את קיום ההבטחה דאתי מר דא מלכא משיחא, תיכף מיד ממש.
עוד בשנת תש"ג (אגרות קודש חלק כ"א ע' ל"ז) כתב הרבי: "אפשר שיוצא לאור פה תניא עם מראי מקומות וכיוצא בזה". וכן באגרת משנת תש"ז (אג"ק ח"ב ע' קצ"ב): "יש בתכנית שלנו להוציא לאור את התניא (וכמובן דף על דף) בתוספת מראי מקומות, הערות, השוואה לדפוס ראשון וכו'".
במשך 217 השנים שחלפו מאז הודפס ספר התניא בפעם הראשונה בסלוויטא על ידי המחבר עצמו הלוא הוא הוד כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, יצאו לאור ספרים רבים המעטרים את ספר היסוד של תורת החסידות. ראש לכל הם כמובן מאמרי דא"ח וה'המשכים' בתורת החסידות של רבותינו נשיאינו שיש בהם חידושים וביאורים בספר התניא, או שמבארים ענינים הנידונים בפרקי התניא השונים, ועד לליקוטים שונים של ביאורים שנמסרו מדור לדור, על ידי גדולי החסידים, המשפיעים וכו'.
גם בדורנו אנו, עודד הרבי פעמים אין ספור, מחברים ומלקטים שונים, להוציא לאור (ומהם בהוראות ישירות ובהדרכות מפורטות) ספרי ביאור או מ"מ וציונים על ספר התניא, כדי להרחיב את העיון והדקדוק, ההבנה והלימוד בספר היסוד של תורת חסידות חב"ד.
אולם מתוכן הדברים שכתב רבינו, כפי שהובאו לעיל, משמע בפירוש שבתוכניתו היה להוציא לאור מהדורה מיוחדת של ספר התניא. מהדורה כזו, שעד היום הזה לא יצאה לאור עולם עדיין.
*
תקופה קצרה לאחר ההסתלקות בג' תמוז ה'תשנ"ד, לפני כעשרים שנה, נמצאו במגירה בחדרו הק' של רבינו כמה מחברות ובהם רשימותיו הק', כאשר בהם היה חלק מיוחד שרשם רבינו על גליונות הנייר – חיבור מיוחד על ספר התניא, ומתבנית הכתיבה והעריכה נראה ברור שזוהי ההתחלה להוצאה לאור של מהדורה זו. חברי המערכת שזכו להוציא לאור את ה'רשימות' על התניא בזמנו, מעידים שנראה לפי הסימנים השונים כי הרבי החל במלאכה גדולה זו עוד בשנת ה'תר"צ, כאשר התגורר יחד עם רעייתו הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה, בעיר ברלין.
בראיון מיוחד שקיימנו עם מי שנטל על עצמו לעמוד בראש הפרויקט הגרנדיוזי, להגשמת רצונו הק' של הרבי בהדפסת המהדורה החדשה של ספר התניא, הרב חיים שאול ברוק שיחי' – המנכ"ל הנמרץ של המוסד 'ועד הנחות בלשון הקודש' הוא מתאר את השתלשלות הדברים:
מלשונו הק' של הרבי ב'פתח דבר' משנת ה'תשי"ד, שהוא מכין את "הוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס – התניא, באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא וכו'", רואים בפירוש איך שהרבי מתאר לפרטים את התוכנית שהייתה אצלו להוצאת התניא במהדורה החדשה. שנים אחר כך זכינו לאור גדול, כאשר מצאו את רשימות קודשו, שם ניכר שהחל בפועל ממש להוציא אל הפועל את הרעיון, אך למעשה לא זכינו לאורה של ההוצאה השלימה הזו, בחיים חיותו בעלמא דין.
זה זמן רב שבתוכי בער הרצון, לעשות את כל הניתן כדי להגשים חזון זה של הרבי, שהרי כפי הנראה דווקא בזה ראה הרבי את ההוצאה השלימה של התניא, כאשר הנוסח המקורי ולשונו הזהב של אדה"ז מעוטר בתורת רבותינו נשיאינו. כמובן וכפשוט, שאת ה'פירוש' שהרבי החל לכתוב בעצמו אין שום אחד בעולם שיכול לעשות, ועל כן מה שכן אפשר להדפיס זה רק את החלקים מה'רשימות' על התניא מה שיש בידינו, אולם את שאר החלקים בתוכנית ההוצאה לאור חשבנו בדרך אפשר שניתן לעשות על פי ההדרכות של הרבי, ובידי אנשים מומחים ומוסמכים שיש להם נסיון בהוצאה לאור מעין זו.
נקל לשער שמלאכה אדירה שכזו, לא יכולה להתקיים ללא תמיכה משמעותית, ולצד העבודה הסדירה בהוצאה לאור של תורת רבינו 'תורת מנחם' שגם לה יש צורך ב'קמח', חיפשתי כל הזמן מי שינדב ליבו לפרויקט מיוחד זה. זאת לצד החששות המובנים לגשת למלאכה כבירה זו, הדורשת מקצועיות והבנה עמוקה, אחריות ושיקול דעת, יסודיות מוחלטת ויכולת הכרעה, ולהתפלל כל הזמן שנזכה לכוין לדעתו הק' של רבינו.
לאחר פטירת הנגיד המפורסם רודף צדקה וחסד, שותף לפיתוח והרחבת עולם השליחות, ר' שמואל (סמי) ראהר ע"ה, בח"י לחודש מנחם אב ה'תשע"ב, פניתי אל בנו יחידו וממשיך דרכו, הנגיד המפורסם ר' יקותיאל יהודה (ג'ורג') ראהר שיחי', מראשי התומכים בפעולות השלוחים שליט"א בכל מרחבי תבל, שהתלהב מאוד מהענין, ואמר שמרגיש שיש כאן מצווה מיוחדת להגשים את החזון של הרבי, ותודה להשי"ת שהתגייס להיות הפטרון הראשי של פרויקט זה, הוא ובני ביתו שיחיו.
מיד לאחר שראינו את חסדיו הגלויים של רבינו, כאשר ב"ה נמצא מקור התמיכה, החלנו במלאכה. במסגרת מערכת 'אוצר החסידים' שע"י מוסד ההוצאה לאור הרשמי 'הוצאת הספרים - קה"ת', בניהולו המסור של הרה"ת ר' יוסף ברוך הכהן פרידמאן שיחי', גייסנו צוות חדש של קרוב לעשרה אברכים מאנ"ש תלמידי חכמים ובקיאים מופלגים (על מנת לא להפריע לעבודה הסדירה של צוות ועד הנחות בלה"ק), שעמלו ויגעו, ועברו ביסודיות במשך קרוב לשנתיים ימים, על כל!!! ספרי תורת החסידות של רבותינו נשיאינו.
צריך להבין את ההיקף העצום של הפרויקט, מדובר בלמעלה מ-500 ספרים, החל מספרי תורת הדא"ח של כ"ק אדמו"ר הזקן בעצמו בהם ביאר והרחיב נושאים שכתב בספר התניא, ועד לתורתו הרחבה מני ים של רבינו נשיאינו. לאחר הלימוד השיטתי בספרים השונים, חברי המערכת המיוחדת שהוקמה לצורך פרויקט זה, ציינו באופן מפורט כל מקום ומקום שיש בו ביאור, העמקה, הרחבה, במילותיו הק' של רבינו הזקן בספר התניא, על כל חלקיו. בראש הצוות עומד הרה"ת ר' אהרון לייב (ברשד"ב) ראסקין שיחי', שידיו רב לו בההדרה והוצאה לאור של תורת רבותינו נשיאינו הק' זי"ע. הרב ראסקין מדריך ומכוין את כל אחד מחברי המערכת, ומלווה אותם לכל אורך המלאכה החשובה.
*
כאשר אנו מבקשים להציץ אל הטיוטה של התניא השלם בכתיבת יד קודשו של רבינו, (עמוד אחד ממנו מצורף כאן בפרסום ראשון) אנו מבחינים כי הרבי החל את העבודה הכבירה בצורה מיוחדת, כאשר רשם שורה אחת של ספר התניא, הותיר מקום רווח של ארבע שורות, שוב רשם שורה אחת, ושוב הותיר מקום רווח של ארבע שורות.
בימי הנדודים, באותם שנים בהם החל להכנס לעבודת הכלל אצל הרבי הריי"צ, ישב והגה בתורה יומם וליל בעת מגוריו במדינת גרמניה ובמדינת צרפת, וגם תוך כדי תקופות הרת עולם של ימי ערב מלחמת העולם השניה, מילא הרבי במשך הזמן את השורות הריקות, בפירוש על התניא, במראי מקומות, בליקוט דברי הנשיאים, בביאורים של אביו, בעצם כל החלקים של המהדורה החדשה כפי שהגדיר תבניתה בדברים המצוטטים לעיל.
הרב ברוק מגלה לנו, כי ניתן להבחין, בצורות הכתיבה השונות, וכן בצבעים של עטים שונים, המגלים כי המלאכה שהחלה עוד בעת שבת רבינו ביבשת אירופה, המשיכה גם לאחר הצלתו מעמק הבכא והגעתו לחצי כדור התחתון ביום הבהיר כ"ח סיון ה'תש"א. כך שבין שאר הפרויקטים של הוצאה לאור, בהם עסק בתור מי שעמד בראש המוסד קה"ת, הקדיש מזמנו גם לפרויקט זה, עוד ניתן להבין מניתוח הכתי"ק שבשלב מסוים החל הרבי לערוך מחדש את כל מה שכתב עבור המהדורה של התניא השלם, כדי לעבור לשלב האחרון של ההוצאה לאור בצורה מסודרת ובנויה לתלפיות.
לא זו אף זו, נראה שלא רק באותו עשור ראשון לשהות רבינו על אדמת ארצות הברית, אלא אפילו במהלך שנות הנשיאות, הוסיף רבינו במחברתו הק' בהם רשם את ה'מראה מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים' עוד אי אלו ביאורים ומראי מקומות וכיו"ב, במילוי השורות, או אף בין השורות הרשומות, וכן בצדדי העמודים או בשולי הגליון, ואף בעמודים אחרים של נייר מכתבים וכיו"ב שהוכנסו לתוך אותה מחברת.
כאמור, בשנת ההסתלקות לאחר ג' תמוז ה'תשנ"ד, הוחלט להוציא לאור עולם בשלב ראשון, את הרשימות הללו בתבנית שקודם בא עצם גוף הכתי"ק ולאחריו הפענוח בדרך אפשר על ידי חברי המערכת, באותו סגנון בו יצאו לאור כל חוברות ה'רשימות' באותם שנים. לימים, קובצו כל החוברות הללו ונדפסו בספר אחד.
אנו מבקשים להבין, איך היא ההרגשה הפנימית, כאשר חסידים נוטלים על עצמם להוציא לאור משהו שהרבי החל בהכנתו לדפוס במשך שנים. הרב ברוק מהרהר לרגע, ומשיב בכובד ראש:
כולנו מאמינים ש'דברי צדיקים קיימים לעד'. הרבי עצמו בעת ההתוועדות של יו"ד שבט ה'תשי"ב (תורת מנחם חלק ד' עמוד 299 ואילך) הסביר את הדבר הזה, ולכן אצטט מילה במילה ללא שום הוספה, ובהם תמצא את התשובה לשאלה: "... לא רק מעשיהם (שכבר נעשו בפועל) קיימים לעד, אלא גם ענינים השייכים למעשה שהיו רק בדיבור (ואפילו במחשבה בלבד – אם רק יודעים אודותם) ועדיין לא באו לכלל מעשה, ה"ה קיימים לעד, ובודאי שסוכ"ס יבואו במעשה בפועל ..
כאשר עולה ברצונו ומחשבתו של הצדיק לעשות דבר מסויים, ומעורר על זה בדיבורו – הרי גם אם עברו כו"כ ימים, שבועות, חדשים או שנים, ועדיין לא בא הדבר לידי פועל, ויתירה מזה, שלא בא לידי פועל במשך כל תקופת חייו בחיים חיותו בעלמא דין – כשאנחנו ראינו אותו בעיני בשר .. ה"ז ראי' שדעתו של הצדיק שעדיין לא הגיע הזמן שיבוא הדבר לידי פועל, או שאין הדבר מוכן לגמרי לבוא לידי פועל, ובבוא הזמן, ישתדל ויפעל הוא להביא את הדבר בפועל ("ער וועט זעהן אַז דער ענין זאָל אַרויס לידי פועל", "ער וועט אָפּטאָן די זאַך")".
על פי ההדרכות וההוראות של הרבי בכגון דא, ובשים לב לדברי קדשו אלו, הוחלט להרחיב את יריעת החיבור, ולשלב בו – על יסוד רצון קדשו שגילה ופרסם ברבים – "לקוטי פירושים" מתורתם של כל רבותינו נשיאינו, בנוסף לעריכה מחדש של ה"לקוטי פירושים" מתורת רבינו (והרחבתם גם לשיחות ומאמרים בלתי מוגהים, מתוך הסדרות "תורת מנחם – התוועדויות" ו"תורת מנחם – ספר המאמרים", כולל גם משיחות שעדיין לא נכללו בסדרות אלה). כמו כן נכנסו ב"לקוטי פירושים" ביאוריו של כ"ק הגאון החסיד המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע, אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, שזה עתה מלאו שבעים שנה להסתלקותו, מתוך סדרת ספריו "לקוטי לוי יצחק" ו"תורת לוי יצחק", ובעיקר מתוך "לקוטי לוי יצחק – הערות לספר התניא".
בין חברי המערכת נמנו וגמרו שלהבין בדיוק את כוונתו הק' באופן עריכת וסידור ג' סוגי ההוספות (מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו) שהי' בדעתו הקדושה לצרף לספר התניא, אין מי שיכול להכריע בזה. ולכן הוחלט לצרף למדור אחד – "לקוטי פירושים" – את כל פירושי רבותינו נשיאינו (וכן פירושי מוהרלוי"צ נ"ע), יחד עם ההגהות וההערות שבחיבורו של רבינו, מלבד המראי-מקומות המופיעים במדור נפרד (בצירוף מראי-מקומות נוספים). ואם שגינו בזה – ה' הטוב יכפר בעדנו.
מתוך הדברים אנו מבינים שתהליך הליקוט העריכה וההוצאה לאור, מלווה כל העת בהתייעצות בלתי פוסקת עם גדולי המשפיעים, והמג"שים המפורסמים בספר התניא ברחבי תבל, בהם גם מי שזכו בעצמם להוציא לאור ספרי ליקוטים ופירושים על ספר התניא בצורות שונות. כמו כן, ישנם כמה אברכים מובחרים מבין אנ"ש, שנמנים על צוות ההגהה המדוקדקת של החומר לאחר העריכה קודם ההדפסה, ביניהם ניתן לציין את הרה"ת ר' אהרן (ב"ר צבי הירש) חיטריק שיחי', הרה"ת ר' ישראל שמעון (ב"ר יקותיאל דובער) קלמנסון שיחי' וכיו"ב.
*
כאמור, במשך השנים התבטא הרבי כמה פעמים בכתב, על התוכנית להוצאה לאור של מהדורה כזו. בשנת ה'תשי"א, שנת ההסתלקות של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, נראה שהיה בכוונת רבינו להוציא לאור את סימן ז"ך מאגרת הקודש, הסימן הידוע של מכתב הניחומים וביאור הנצחיות של חיי הצדיק, במתכונת המהדורה החדשה. בכתי"ק שהתגלה ניתן להבחין שפרק זה ממש מוכן לדפוס.
לקראת יום הבהיר ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים כ"ק מורינו הבעש"ט נ"ע (בשנת נח"ת) וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע (בשנת קה"ת) בעל התניא, הוחלט במערכת להוציא לאור קונטרס ראשון לדוגמא, בו מודפס פרק י"ט מספר התניא. ממטרות ההוצאה לאור של קונטרס זה, כדי לשמוע הערות והארות וכו' מאנ"ש והתמימים וכלל לומדי ספר התניא, על אופן העריכה והסידור, על מנת לשכלל ולשפר את המשך העבודה כדי שיצא דבר מתוקן, ותשועה ברוב יועץ.
הפרק השני ייצא לאור בעז"ה לקראת כינוס השלוחים העולמי ה'תשע"ה. ואחר כך יומשך בהוצאה לאור של כל ג"ן הפרקים של ליקוטי אמרים, עד להשלמת ספר התניא כולו.
*
במהלך הכנת הסקירה המיוחדת, אנו מבקשים לשוחח עם מי שעומד בראש צוות העריכה של המדור "לקוטי פירושים", הרה"ת ר' מנחם מענדל (בראי"ל) קפלן שיחי', ולשמוע ממנו איך נבנתה 'צורת הדף' של המהדורה החדשה. הרב קפלן מפנה לו מזמנו העמוס, ומסכים לתאר באופן תמציתי:
א) פנים התניא:
בראש כל עמוד מופיעות שורות אחדות מפנים התניא, במתכונתן כפי שנדפסו בדפוסי התניא הרגילים. כדי להקל על המעיין צויינו גם הדף והעמוד בדפוסי התניא הרגילים (בנוסף לעמוד שבהוצאה זו). נוסח התניא תוקן ע"פ "לוח התיקון" (ו"הערות ותיקונים בדרך אפשר") בעריכת רבינו.
ב) מדור "מראי מקומות":
לצד הפנים נדפסו מראי מקומות שנלקטו מתוך ה"מראה מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים", וניתוספו עליהם מראי מקומות נוספים, ברובם – מתוך ספר מראי מקומות לפסוקים מחז"ל כו' בספר התניא להרב יעקב עמנואל שוחט ע"ה, ומתוך "תניא מבואר" בעריכת הרב אברהם אלאשווילי שיחי'. במדור זה נכנסו רק ציוני מקורות ישירים לפסוקים, מארז"ל או ענינים המובאים בתניא. הערות תוכניות הקשורות להמ"מ, ציונים לעיין במקומות נוספים וכיו"ב – לא נכללו בה"מראי מקומות" אלא נכנסו בה"לקוטי פירושים".
ג) מדור "לקוטי פירושים":
במדור זה השתדלנו לכנס לפונדק אחד, ככל שידנו מגעת, את כל ביאורי רבותינו נשיאינו על ספר התניא. נכנסו רק ביאורים המוסבים ישירות על ספר התניא, ולא ביאורים על הענין המבואר בתניא שאינם מוסבים עליו ישירות.
כדי להקל על הלומדים והמעיינים ולשם שמירה על אחידות, עברו הביאורים עריכה לשונית מסויימת, קוצרו ביאורים ארוכים, ניתוספו תיבות פענוח והסברה לביאורים שנכתבו בקיצור נמרץ, שולבו יחדיו ביאורים ממקורות שונים, וכן ניתוספו בשוה"ג ציוני מראי מקומות. מובן, אפוא, שהביאורים כפי שנדפסו הם על אחריות המו"ל בלבד, ובפרט שעמקו וכו' דברי רבותינו, כנודע. כל ביאור הובא בשם אומרו, ובהערה בשוה"ג צויינו מקורותיו המדוייקים, כדי שהרוצים בכך יוכלו לעיין בדברים במקורותיהם ובלשון הרב.
ביאור שמקורו במאמרי אחד מרבותינו נשיאינו, והובא (בשמו או שלא בשמו) גם במאמרי רבותינו נשיאינו שלאחריו – צויין רק למקורו הראשון. אם יש בהם שקו"ט או תוספת ביאור על הביאור המקורי – באה ההוספה כביאור נוסף, בהמשך לביאור המקורי, או בהערה בשוה"ג.
מן הראוי לציין את המפעל העצום של "תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות" שערך הרה"ת ר' אהרן (בר"י) חיטריק ע"ה ע"פ הוראות והדרכת כ"ק אדמו"ר זי"ע, ויצאו לאור בחמשה כרכים. על אף אופיו השונה של ליקוט זה, הי' בו סיוע רב לעריכת ה"לקוטי פירושים" שלפנינו.
הרב ברוק מבקש לסיים עם התפילה והתקוה שחפץ ה' בידם יצליח וה' יגמור בעדם בכי טוב להמשיך ולהשלים את ההוצאה לאור של ספר התניא כולו, ושלב נוסף זה בהפצת המעיינות חוצה ימהר ויזרז ויפעל את קיום ההבטחה דאתי מר דא מלכא משיחא, תיכף מיד ממש.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
